מגה יארד סייל

מכירות היארד וגארג’ סייל הן מחזה נפוץ ומוכר בעיקר בארה”ב, תוכלו לקרוא עליהן בהרחבה בפוסט הנהדר של מאיוק. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר בלוגריות ישראליות שלוקחות יוזמה ומרימות הפקת יארד סייל (כמו גארג’ סייל רק בלי הגארג’), שלא מביישת אף חצר אמריקאית.

בהיותי אגרנית כפייתית (טוב נו, אולי לא כפייתית, אבל בהחלט אגרנית) שמחתי מאד על ההזדמנות להצטרף למכירת הגארג’ השניה שמארגנת עפרה. הפעם המכירה תהיה גדולה במיוחד עם 5 בנות, או למעשה נכון לאמר 5 משפחות, על כל החפצים המשתמעים מכך:

בגדי נשים במגוון מידות (כולל איזור מדידה נוח)

בגדי תינוקות וילדים

צעצועים

מבחר גדול של כלי בית ומטבח

מבחר גדול של ספרי קריאה, עיון ואמנות במחירים מצחיקים

מבחר גדול של דיסקים

תכשיטים

חוברות יצירה בתחום הנייר וההובי

חומרי יצירה לילדים

ואפילו קצת וינטאג’ :)

בנוסף תהיה במקום פינת זולה נוחה לרביצה עם הילדים ואפילו ג’חנון בייתי מעולה מעשה ידיה של בעלת הבית, הלא היא טל (טלטלם) המתוקה, לארוחת בראנץ’ טעימה במחיר מצויין.

המכירה תתקיים במושב משמרת (צמוד לתל מונד) שילוט הכוונה מהכניסה למושב

יום שבת 6 לנובמבר בין השעות

10:00 – 16:00

* במקרה של גשם המכירה תדחה.

סופ”ש מקסים

אילאיל

הדרכה לנרתיק טיטולים – הדרכה מצולמת מאת שרון רותם

כשאילאיל העלתה את רעיון האירוח אצלה בבלוג, מייד נלחצתי (כמו שנהוג אצלנו בפולניה). מה לובשים? מה מביאים? מי עוד יהיה?

זה הרבה יותר פשוט, הרגיעה אותי אילאיל, כמה מילים על עצמך ואולי איזו הדרכה. מה את אומרת?

נשמע לי נחמד. למה לא, אחרי הכל, כל כך הרבה למדתי בשנים האחרונות משיטוטים ברשת בזכות בנות שהעלו עבודות, שיתפו והדריכו. הגיע הזמן שאתרום גם אני משהו למרחב הוירטואלי.

כמה מילים על עצמי ..... בת 40, נשואה באושר ואם לשלושה ילדים נפלאים (נדוש, אני יודעת, אבל לחלוטין נכון). אוהבת יצירה מאז ומעולם ותופרת כבר 20 שנה.

במהלך השנים התנסתי בהרבה תחומי יצירה. דוגמאות ליצירותי תוכלו לראות בבלוג שלי 

אחרי שני תארים והרבה שנות עבודה בהיי-טק החלטתי לשנות כוון ולפני כשש שנים התפטרתי ממקום העבודה והפכתי לאמא במשרה מלאה. במקביל נחשפתי אל עולם עשיר של יצירה וחברות דרך הפעילות בפורומים והקומונות השונות.

כמו רוב הדברים שאני מכינה בשנים האחרונות, גם נרתיק החיתולים הזה נולד בעקבות בקשה – הפעם של אחותי האהובה. היא חיפשה פתרון לנשיאת ערכת ההחתלה והעברתה מתיק לתיק ואני נעניתי בשמחה. זה לקח כמה נסיונות ושינויים עד שגיבשתי את הדגם הזה, אותו כבר יצא לי להכין מאז ללא מעט יולדות ולקבל עליו הרבה תגובות נלהבות.

מקווה שתמצאו את ההדרכה ברורה ומועילה ואשמח מאוד לראות נרתיקים שיוכנו על פיה.

