חורף, קר, גשם, אפילו סערה גדולה שהצליחה לשתק חצי מדינה קיבלנו השנה…
האמת, שכל שנה אני מקבלת את החורף לא מוכנה. אני בטוחה שכמוני יש עוד הרבה שלא מבינים איך רגע אחד כל-כך נעים וחמים בחוץ, וברגע השני הופכים את הארונות לחפש את המעילים והסריגים המוזנחים מהעונה הקודמת.
ואולי זה אפילו קצת מוזר. כי נדמה לי שכילידת דצמבר, אני אמורה לפחות לחבב קלות את החורף. אבל מבחן המציאות מוכיח אחרת. אני אוהבת חום, את קלילות בגדי הקיץ, את השמש, את האור, את הימים הארוכים.
אבל כשזה מגיע לסמלי החורף, לפינוקים הקטנים ש”עושים” את החורף, אני אהיה הראשונה להודות שיש בו משהו רומנטי להפליא: להתכרבל מתחת לשמיכת הפוך עם כוס תה מהביל, להקשיב לגשם המטפטף כשבבית חמים ונעים (לפחות באותם רגעים ללא הפסקות חשמל יזומות, פויה). לקנות נעלי בית חדשות (או לקבל אותן כמתנה, יתרון מעולה של ילדי החורף).
אולי עם השנים הצלחתי להתגבר קצת על חרדות החורף שלי ולהנות ממנו טיפה יותר…
זכור לי שכילדה קטנה אחד מסמלי החורף שאהבתי כל-כך היה דווקא חג המולד. כילדה חובבת סיפורים, והתבוננות בתרבויות השונות, התרגשתי מאד מתיאורי הקריסמס הצבעוניים, המרגשים, והרומנטיים להפליא שקראתי בספריי ילדותי. בעיקר אזכור את תיאורי חג המולד בסדרת הספרים הנפלאה “בית קטן בערבה”.
לכן, כשפנתה אלי נתנאלה (כן, אותה אחת: דוט.קום) בהצעה המפתה להשתתף ביריד החורף שלה. יריד מפנק ואיכותי ברוח חורפית קרירה במיוחד וקריסמסית להפליא, דווקא התרגשתי מאד.
אז מקווה שגם אתם תתרגשו לבוא לבקר ביריד המפנק הזה שנתנאלה מבשלת כבר כמה חודשים, במתחם התחנה בנווה צדק, תל אביב. אני מזמינה אתכם באופן אישי, אז סמנו את התאריכים ביומן וגשו לעמוד הפייסבוק של האוונט בכדי להתעדכן בכל היופי שמצפה לנו שם.
לקראת היריד, החלטתי כמנהגי בקודש, לנצל את ההזדמנות ולצלם את אחת מחברותיי לובשת את בגדי הוינטג’ שאני אוספת. הפעם היתה זו רות היפייפיה שנבחרה לדגמן את המלבושים. ואין יפה ממנה, נסיכת קרח נפלאה שכמותה בכדי לייצג את קולקציית החורף של אילאיל זיו, אספנית וינטג’. אם מתחשק לכם אתם יכולים להמשיך להתעדכן בעמוד שלי בפייסבוק בכל הפריטים החדשים שיגיעו איתי ליריד: מלבושים, פריטים לבית, כריות, ועוד…
