הדרכה לנרתיק טיטולים – הדרכה מצולמת מאת שרון רותם

כשאילאיל העלתה את רעיון האירוח אצלה בבלוג, מייד נלחצתי (כמו שנהוג אצלנו בפולניה). מה לובשים? מה מביאים? מי עוד יהיה?

זה הרבה יותר פשוט, הרגיעה אותי אילאיל, כמה מילים על עצמך ואולי איזו הדרכה. מה את אומרת?

נשמע לי נחמד. למה לא, אחרי הכל, כל כך הרבה למדתי בשנים האחרונות משיטוטים ברשת בזכות בנות שהעלו עבודות, שיתפו והדריכו. הגיע הזמן שאתרום גם אני משהו למרחב הוירטואלי.

כמה מילים על עצמי ..... בת 40, נשואה באושר ואם לשלושה ילדים נפלאים (נדוש, אני יודעת, אבל לחלוטין נכון). אוהבת יצירה מאז ומעולם ותופרת כבר 20 שנה.

במהלך השנים התנסתי בהרבה תחומי יצירה. דוגמאות ליצירותי תוכלו לראות בבלוג שלי 

אחרי שני תארים והרבה שנות עבודה בהיי-טק החלטתי לשנות כוון ולפני כשש שנים התפטרתי ממקום העבודה והפכתי לאמא במשרה מלאה. במקביל נחשפתי אל עולם עשיר של יצירה וחברות דרך הפעילות בפורומים והקומונות השונות.

כמו רוב הדברים שאני מכינה בשנים האחרונות, גם נרתיק החיתולים הזה נולד בעקבות בקשה – הפעם של אחותי האהובה. היא חיפשה פתרון לנשיאת ערכת ההחתלה והעברתה מתיק לתיק ואני נעניתי בשמחה. זה לקח כמה נסיונות ושינויים עד שגיבשתי את הדגם הזה, אותו כבר יצא לי להכין מאז ללא מעט יולדות ולקבל עליו הרבה תגובות נלהבות.

מקווה שתמצאו את ההדרכה ברורה ומועילה ואשמח מאוד לראות נרתיקים שיוכנו על פיה.

יצירה פורה ומהנה,

שרון רותם

הדרכת נרתיק טיטולים

במהלך ההדרכה נכין נרתיק החתלה, כזה שאפשר לשאת בו מספר חיתולים, מגבונים, משחה, חיתול בד, אלקו ג'ל, תיק-תק להחלפה וכו'. הנרתיק שמתקבל גדול למדי ומצורפת לו ידית אחיזה כדי שיהיה קל לשאת אותו יחד עם התינוק.

אפשר בהחלט לעבוד לפי אותה הדרכה כדי ליצור נרתיקים מלבניים גם בגדלים אחרים ולצרכים אחרים. צורת הנרתיק מתאימה מאוד לקלמרים ותיקים לכלי רחצה, למשל.

בסוף ההדרכה ישנו הסבר כיצד לבחור את גודל המלבנים ההתחלתיים כדי לשלוט בגודל הנרתיק הסופי.

יש ברשת אינספור הדרכות ליצירת נרתיקים שכאלה אולם ברובן נותרים תפרים חשופים בחלקו הפנימי של הנרתיק. לי יצא להתקל בהדרכה אחת מוצלחת במיוחד שבה מוסבר תהליך העבודה ליצירת נרתיק עם בטנה מושלמת, ללא תפרים. מההדרכה הזו אימצתי את סימון גבולות התפר (כפי שתראו בהמשך).

 את ההדרכה המדוברת תוכלו למצוא כאן.