יצירה פורה ומהנה,

שרון רותם

הדרכת נרתיק טיטולים

במהלך ההדרכה נכין נרתיק החתלה, כזה שאפשר לשאת בו מספר חיתולים, מגבונים, משחה, חיתול בד, אלקו ג'ל, תיק-תק להחלפה וכו'. הנרתיק שמתקבל גדול למדי ומצורפת לו ידית אחיזה כדי שיהיה קל לשאת אותו יחד עם התינוק.

אפשר בהחלט לעבוד לפי אותה הדרכה כדי ליצור נרתיקים מלבניים גם בגדלים אחרים ולצרכים אחרים. צורת הנרתיק מתאימה מאוד לקלמרים ותיקים לכלי רחצה, למשל.

בסוף ההדרכה ישנו הסבר כיצד לבחור את גודל המלבנים ההתחלתיים כדי לשלוט בגודל הנרתיק הסופי.

יש ברשת אינספור הדרכות ליצירת נרתיקים שכאלה אולם ברובן נותרים תפרים חשופים בחלקו הפנימי של הנרתיק. לי יצא להתקל בהדרכה אחת מוצלחת במיוחד שבה מוסבר תהליך העבודה ליצירת נרתיק עם בטנה מושלמת, ללא תפרים. מההדרכה הזו אימצתי את סימון גבולות התפר (כפי שתראו בהמשך).

 את ההדרכה המדוברת תוכלו למצוא כאן.

רשימת החומרים:

• שני מלבנים של 36 ס"מ על 23 ס"מ (14 על 9 אינץ') מהבד החיצוני, אם בוחרים בבדים דקים – להקשיח עם פליזולין בד.
• שני מלבנים של 36 ס"מ על 23 ס"מ (14 על 9 אינץ') מבד הבטנה.
• מלבן של 10 ס"מ על 50 ס"מ לרצועות (4 על 20 אינץ'). אם לא רוצים ידית נשיאה, אפשר להסתפק במלבן של 10 ס"מ על 20 ס"מ (רק עבור ה"אוזניים" בצדדים)
• רוכסן באורך של 40 ס"מ לפחות, עדיף 50 ס"מ ומעלה (זה מקל את העבודה)
• ידית הנשיאה אופציונלית. מי שרוצה להוסיפה צריכה גם:
  • טבעת מסוג D-Ring שבסיסה 2.5 ס"מ. (אם אין, אפשר להשתמש גם בטבעת רגילה של מחזיקי מפתחות).
  • קרבינה (ראו בתמונה למטה). יש קרבינות עם בסיס רחב מאוד שעדיפות למטרה זו כי קל יותר להשחיל בהן את רצועת הבד.

שלב א – הכנת הרצועות

ראשית נכין את שתי ה"אוזניים" שנתפסות בצידי הנרתיק ואת הידית הארוכה לאחיזה.

רצועת האחיזה היא, כאמור, אופציונלית לחלוטין אבל על שתי האוזניים הקצרות בצידי הנרתיק לא כדאי לוותר. צורת הרוכסן בנרתיק הסופי כצורת האות ח' וקשה לפתוח ולסגור אותו בלי נקודות האחיזה הללו.

מכינים סרט בד באופן הבא:

מקפלים את המלבן לחצי לאורכו (במקביל לצלע הארוכה יותר) כשהצדדים היפים בחוץ – מגהצים לקיבוע סימן האמצע ופותחים את הקיפול.

מקפלים את הקצוות כלפי פנים עד סימן הגיהוץ (כך שרואים את הצד היפה שלהם כלפי מעלה) ומגהצים.

כך זה נראה:

מקפלים לחצי לאורך, שוב, צד יפה כלפי חוץ – ומגהצים.

כך קיבלנו סרט בד שבו הקצוות הגזורים של הבד כלואים בפנים ושתי השפות גמורות באופן "נקי". (סבלנות, עדיין לא לתפור!)

אם מכינים ידית אחיזה, אחרי הגיהוץ (ולפני תפירת השפה) מחלקים את הסרט (שאורכו 50 ס"מ) לשני חלקים: האחד באורך 20 ס"מ והשני באורך 30 ס"מ. אם לא מכינים ידית אחיזה הרי שיש כרגע רק רצועה אחת באורך 20 ס"מ.

