לא באמת, אני ממש רצינית? אני שואלת מה יהיה? למה אני לא מצליחה להושיב את עצמי לכתוב פוסט ראוי? גרוע מזה, למה אני לא מצליחה להושיב את עצמי לסיים את כמות הפרוייקטים שיושבת לה ב To do שלי כבר ימים/שבועות/ חודשים (ויש כאלו שאפילו שנים). האמת שחשבתי לעצמי זה רעיון נפלא לפוסט “הפרוייקט שאינו נגמר…” על משקל “הסיפור שאינו נגמר” רק שאפילו לסיפור הזה שמו סוף לבסוף :)
אולי צריך להגדיר שלא קונים יותר חומרי יצירה עד שלא מסיימים את כל הפרוייקטים? או שאולי בלי איומים, פשוט לסיים וזהו! (כי, נו באמת.. לא לקנות חומרי יצירה, על מי אני עובדת, חחח)
באמת שתיכננתי פוסט ראוי עם תוצרים מוגמרים, אבל שוב עבר השבוע ושוב לא הספקתי כלום ופתאום גיליתי שכבר שלושה שבועות שלא כתבתי פה, הרגשתם? כי אני התחלתי להילחץ מההעדרות של עצמי :)
תסלחו לי אם גם הפעם זה יהיה רצף של כל מיני? כנראה זו מן תקופה שכזו, וזה לא שאני לא עושה כלום ממש…
כי דווקא התחלתי שמיכת טלאים חורפית ומפנקת לרותם.
הכנתי המון מתוקים מקסימים, חלקם אפילו זכו להצטלם (חלקם חוסלו ע”י ארבעת הגברברים שלי עוד לפני שהוצאתי את המצלמה).
נסענו לטייל בירושלים והיה פשוט מקסים! (יותר מדי זמן לא ביקרתי בירושלים)
ביקרתי בטבעון למפגש בובות (כן, כן יש מספיק “משוגעות” כמוני בכדי שניצור חבורה מכובדת למפגש מהנה) והצגתי את הרכש החדש, פלאם (שזיף באנגלית), ורודה ומתוקה כמו סוכריה.
אח”כ טיילתי עם בכורי במרכז טבעון ומצאנו להפתעתנו סט קוביות וינטאג’ משגעות בדיוק כמו שאני מחפשת כ”כ הרבה זמן! כמה נפלא היה למצוא כאלו בעברית?
את השבוע סיימתי אתמול במכירת החצר שערכו נתנאלה וחברותיה ואפילו הצלחתי (למרות היותי איטית בטירוף וגרועה במירפוק במיוחד שמדובר בעשרות בנות צמאות למציאות) לדוג כמה דברים שווים במיוחד!
סט צלחות וינטאג’ מקסימות, ובבית שמחתי לגלות שכל אחת שונה מחברתה.
שני ספרי בובות מתוקים.
שלל בדים נפלאים לכריות שאמורות לשדרג את הסלון וחדר ההורים.
ועכשיו רק נותר למצוא כמה שעות פנויות ליצירה :)
שבוע נפלא,
אילאיל
