הי דרומה, דרומה לאילת

נכון נעלמתי…אבל רק מסיבות טובות. לפני שבוע ירדנו לאילת בהרכב משפחתי מלא, דבר אשר דרש הכנה נפשית ופיסית של כמה ימים מראש (תאמינו לי היה כ”כ הרבה יותר פשוט לחבר את הבית למכונית במקום לארוז את כולו בתיקים שלנו ושל השכנה, ממנה שאלנו עוד כי לנו לא היו מספיק).

אז ארזנו את עצמנו, דחסנו את שלל תיקינו, שלושה ילדים והתחלנו בנסיעה שהתגלתה, אגב, דווקא קלילה למדי במיוחד לאור העובדה שהתינוק שיתף פעולה וישן מרבית הדרך.   

עצירה הכרחית בתצפית מקסימה ממש לפני צומת כביש הערבה, כפי שאתם רואים פה ותיראו עוד בהמשך לקחתי איתי כמה דוגמניות שהיו הרבה יותר סבלניות לצילומים שלי מאשר הדוגמנים התזזיתיים משהו.

כפי שציינתי הנסיעה (הלוך, רק הלוך, החזור היתה סיוט שלא נברא!) היתה חלקה ואפילו נעימה, והגענו לאילת במצב רוח מרומם.

המלון שלנו היה נחמד מאד, אם כי אני חייבת לציין שמראה החדרים הזכיר יותר את הבית של סבא וסבתא שלי (ולא במובן הוינטאגי’ המהמם שאולי משתמע מכך, אלא במובן יאכנע מעפאן). בכל מה שקשור לחיצוניות הבריכה והגינון היו מקסימים לחלוטין!

אחרי המקלחות גילו החב’רה הצעירים את היתרונות של טלוויזיה מול המיטה וסירבו להיפרד ממנה (במשך כל ימי שהותינו).

מזל שנשאר הדוגמן הצעיר להציל את המצב…

למחרת נסענו למיץ פטל הימי (לפי תובל… אנחנו הבנו שהוא מחפש מיץ פטל רק לאחר דקות רבות במקום). מיץ פטל לא מצאנו שם, אבל מגוון ענק וקסום של דגים וחיות ים למינהן מכל הסוגים והמינים. מן הסתם לא ממש היה פשוט לצלם את כל האקווריומים האלה, אז סליחה מראש.

במקום סכנות רבות… חלקן הוכנעו בגבורה.

וחלקן תבעו קורבנות תמימים.

אין ספק שהיה זה יום מהנה ומשכיל. תראו את הקטנים מתרגלים את שיעורי הבית, תודו שאני מגדלת דור חדש של צוללנים.

ואחרי יום מפרך יוצאים לבלות…

תמונה משפחתית, מזל שאף אחד לא מסתכל למצלמה…בסך הכל זו התמונה  השנתית שלנו :)

חזרנו הביתה לפני שלושה ימים, אני עדיין פורקת תיקים (נשבעת שיש עוד אחד אחרון וסיימתי) ועדיין מכבסת, תולה, מורידה ומקפלת. מזל שהייתי בחופשה ומילאתי קצת מצברים :)

נתראה בשמחות…

 

והודעה מנהלתית קצרה…

לא שכחתי את זוכת “מבצע החורף” אני אפרסם את שמה בפוסט הבא.

אילאיל