תופרים לאורך השפה הפתוחה של הרצועה הקצרה יותר. מי שרוצה, יכולה לתפור גם לאורך השפה הנגדית כדי לקבל מראה סימטרי.

אחרי התפירה, מחלקים לשני סרטים באורך שווה. ושומרים בצד. רצועות אלה ישמשו כ"אוזניים" של הנרתיק.

את הרצועה הארוכה יותר, מחברים לקרבינה באופן הבא:

משחילים בבסיס הקרבינה

פותחים את הקפלים בקצוות, מחברים בתפירה (ימין לימין) ומקפלים חזרה

תופרים בזהירות לאורך ההיקף על מנת לסגור את השפה הפתוחה. (מזיזים את הקרבינה תוך כדי תפירה פעם אחת). גם כאן אפשר לתפור רק לאורך השפה הפתוחה ואפשר לאורך שתיהן – עניין של טעם.

אז מה יש לנו עד כה? שתי אוזניים ורצועת אחיזה:

מניחים בצד.

שלב ב – הכנת הנרתיק

מסמנים על הרוכסן ועל הבד החיצוני מצידו השמאלי (הלא יפה) את גודל המלבן לנרתיק (הצלע הארוכה יותר של המלבן) וסימון נוסף קטן יותר ברבע אינץ' משני הצדדים. (אם עובדים עם seam allowance שונה, לסמן על פי מרווח התפירה שאיתו עובדים). קוים אלה יהוו סימון לעצור עם התפירה. לא תופרים מעבר לסימון הזה (אחרת יהיה מאוד קשה בשלב חיבור חלקי הנרתיק ויהיה צורך לפרום חלקים).

מכינים סנדויץ' בסדר הבא:

1. על השולחן מניחים את מלבן בד הבטנה עם הפנים כלפי מעלה (הצלע הארוכה כלפי מעלה).

2. מעליו, מניחים את הרוכסן עם הפנים כלפי מעלה כששפתו העליונה מיושרת עם השפה העליונה של מלבן הבטנה. אני אוהבת לקבע את הרוכסן אל בד הבטנה באמצעות סקוטש טייפ.

3. מעליהם מניחים מלבן של הבד החיצוני עם הפנים כלפי מטה. מוודאים שהשפה העליונה מיושרת עם שתי השכבות שלמטה.

מקבעים עם סיכות ותופרים עם רגל רוכסן. מקפידים לתפור רק בין שני הסימונים שעשינו ולא מקצה לקצה. בעת העבודה עם רגל הרוכסן, להקפיד על קו במרחק שווה מהרוכסן ולא קרוב מדי לרוכסן כדי שלא יפריע לפתיחה וסגירה חלקות שלו.

פותחים את מלבני הבטנה והבד החיצוני כך שצדדיהם היפים יהיו חשופים ומגהצים. אם השתמשתן בסקוטש טייפ לקיבוע הסירו אותו, כמובן, לפני הגיהוץ.

 

חוזרים על הסנדביץ' בדיוק באותו סדר עם שני המלבנים שנותרו רק שכעת, במקום הריצ'רץ' לבדו, מניחים את הריצ'רץ' עם שני המלבנים שכבר תפורים אליו. (פשוט מתעלמים מקיומם)

תופרים שוב עם רגל רוכסן וממשיכים להקפיד לא לתפור מעבר לסימוני רבע האינץ' שעשינו משני הצדדים.

פותחים גם את שני המלבנים הללו כך שצידם ה"יפה" יהיה כלפי חוץ ומגהצים. בשלב הזה, כדאי לוודא שהרוכסן נפתח ונסגר בקלות. אם הוא נתקע בגלל תפר קרוב מידי למסילה – לפרום ולתקן.

