יום שישי, 30 בדצמבר 2011

חג הה(א)ורים

כל התמונות צולמו באייפון, בשימוש עם אפליקציית אינסטגרם.

טיול בוקר

 

מהקטן אל הגדול – בג’ימבורי

הצגה נהדרת מבית תיאטרון אורנה פורת – הברווזון המכוער

הקומיקס הראשון שלו (קצת גדול עליו, בכל זאת בן ארבע וחצי, אבל אהבתי את ההתעקשות לקנות דווקא את זה!)

בנתיים הגדול מגלה התמכרות לסושי. זה מסתדר נהדר עם העובדה שהוא לא מוכן יותר לאכול את ארוחות הצהריים של ההזנה המשותפת בבית הספר, והחל משבוע הבא מביאים אוכל מהבית.

הקטן אוכל הכל (כל עוד זה לא בבית, פה אני זוכה ללא מעט שביתות רעב)

ביקור בבית מרקחת לממתקים בשינקין, העיניים כמעט יצאו להם מהחורים לנוכח השפע.

בכל זאת חנוכה…

היינו בים עם סבא, היה נהדר!!

ביקרנו במשק חיות הבית במושב (האמת ששם אנחנו כל הזמן, אבל התמונה הזו יצאה כ”כ מצחיקה שהייתי חייבת להכניס אותה לפה)

בילינו את רוב החופש ארבעתנו לבד (מלבד הגיחה של סבא) כי אבא התחיל עבודה חדשה ולא יכל לקחת יום חופש. אבל גיליתי בחופשה הזו שהקטנים שלי כבר גדולים, ורוב הזמן (כי הם בכל זאת ילדים ויכולים להיות די קרציות לפעמים) פשוט כיף לבלות איתם ככה סתם לבד.

ושוויץ קטן ולא מזיק לסיום, כתבו עלינו במגזין “להיות הורים”, בכתבה נחמדה שמסקרת אימהות בלוגריות יוצרות  (בין היתר גם חברותיי הגר ועופרה מופיעות בכתבה).

 

שבוע נפלא ושנה אזרחית נהדרת לכולם,

אילאיל   

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

לצאת מהמסגרת

לפני כמה שבועות העלתי תמונה לפייס עם הכותרת – “מדהים מה שמוצאים כשמסתכלים מסביב”. המסגרת הזו ישבה לה מתחת לעץ אגוז בשדה נטוש סמוך לבית שלי, ליד ערמת גרוטאות ישנות. היא ישבה שם, כ”כ יפה נשענת לה על העץ שהייתי חייבת לצלם אותה מיד!

434e86961e5a11e19e4a12313813ffc0_7

לאחר כמה ימים חזרתי אליה שוב רק בכדי לגלות שהיא נשארה שם, מחכה לי.

שבוע נוסף עבר והמסגרת עדיין ישבה שם, מסכנה ועזובה. בירור קצר באיזור הוביל למסקנה החד משמעית שהיא לא שייכת לאף אחד והחלטתי לאסוף אותה לביתי – הפעם כבר היו לי תוכניות בשבילה.

ניקיתי אותה, שייפתי קלות, ריססתי עליה כמה שכבות נדיבות של ספריי צהוב בגוון חלמון, הדבקתי לה בסיס ועליו מתחתי את הבד המדהים הזה. היום בערב היא תינתן מתנה לאחת הנשים המקסימות והמוכשרות שאני מכירה.

אתמול בבוקר כשרציתי לצלם אותה לקראת הפוסט הזה, ידעתי שמסגרת כזו חייבת אתר צילומים מפנק במיוחד וביקשתי מחברתי הגר “מבית המלאכה של הגר” לצלם אצלה בסטודיו.

   - תודו שזו פינה מושלמת!

מלבד המתנה הרשמית נתבקשנו ע”י מארגנות המסיבה להכין משהו קטן לתליה על עץ המשאלות של עלמת היומולדת. התלבטתי מה להכין, ידעתי שאני רוצה להכין משהו שיישאר “קבוע” ולא קישוט זמני. הפור נפל (איך לא) על חישוק רקמה קטנטן ומתוק. בחרתי גמדון משאלות (והרי חברתי נולדה בדיוק ביום חג המולד, כמה סמלי ומתאים) ורקמתי אותו על בד פרחוני.

 

ומה לקינוח? טראפל שוקולד תפוז. נימוח, מתוק ומשובח ממתכון נפלא וקליל במיוחד מהספר “ששת מתוקים”.

      

מזל טוב שרון יקירתי, חברתי ומורתי הנפלאה!

ולכם, שבוע נהדר,

אילאיל

יום שני, 12 בדצמבר 2011

365

תגידו לי, מי זו המשוגעת שמצלמת בובות פה?

זה אמנם לא יאמר בפני, אבל זו התחושה שיש לי כל פעם שאני לוקחת את אחת הבובות שלי לטיולי צילום. זה יכול להיות סתם פה במושב, זה יכול להרחיק לחיפה או תל אביב, וזה אפילו הגיע פעם אחת לאמסטרדם :)

הקוראים הוותיקים שלי כבר מכירים את השריטה שלי ושמה “בליית”, ואם במקרה אתם נימנים עם הקוראים החדשים, תוכלו לקרוא רשומה מפורטת מאד על הנושא הזה.