רשימת החומרים:

• שני מלבנים של 36 ס"מ על 23 ס"מ (14 על 9 אינץ') מהבד החיצוני, אם בוחרים בבדים דקים – להקשיח עם פליזולין בד.
• שני מלבנים של 36 ס"מ על 23 ס"מ (14 על 9 אינץ') מבד הבטנה.
• מלבן של 10 ס"מ על 50 ס"מ לרצועות (4 על 20 אינץ'). אם לא רוצים ידית נשיאה, אפשר להסתפק במלבן של 10 ס"מ על 20 ס"מ (רק עבור ה"אוזניים" בצדדים)
• רוכסן באורך של 40 ס"מ לפחות, עדיף 50 ס"מ ומעלה (זה מקל את העבודה)
• ידית הנשיאה אופציונלית. מי שרוצה להוסיפה צריכה גם:
  • טבעת מסוג D-Ring שבסיסה 2.5 ס"מ. (אם אין, אפשר להשתמש גם בטבעת רגילה של מחזיקי מפתחות).
  • קרבינה (ראו בתמונה למטה). יש קרבינות עם בסיס רחב מאוד שעדיפות למטרה זו כי קל יותר להשחיל בהן את רצועת הבד.

שלב א – הכנת הרצועות

ראשית נכין את שתי ה"אוזניים" שנתפסות בצידי הנרתיק ואת הידית הארוכה לאחיזה.

רצועת האחיזה היא, כאמור, אופציונלית לחלוטין אבל על שתי האוזניים הקצרות בצידי הנרתיק לא כדאי לוותר. צורת הרוכסן בנרתיק הסופי כצורת האות ח' וקשה לפתוח ולסגור אותו בלי נקודות האחיזה הללו.

מכינים סרט בד באופן הבא:

מקפלים את המלבן לחצי לאורכו (במקביל לצלע הארוכה יותר) כשהצדדים היפים בחוץ – מגהצים לקיבוע סימן האמצע ופותחים את הקיפול.

מקפלים את הקצוות כלפי פנים עד סימן הגיהוץ (כך שרואים את הצד היפה שלהם כלפי מעלה) ומגהצים.

כך זה נראה:

מקפלים לחצי לאורך, שוב, צד יפה כלפי חוץ – ומגהצים.

כך קיבלנו סרט בד שבו הקצוות הגזורים של הבד כלואים בפנים ושתי השפות גמורות באופן "נקי". (סבלנות, עדיין לא לתפור!)

אם מכינים ידית אחיזה, אחרי הגיהוץ (ולפני תפירת השפה) מחלקים את הסרט (שאורכו 50 ס"מ) לשני חלקים: האחד באורך 20 ס"מ והשני באורך 30 ס"מ. אם לא מכינים ידית אחיזה הרי שיש כרגע רק רצועה אחת באורך 20 ס"מ.

תופרים לאורך השפה הפתוחה של הרצועה הקצרה יותר. מי שרוצה, יכולה לתפור גם לאורך השפה הנגדית כדי לקבל מראה סימטרי.

אחרי התפירה, מחלקים לשני סרטים באורך שווה. ושומרים בצד. רצועות אלה ישמשו כ"אוזניים" של הנרתיק.

את הרצועה הארוכה יותר, מחברים לקרבינה באופן הבא:

משחילים בבסיס הקרבינה

פותחים את הקפלים בקצוות, מחברים בתפירה (ימין לימין) ומקפלים חזרה

תופרים בזהירות לאורך ההיקף על מנת לסגור את השפה הפתוחה. (מזיזים את הקרבינה תוך כדי תפירה פעם אחת). גם כאן אפשר לתפור רק לאורך השפה הפתוחה ואפשר לאורך שתיהן – עניין של טעם.

אז מה יש לנו עד כה? שתי אוזניים ורצועת אחיזה:

מניחים בצד.

שלב ב – הכנת הנרתיק

מסמנים על הרוכסן ועל הבד החיצוני מצידו השמאלי (הלא יפה) את גודל המלבן לנרתיק (הצלע הארוכה יותר של המלבן) וסימון נוסף קטן יותר ברבע אינץ' משני הצדדים. (אם עובדים עם seam allowance שונה, לסמן על פי מרווח התפירה שאיתו עובדים). קוים אלה יהוו סימון לעצור עם התפירה. לא תופרים מעבר לסימון הזה (אחרת יהיה מאוד קשה בשלב חיבור חלקי הנרתיק ויהיה צורך לפרום חלקים).