מחליפים לרגל תפירה רגילה בחזרה ותופרים top stitch משני צידי מסילת הרוכסן. שוב, להקפיד לא לתפור מעבר לסימוני רבע האינץ' שלנו ולהקפיד על קו ישר תוך ווידוא שהבד מספיק רחוק מהרוכסן כדי שלא יפריע לפתיחתו וסגירתו.

גם עכשיו כדאי לוודא שהרוכסן נפתח ונסגר בקלות. אם לא, לפרום ולתקן.

כך זה נראה אחרי התפירה:

מצמידים ימין לימין את שני מלבני הבד החיצוני ומיישרים קצוות. מסמנים עם סיכות.

תופרים לאורך השפה התחתונה של שני מלבני הבד החיצוני.

תופרים לאורך השפה התחתונה של שני מלבני הבטנה ומשאירים פתח במרכז להיפוך הנרתיק בסוף.

כאן כבר אפשר לתפור מקצה לקצה, אין צורך להשאיר מרווח של רבע אינץ'.

זה נראה כך (סימנתי בצהוב את קוי התפר כדי שיראו בבירור):

מקפלים את בדי הבטנה והחיצוני כך ששני התפרים מיושרים (מלמעלה ומלמטה) עם הרוכסן. לגהץ כדי לקבע סימון.

מתחילים בצד הרחוק מסגר הרוכסן. מקפלים לחצי אחת מהאוזניים שהכנו. אם האוזן ארוכה מידי לטעמכן, אפשר לקצר בשלב הזה. אם זה הצד שבו תרצו לחבר את ידית הנשיאה – השחילו את טבעת ה D בקפל האוזן. (ראו תמונה למטה). הבחירה באיזה צד למקם את רצועת הנשיאה היא ממש עניין של טעם.

משחילים את האוזן המקופלת בין הרוכסן לבד החיצוני כשצידה הפרום פונה לצד הפרום של דופן הנרתיק. ממקמים באופן מדויק (כדאי להקפיד על מרכוז תחת הרוכסן אחרת נראה לא יפה בסוף). בתמונה למטה הרמתי בקיפול את השכבה העליונה של הבד החיצוני כדי שתראו את האוזן.

מחזקים עם סיכות ותופרים לכל אורך הצד (מקצה לקצה) כשמקפידים לתפוס רק את הבד החיצוני, הרוכסן וה"אוזן". נזהרים לא לתפוס כלל את בד הבטנה. במעבר מעל הרוכסן וה"אוזן" תופרים לאט כדי שהמחט לא תשבר ומחזקים עם מספר תפרים הלוך ושוב.

זה בדיוק השלב שבו נהנים מכך שהקפדנו להשאיר את מרווח רבע האינץ' בצד. זה מה שמאפשר את הפרדת השכבות לתפירה.

אם רגל התפירה "בורחת" כלפי השפה (בעיקר באיזור הרוכסן) וקשה לתפור את התפר הזה במרחק של רבע אינץ' מהשפה – אפשר לעשות אותו עם רגל רוכסן שמאפשרת להתקרב יותר.

הסרגל בתמונה רק כדי להחזיק את בד הבטנה מורם כלפי מעלה כדי שתראו ברור את סימון הסיכות. שימו לב שה"אוזן" מונחת ממש תחת הרוכסן.

פותחים את הרוכסן!!!!! לא עד הסוף, עד החצי מספיק.

חוזרים על התהליך גם בצד השני: משחילים את האוזן, מקבעים עם סיכות ותופרים מקצה לקצה.

חוזרים על התהליך עם בד הבטנה. הפעם זה פשוט יותר, תופסים יחד רק את בד הבטנה (בלי רוכסן ואוזניים). במעבר באמצע, להשתדל לתפור הכי קרוב שאפשר לרוכסן, אפשר להעזר ברגל רוכסן.

אם נותר רווח בכל זאת, סוגרים אותו בסוף (אחרי שהנרתיק מוכן) בתפירה ידנית.

כעת נבצע Boxing בפינות של מלבני הבד החיצוני והבטנה (יחד שמונה במספר).

הסבר מצויין לביצוע Boxing מדויק יש בקישור הזה.