אז למה 365? כי זו קבוצה בפליקר, אליה הצטרפתי לפני שנה פחות שבועיים כשהמטרה היא צילום בובה בכל יום. המושג “פרויקט 365” לא זר בכלל בעולם הקראפט, ויש עשרות (אולי אפילו יותר?) של פרוייקטים כאלו ברחבי הרשת. ת’אמת? פעם כבר התחלתי פרוייקט כזה, אבל התייאשתי אחרי 240 ומשהו ימים. הפעם, אין לי מושג איך למה ומדוע, הצלחתי להתמיד עד הסוף!

מתישהו באמצע השנה היתה לי נקודת משבר. אבל החוקים המאד לא נוקשים של הקבוצה, לפיהם מותר “לזייף” קצת ולעלות תמונות שלא בהכרח צולמו באותו יום עזרו לי לעבור רגעים וימים שלא התחשק לי לצלם. אני חושבת שהשנה הזו עשתה לצילום שלי רק טוב.

אני מעלה פה כמה תמונות, מי שסקרן לראות יותר מוזמן לאלבום שלי בפליקר שם העלתי את כל התמונות, וגם יכול להציץ בקבוצה שלנו ולראות את כל הצילומים של השנה כולה.

        

c

 

 

וזו תמונה שלי שצולמה באחד ממפגשי הבובות שלנו, ולא, זה ממש לא האוסף שלי. אין לי כ”כ הרבה בובות :)

שבוע נפלא,

אילאיל

יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

לא נעלמתי…

אני ממש פה ליד, בבלוג השני שלי “ארוחה בקופסה”. אחרי המון זמן שקצת הזנחתי אותו החלטתי שהגיע הזמן לחדש את הפוסטים בו. כנסו כנסו…נחמד שם!

 

המשך שבוע נהדר,

אילאיל

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

כמה נחמד…

לקבל בדואר מתנת יום הולדת מוקדמת (מעצמי)

לראות את תוצרי מככבים בכתבה מקסימה במגזין נישה

לטייל בשוק הפשפשים ביפו ולהרגיש בחו”ל

להתחדש עם תבנית קוגלהוף מקסימה ולהכין עוגת נמשים ריחנית וטעימה (הרבה פחות נחמד אגב, להישקל שבוע אחרי)

 

לנעול את נעלי החורף

 

להצליח להוציא תמונה מוצלחת עם הילדים (אפילו שאין סיכוי שכולם יסתכלו למצלמה)

ליהנות (לפחות לכמה דקות) מחדר שינה מסודר

לשכב על הדשא ולבהות בשמים

שבוע נפלא,

אילאיל

יום שבת, 29 באוקטובר 2011

מה יהיה?

לא באמת, אני ממש רצינית? אני שואלת מה יהיה? למה אני לא מצליחה להושיב את עצמי לכתוב פוסט ראוי? גרוע מזה, למה אני לא מצליחה להושיב את עצמי לסיים את כמות הפרוייקטים שיושבת לה ב To do  שלי כבר ימים/שבועות/ חודשים (ויש כאלו שאפילו שנים). האמת שחשבתי לעצמי זה רעיון נפלא לפוסט “הפרוייקט שאינו נגמר…” על משקל “הסיפור שאינו נגמר” רק שאפילו לסיפור הזה שמו סוף לבסוף :)

אולי צריך להגדיר שלא קונים יותר חומרי יצירה עד שלא מסיימים את כל הפרוייקטים? או שאולי בלי איומים, פשוט לסיים וזהו! (כי, נו באמת.. לא לקנות חומרי יצירה, על מי אני עובדת, חחח)

באמת שתיכננתי פוסט ראוי עם תוצרים מוגמרים, אבל שוב עבר השבוע ושוב לא הספקתי כלום ופתאום גיליתי שכבר שלושה שבועות שלא כתבתי פה, הרגשתם? כי אני התחלתי להילחץ מההעדרות של עצמי :)

תסלחו לי אם גם הפעם זה יהיה רצף של כל מיני? כנראה זו מן תקופה שכזו, וזה לא שאני לא עושה כלום ממש…

כי דווקא התחלתי שמיכת טלאים חורפית ומפנקת לרותם.

הכנתי המון מתוקים מקסימים, חלקם אפילו זכו להצטלם (חלקם חוסלו ע”י ארבעת הגברברים שלי עוד לפני שהוצאתי את המצלמה).

 

נסענו לטייל בירושלים והיה פשוט מקסים! (יותר מדי זמן לא ביקרתי בירושלים)

(את התמונה הזו של טחנת הרוח בימין משה צילם ליריי)

 

ביקרתי בטבעון למפגש בובות (כן, כן יש מספיק “משוגעות” כמוני בכדי שניצור חבורה מכובדת למפגש מהנה) והצגתי את הרכש החדש, פלאם (שזיף באנגלית), ורודה ומתוקה כמו סוכריה.

אח”כ טיילתי עם בכורי במרכז טבעון ומצאנו להפתעתנו סט קוביות וינטאג’ משגעות בדיוק כמו שאני מחפשת כ”כ הרבה זמן! כמה נפלא היה למצוא כאלו בעברית?

את השבוע סיימתי אתמול במכירת החצר שערכו נתנאלה וחברותיה ואפילו הצלחתי (למרות היותי איטית בטירוף וגרועה במירפוק במיוחד שמדובר בעשרות בנות צמאות למציאות) לדוג כמה דברים שווים במיוחד!

סט צלחות וינטאג’ מקסימות, ובבית שמחתי לגלות שכל אחת שונה מחברתה.

 

שני ספרי בובות מתוקים. 

 

שלל בדים נפלאים לכריות שאמורות לשדרג את הסלון וחדר ההורים.

ועכשיו רק נותר למצוא כמה שעות פנויות ליצירה :)

שבוע נפלא,

אילאיל