עם כל אהבתי לעיצוב בניר, לצערי לא ממש התחברתי לעיצוב כרטיסים. בעצם זה לא ממש נכון, אני מאד אוהבת לעצב כרטיסים, אבל אף פעם לא לשימוש אישי. אם אני מעצבת כרטיסים לרוב הם יישלחו לאיזו החלפה נחמדה. למה? לא ממש ברור. אולי זו הסיבה שאני לא ממש נותנת כרטיסים, אפילו למתנות אני מעדיפה לצרף תג נחמד וזהו (ת'אמת זה בגלל שאני לא ממש טובה בכתיבת ברכות, אז תג זה תירוץ מוצלח לברכה קצרה) ואולי זו גם הסיבה שתמיד יש לי הרגשה שסופם של כרטיסי ברכה הוא לפח אשפה (הלוואי שאני טועה).אני למשל נוהגת לצבור כרטיסים בצורה די כפייתית, בעיקר את היפים והנחמדים שבהם (לא, לא כל דף לבן עם מזל טוב עליו אני שומרת:), אבל אני בהחלט יודעת שרוב האנשים שומרים את הכרטיס יום יומיים ואח"כ אפס....לפח. קצת מבאס להשקיע חצי שעת עבודה בכרטיס שלבסוף ייזרק לא?
ובכל זאת.....הנה הכנתי לי חמישה כרטיסים לשימוש אישי לחלוטין. את התודה אני חייבת לשתי בנות מקסימות. האחת להדר מקומונת פרידה ונומה, שמסר אחד אליה עם בקשה למס' פינצו'צ'יי סקלואפ, הביא אותה לשלוח לי מעטפה ענקית ומלאה על טוב, תודה מקסימה!!! ותודה שניה לבחורה שאפילו לא יודעת שהיא נתנה לי השראה לסקיצה של הכרטיסים. הגר, גם היא מהקומונה שלחה לי לפני כמה שבועות כרטיס תודה חמוד מקסים ופשוט כ"כ להכנה. כ"כ התלהבתי מהסקיצה הפשוטה והמקסימה שמיד שקיבלתי את מלאי הפינצ'צ'וים החדש שלי התיישבתי בשמחה ובדיצה להכין לי חמישה משלי.
ואלה חלק מהם :)
אני מה זה מתחברת למה שאת אומרת לגבי הכרטיסים- אני מאד אוהבת את הצבעוניות שלהם,ואת אפשרויות העיצוב אבל בתכל'ס לא מתחברת לחד פעמיות של המדיום הזה..
השבמחק