עבור נרתיק ההחתלה נמדוד 6 ס"מ (כ- 2.4 אינץ') מרחק מהקודקוד. זה אומר שאורך זה ימדד מהקודקוד לקו התפר וגם מהמרכז של קו התפר לכל אחד מהשוליים. הנה תמונה ובה סימון של המרחקים שהם 2.4 אינץ'.

וזה הקו שעליו תופרים:

אחרי Boxing של ארבע פינות המלבן החיצוני, זה נראה כך:

תמונה זו עוזרת לכם להבין איך בדיוק "לתפוס" את המשולשים לביצוע ה Boxing.

אחרי ביצוע ה Boxing גם לארבע פינות הבטנה גוזרים עודפי בד, חוטים ורוכסן.

הופכים פנים וחוץ (שימו לב שההיפוך כפול: תחילה דרך הפתח שהשארנו בבטנה ואז דרך הרוכסן שהשארנו פתוח למחצה).

תופרים את הפתח בבטנה. (אפשר ידנית באופן נסתר או עם המכונה) והנרתיק מוכן.

ומעוד זוית

באופן כללי, כשאתן רוצות נרתיק שמידותיו הסופיות תהיינה: אורך, רוחב וגובה. התחילו עם מלבנים שמידותיהם:

( אורך + גובה ) על (רוחב + גובה)

אם חשוב לכן דיוק על הסנטימטר, הוסיפו את מרווחי התפירה (seam allowances)

על הרוכסן להיות מעט ארוך יותר מאשר (אורך + גובה)

בשלב ה- boxing יש למדוד מרחק של מחצית הגובה בין הקודקוד לקו התפירה.

אם משהו במהלך העבודה לא ברור, הרגישו חופשיות לפנות אלי במייל. 

 sharon.rotem@yahoo.com

תפירה מהנה, שרון רותם.

שיא המתיקות

זוכרים את המכירה שלנו במותק בוטיק סוכר בתל אביב ביום שישי הקרוב? אז היכונו היכונו להפתעה גדולה, כי אנחנו עורכות בלוג קנדי משובח. הזוכה המאושר\ת ייקבלו במתנה סל מתנות ענקי ומפנק ובו מתנה מכל אחת ממשתתפות המכירה. ותאמינו לי שזה שווה, תציצו בסופו של הפוסט הזה ברשימת המשתתפות ותבינו למה :)

מה עליכם לעשות?

פשוט להכנס לפוסט הזה בבלוג של מותק בוטיק סוכר, לקרוא את התנאים ולהרשם (טוב נו, גם להחזיק אצבעות לא יזיק).

ואם כבר בשיא המתיקות עסקינן, חייבת להשוויץ בלילי המקסימה שלי (תודה להגר על השם הנפלא), חברה רביעית למשפחת הבליית הגדלה שלי.

 

להתראות במכירה

אילאיל

רקמה לי רקמה לי, רקמה לי חביבה….

תרשמו לעצמכם את הטרנד החם ביותר של החורף הקרוב – רקמה! אחרי שסרגנו וקרשנו (מלשון קרושה כמובן) החורף אנחנו רוקמות.

בהיותי ילדה אני זוכרת את אמא שלי יושבת על כסא הנדנדה במרפסת הסלון (נשבעת שאני לא ממציאה את הדימוי אפילו שהוא נשמע מושלם מדי) ורוקמת רקמות צלבים נפלאות. אז ועוד הרבה אח”כ לא ידעתי להעריך את העבודה הארוכה, המוקפדת והמקסימה, ולפני כמה שנים הפסדתי רקמה מדהימה שהיא רצתה לתת לי לרגל מעבר אחד מאלפי מעבריי הדירות שלי (עכשיו היא כבר לא רוצה לתת לי אותה, אמא פליז?????). אמא שלי רקמה בטכניקה של רקמת צלבים והבית שלנו היה עמוס מפות, מפיות ותמונות ממוסגרות משגעות. יש תמונות שמוכיחות שגם על בגדים נרקמו כמה יצירות נפלאות (אמא, איפה הצילומים של החולצות הלבנות עם רקמת הכיפה אדומה?) ת’אמת, כשאני חושבת על זה, נראה לי שאחפש סורק ואעלה פוסט מיוחד של כל היופי הזה.