מכינים סנדויץ' בסדר הבא:

1. על השולחן מניחים את מלבן בד הבטנה עם הפנים כלפי מעלה (הצלע הארוכה כלפי מעלה).

2. מעליו, מניחים את הרוכסן עם הפנים כלפי מעלה כששפתו העליונה מיושרת עם השפה העליונה של מלבן הבטנה. אני אוהבת לקבע את הרוכסן אל בד הבטנה באמצעות סקוטש טייפ.

3. מעליהם מניחים מלבן של הבד החיצוני עם הפנים כלפי מטה. מוודאים שהשפה העליונה מיושרת עם שתי השכבות שלמטה.

מקבעים עם סיכות ותופרים עם רגל רוכסן. מקפידים לתפור רק בין שני הסימונים שעשינו ולא מקצה לקצה. בעת העבודה עם רגל הרוכסן, להקפיד על קו במרחק שווה מהרוכסן ולא קרוב מדי לרוכסן כדי שלא יפריע לפתיחה וסגירה חלקות שלו.

פותחים את מלבני הבטנה והבד החיצוני כך שצדדיהם היפים יהיו חשופים ומגהצים. אם השתמשתן בסקוטש טייפ לקיבוע הסירו אותו, כמובן, לפני הגיהוץ.

 

חוזרים על הסנדביץ' בדיוק באותו סדר עם שני המלבנים שנותרו רק שכעת, במקום הריצ'רץ' לבדו, מניחים את הריצ'רץ' עם שני המלבנים שכבר תפורים אליו. (פשוט מתעלמים מקיומם)

תופרים שוב עם רגל רוכסן וממשיכים להקפיד לא לתפור מעבר לסימוני רבע האינץ' שעשינו משני הצדדים.

פותחים גם את שני המלבנים הללו כך שצידם ה"יפה" יהיה כלפי חוץ ומגהצים. בשלב הזה, כדאי לוודא שהרוכסן נפתח ונסגר בקלות. אם הוא נתקע בגלל תפר קרוב מידי למסילה – לפרום ולתקן.

מחליפים לרגל תפירה רגילה בחזרה ותופרים top stitch משני צידי מסילת הרוכסן. שוב, להקפיד לא לתפור מעבר לסימוני רבע האינץ' שלנו ולהקפיד על קו ישר תוך ווידוא שהבד מספיק רחוק מהרוכסן כדי שלא יפריע לפתיחתו וסגירתו.

גם עכשיו כדאי לוודא שהרוכסן נפתח ונסגר בקלות. אם לא, לפרום ולתקן.

כך זה נראה אחרי התפירה:

מצמידים ימין לימין את שני מלבני הבד החיצוני ומיישרים קצוות. מסמנים עם סיכות.

תופרים לאורך השפה התחתונה של שני מלבני הבד החיצוני.

תופרים לאורך השפה התחתונה של שני מלבני הבטנה ומשאירים פתח במרכז להיפוך הנרתיק בסוף.

כאן כבר אפשר לתפור מקצה לקצה, אין צורך להשאיר מרווח של רבע אינץ'.

זה נראה כך (סימנתי בצהוב את קוי התפר כדי שיראו בבירור):

מקפלים את בדי הבטנה והחיצוני כך ששני התפרים מיושרים (מלמעלה ומלמטה) עם הרוכסן. לגהץ כדי לקבע סימון.

מתחילים בצד הרחוק מסגר הרוכסן. מקפלים לחצי אחת מהאוזניים שהכנו. אם האוזן ארוכה מידי לטעמכן, אפשר לקצר בשלב הזה. אם זה הצד שבו תרצו לחבר את ידית הנשיאה – השחילו את טבעת ה D בקפל האוזן. (ראו תמונה למטה). הבחירה באיזה צד למקם את רצועת הנשיאה היא ממש עניין של טעם.

