היא מבוגרת ממני, שערה הכהה מלבין וקמטים מתחילים לחרוץ את פניה.
היא מתבוננת בי, בוחנת אותי בעיניה הטובות, החכמות.
ככה זה בטבע, היא אומרת לי, בסוף כל חורף מגיע האביב.
בלילה חלמתי שכל שערי הלבין.
התעוררתי ורצתי מיד למראה שבחדר האמבטיה.
תראי, אני אומרת לה ומצביעה בהיסוס על השערה הלבנה הראשונה שגיליתי אתמול בערב.
את עוד ילדונת, היא שוב מחייכת אלי, קולטת את הפינוק שבקולי, מושיטה את ידה לליטוף אוהב.
ילדונת צעירה ויפה שכל החיים לפניה…
בשבועות האחרונים אני מרגישה את זה מגיע, תחושה מהוססת, כאילו לא בטוחה בזכותה להתקיים.
פרפרים קטנים של אופטימיות זהירה, מבויישת, מפוחדת. תחושה שכזו שמרגישים רק בבפנוכו של הבטן, לא משהו ממש ברור, אבל קיים, נעים.
כל הארץ התמלאה בפרפרים, גם את שמת לב לזה ?
רמקולים : Daughter- youth
דוגמנית – קורל קרן
שיער ואיפור – כלום, כי ככה זה נראה כשאת בת 17
בגדים – אילאיל זיו, אספנית וינטג'
סטיילינג, צילום, הגיגים – אנוכי
הצילומים נערכו באיזור הצריפים של פנימיית הדסים, אבן יהודה
חג אביב שמח