הרקמות שלי לא כאלו מורכבות, בעידן האינסטנט אני מעדיפה רקמת backstitch בסיסית וקלילה ואימג’ים פשוטים ומהירי הכנה. אולי כשאני אגדל…..

את ההתלהבות המחודשת שלי מנושא הרקמה אני חייבת להגר ולרקמות הסופר מתוקות שלה. ולאחר התלבטות קלילה החלטתי לקנות את הספר החדש Doddle Stitching של Aimee Ray, ספר מתוק ומקסים שמסביר בפירוט את הטכניקות השונות ברקמה ומכיל מבחר גדול של תרשימים מקסימים (כולל CD). עיון קל בספר וברור היה לי שלקראת יום הולדתה של נילי שנחגג אתמול אכין במתנה מסגרות רקומות.

 

את הטכניקה המתוקה של מילוי בצבעי אקריל ראיתי לראשונה בפוסט הזה של איולה 10 והיא מיד כבשה את ליבי. כתמי הצבע העדינים האלו כ”כ מוסיפים בעיניי, תודו שזה פשוט מתוק להפליא :) 

וזו לא הרקמה הראשונה שלי, לפני כשבועיים הכנתי רקמה להחלפת בתי ציפורים שארגנתי בקומונה פרידה ונומה. הפרטנרית שלי היתה מקופלת והיא קיבלה ממני סט של שלוש מסגרות עם רקמות ציפורים מקסימות שגם אתם יכולים להשיג בחנות הנהדרת הזו (לא את הרקמות אלא רק את התרשימים כמובן).

היתרון הגדול ברקמה על פני הרבה סוגי יצירה אחרים היא בזמינות שלה. אני יכולה לשבת בחצר עם הילדים ולרקום בזמן שהם מחריבים משתעשעים מסביב. אני יכולה לקחת את הרקמה לתורים האינסופיים בקופת החולים, אני יכולה לקחת את הרקמה לארוחה משפחתית מייגעת (וזה עדיין לא נוסה אבל ינוסה בארוחה המשפחתית הבאה). בקיצור אין סוף לאפשרויות, תודו שזה פשוט להיט!

ומפה ללהיט הבא, המכירה הסופר לוהטת בתל אביב במותק בוטיק סוכר. שם אציג מבחר גדול של תכשיטים ואביזירי שיער מתוך הקולקציה החדשה לסתיו חורף 2011.

יום שישי ה – 22 לאוקטובר 10:00 – 16:00

מי עוד תהיינה שם?

טוולינגן - עם מבחר יפייפה של מחברות, אלבומים ושלל מוצרי נייר מקסימים.

שוקה - עם מבחר מיוחד של צעצועים לילדים.

דבי קאפקייקס – עם שלל פיתויים טעימים ונפלאים.

רוני – עם קשתות וסיכות דש בסגנון וינטאג’ ייחודי.

ניבה – עם נרות וסבונים ריחניים.

שיק מי – עם המון סטייל משובח.

אשמח לראותכם,

אילאיל

תרגיל בדחיית סיפוקים

התפאורה - אחה”צ רגיל לחלוטין בערב יום שישי, אמא על המחשב, הילדים בודקים את סף הסבלנות של השכנים (גבוה מאד יש לציין לטובה) ואבא מנסה לנצח על כולם ביד רמה. אמא (עבדתכם הנאמנה) מתעלמת בהפגנתיות מקולות האינדיאנים המופרעים השירה והזמרה בבית ומנסה להתעדכן מה חדש בגוגל רידר שלה. לפתע פתאום היא מגלה את זה, פוסט חדש אצל משחק מילים מציג תיק קטן ומקסים העונה לשם המקסים אף יותר Bento lunch bag.