משחילים את האוזן המקופלת בין הרוכסן לבד החיצוני כשצידה הפרום פונה לצד הפרום של דופן הנרתיק. ממקמים באופן מדויק (כדאי להקפיד על מרכוז תחת הרוכסן אחרת נראה לא יפה בסוף). בתמונה למטה הרמתי בקיפול את השכבה העליונה של הבד החיצוני כדי שתראו את האוזן.

מחזקים עם סיכות ותופרים לכל אורך הצד (מקצה לקצה) כשמקפידים לתפוס רק את הבד החיצוני, הרוכסן וה"אוזן". נזהרים לא לתפוס כלל את בד הבטנה. במעבר מעל הרוכסן וה"אוזן" תופרים לאט כדי שהמחט לא תשבר ומחזקים עם מספר תפרים הלוך ושוב.

זה בדיוק השלב שבו נהנים מכך שהקפדנו להשאיר את מרווח רבע האינץ' בצד. זה מה שמאפשר את הפרדת השכבות לתפירה.

אם רגל התפירה "בורחת" כלפי השפה (בעיקר באיזור הרוכסן) וקשה לתפור את התפר הזה במרחק של רבע אינץ' מהשפה – אפשר לעשות אותו עם רגל רוכסן שמאפשרת להתקרב יותר.

הסרגל בתמונה רק כדי להחזיק את בד הבטנה מורם כלפי מעלה כדי שתראו ברור את סימון הסיכות. שימו לב שה"אוזן" מונחת ממש תחת הרוכסן.

פותחים את הרוכסן!!!!! לא עד הסוף, עד החצי מספיק.

חוזרים על התהליך גם בצד השני: משחילים את האוזן, מקבעים עם סיכות ותופרים מקצה לקצה.

חוזרים על התהליך עם בד הבטנה. הפעם זה פשוט יותר, תופסים יחד רק את בד הבטנה (בלי רוכסן ואוזניים). במעבר באמצע, להשתדל לתפור הכי קרוב שאפשר לרוכסן, אפשר להעזר ברגל רוכסן.

אם נותר רווח בכל זאת, סוגרים אותו בסוף (אחרי שהנרתיק מוכן) בתפירה ידנית.

כעת נבצע Boxing בפינות של מלבני הבד החיצוני והבטנה (יחד שמונה במספר).

הסבר מצויין לביצוע Boxing מדויק יש בקישור הזה.

עבור נרתיק ההחתלה נמדוד 6 ס"מ (כ- 2.4 אינץ') מרחק מהקודקוד. זה אומר שאורך זה ימדד מהקודקוד לקו התפר וגם מהמרכז של קו התפר לכל אחד מהשוליים. הנה תמונה ובה סימון של המרחקים שהם 2.4 אינץ'.

וזה הקו שעליו תופרים:

אחרי Boxing של ארבע פינות המלבן החיצוני, זה נראה כך:

תמונה זו עוזרת לכם להבין איך בדיוק "לתפוס" את המשולשים לביצוע ה Boxing.

אחרי ביצוע ה Boxing גם לארבע פינות הבטנה גוזרים עודפי בד, חוטים ורוכסן.

הופכים פנים וחוץ (שימו לב שההיפוך כפול: תחילה דרך הפתח שהשארנו בבטנה ואז דרך הרוכסן שהשארנו פתוח למחצה).

תופרים את הפתח בבטנה. (אפשר ידנית באופן נסתר או עם המכונה) והנרתיק מוכן.

ומעוד זוית

באופן כללי, כשאתן רוצות נרתיק שמידותיו הסופיות תהיינה: אורך, רוחב וגובה. התחילו עם מלבנים שמידותיהם:

( אורך + גובה ) על (רוחב + גובה)

אם חשוב לכן דיוק על הסנטימטר, הוסיפו את מרווחי התפירה (seam allowances)

על הרוכסן להיות מעט ארוך יותר מאשר (אורך + גובה)

בשלב ה- boxing יש למדוד מרחק של מחצית הגובה בין הקודקוד לקו התפירה.

אם משהו במהלך העבודה לא ברור, הרגישו חופשיות לפנות אלי במייל. 

 sharon.rotem@yahoo.com

תפירה מהנה, שרון רותם.