רגע של וידוי – את ההדרכה המדוברת כבר ראיתי בעבר, יחד עם הדרכות נפלאות אחרות של Pink penguin היא מסומנת לי כ”חייבת להכין מתישהו” אבל איכשהו תמיד פחדתי קצת לגשת להדרכות האלו, משהו בשלמות של התוצרים שלה הרתיע אותי אפילו מלנסות את ההדרכות. לכן כשמשחק מילים העלתה אתמול את התיק שלה והבטיחה שהוא “באמת מאד פשוט” החלטתי ללכת על זה, מה זה ללכת – לרוץ על זה!

מקלחות, ארוחת ערב והשכבה לישון התארגנו להם בזמן שיא (לא בזכותי יש לציין, אני הייתי אפופת חדוות יצירה בכדי להיות מועילה באמת), ובשמונה בערב התיישבתי לגזור את הבדים רק בכדי לגלות למגינת ליבי שאין לי בד ויניל איתו אני אמורה להכין את הבטנה לתיק (אני מזכירה שוב שאני מייעדת את התיק לארוחות בנטו לכן חשוב שהבטנה תהיה מבד ויניל). מיד שלחתי מייל קצר לשרון רותם המופלאה המסביר את המצב תוך כדי תקווה שהיא לא עושה כלום בשישי בערב ומיד תתייצב לעזרתי (כאילו דא!). היא דווקא ענתה לי, המקסימה, פשוט לא במהירות שקיוויתי (חמש דקות גם לכם נראה מוגזם מדי?) ולהתקשר אליה בשישי בערב אפילו לי כבר נראה היה כמו הגזמה פראית. לכן עשיתי את הדבר ההיחיד המובן מאליו שניתן לעשות במצב כזה גזרתי את מפת השולחן החדשה שלנו, נשבעת!  טוב, אני מוכרחה לציין שזה קצת פחות דרמטי מאיך שאני מציגה את זה :) זו בסך הכל שעוונית אדומה ומשובצת שנקנתה לפני שבוע ואפילו לא בסכום גבוה במיוחד. אפילו הבעלול המתוק שלי שכבר באמת ראה הכל בחייו רק הפטיר ביובש “נצטרך לקנות מפה חדשה ביום ראשון”, אז זה באמת לא כזה נורא, נכון?

אז אחרי כל ההתחלה הדרמטית הזו הנה התובנות שלי מהתיק המתוק מתוק הזה. קודם כל, הוא בהחלט עונה להגדרה של פשוט, רק מה? … יחד עם הפשוט יש להוסיף ארוך ומייגע עד מאד! בסה”כ לקח לי להכין אותו כחמש וחצי שעות כולל הגזירה (והיו בדים שגזרתי פעמיים כי התחרטתי ברגע האחרון על הבחירות שלי), פרימות למינהן, וכמובן הפסקת הנקה הכרחית. אז אני מניחה שההכנה שלו היא בין ארבע לחמש שעות, וזה כמובן למישהי מתחילה ואיטית במיוחד שכמותי.

החלק הכי ארוך שלו הוא בבחירת הבדים, דווקא בגלל שהוא מורכב מכל–כך הרבה חלקים לקח לי המון זמן להחליט על השילוב בינהם (וכאמור היו כאלה שהתחרטתי על שגזרתי אותם בשלבי תפירה מתקדמים).

בסופו של דבר אני ממש ממש מרוצה, הן מהתיק אבל בעיקר מהבדים הסופר מתוקים שמרכיבים אותו. הילדים כבר הספיקו להתלהב הבוקר, והבטחתי להם טיול פיקניק בנטו (שנראה לי עלול להתבטל בעקבות האפרוריות הזו שנפלה עלינו).

  

בד הילדים המקסים הזה נקנה ב fat quarter shop, אבל אני לא מצליחה להיזכר בשמו, שאר הבדים נקנו בנחלת בנימין.

ואיך אפשר בלי הצצה על מפת השולחן המדוברת?

ואם כבר בתיקי בנטו עסקינן, הכנתי השבוע שתי ארחות בנטו מתוקות במיוחד. מעודדת מהתגובות המפרגנות שאני מקבלת ממכם בנושא (בבלוג ובמיילים אישיים) החלטתי גם להרחיב קצת על תכולת הארוחה.

 

ארוחת בנטו “במקום ארוחת צהריים” – כריך גבינה בולגרית ועליו גבינ”צ עיזים, ביצה קשה (נסיון לא כ”כ מוצלח עם התבנית החדשה שלי, מבטיחה להשתפר), עגבניות שרי, שקדים במים, ולקינוח קוביות מלון וחמוציות)  

ארוחת צהריים בנטו -

  

פסטה מבושלת עם אפונה ורצועות עוף, עגבניות שרי ובייבי מלפפון ולקינוח פטל אורגני (שנקנה בחצי משכנתא ונתקל בבוז גורף, אבל תודו שהוא מצטלם נפלא)

אז תגידו לי אתם, נכון שהכי כיף לאכול כך?

שבת נפלאה

אילאיל

תיק ספרייה (והודעה על יריד מתנות חדש)

כשהייתי בכיתה ב’ או ג’, רשמו אותי לספרייה הציבורית בפעם הראשונה. אהבתי לקרוא, מאד! הלכתי לספרייה כמעט כל יום, ואם מותר היה, בוודאי שהייתי הולכת פעמיים ביום. הייתי מה שנקרא “תולעת ספרים”. אני זוכרת אפילו שהיה לי פנס קטנטן שהייתי מחביאה מתחת לכרית במיטה ואחרי כיבוי האורות הייתי ממשיכה לקרוא מתחת לשמיכה.

אני עדיין אוהבת לקרוא אבל זמן לצערי כבר אין בשפע, בוודאי לא לספר ביום.  לפעמים עוברים חודשים שלמים בלי שאקרא שום ספר, כנראה שככה זה שאת אמא לשלושה :)

אבל בתקופה האחרונה חזרתי לקרוא. אמנם מעט, ולרוב רומנים קלילים ולא מחייבים (אני מתה על ספרות בריטית קלילה, זה הטראש שלי), אבל קוראת. ולא רק שחזרתי לקרוא אפילו נרשמנו לספרייה. גיליתי שבמושב שלנו ממוקמת ספרייה קטנה ומתוקה, ספרייה של פעם. שני חדרים פצפונים עמוסים ספרים. הספרייה פתוחה פעם בשבוע למשך שלוש שעות בלבד ואנחנו (הבנים ואני) הפכנו לנו להרגל ללכת פעם בשבוע או בשבועיים ולהחליף ספרים, תענוג ממש!

לכבוד יום הספרייה שלנו תפרתי לנו תיק ספרייה מקסים. את ההדרכה מצאתי בשיטוטיי ברשת, ולפני כמה ימים נפגשנו עופרה ואני לערב תפירה שבו תפרנו לנו תיקים מקסימים. את התיקים שלנו תפרנו מעט שונה מבהדרכה והוספנו בטנות, שהן מאד חשובות לטעמי, הן לחוזק והן למראה (אני ממש לא אוהבת תיקים ללא בטנה).

זה התיק שלי -

לבד החיצוני השתמשתי בקנבס חזק ועמיד (בכל זאת הוא סוחב שלושה ספרים) ולכיס החיצוני הכנתי טלאים מתוקים.      

וזה התיק של עופרה -

וכך הם מדגמנים יחדיו

בנתיים כ”כ התלהבתי מהגזרה הפשוטה יחסית שהחלטתי לתפור הסופ”ש שני תיקים נוספים לליריי ותובל. להם אני מתכננת לתפור ידית ארוכה אחת בהצלב, נראה לי שזה יהיה להם הרבה יותר נוח.

והודעה חשובה ונהדרת, סמנו לכם בלוח השנה

יריד נשים יוצרות בסטודיו מותק-בוטיק סוכר 

היריד יתקיים ביום שישי ה- 22 לאוקטובר בין השעות 10:00-14:00

אני כמובן אהיה שם עם תכשיטים חדשים לקולקציית סתיו חורף ויחד איתי עוד שבע נשים מוכשרות נוספות. במהלך הסופ”ש אקדיש פוסט מיוחד ליריד.