שנה נפלאה מלאה בשמחה, צחוק ואהבה
שנה של יצירתיות וצבעוניות
שנה של התחלות חדשות, הגשמה של משאלות ופריחה
אוהבת המון,
אילאיל
שנה נפלאה מלאה בשמחה, צחוק ואהבה
שנה של יצירתיות וצבעוניות
שנה של התחלות חדשות, הגשמה של משאלות ופריחה
אוהבת המון,
אילאיל
זו היתה אהבה ממבט ראשון, מיד כשראיתי את הגיזרה המקסימה של הפילה אלי ידעתי שאני חייבת אחת כזו משלי. את הגיזרה הנהדרת הזו ועוד רבות ניתן להשיג באתר של “Melly and me”. את שלי קניתי אצל נתנאלה.קום לפני שנה בדיוק, ביריד ראש השנה של השנה שעברה.
כמה ימים או שבועות (מי בכלל זוכר מה היה לפני שבוע, אז לפני שנה?) לאחר מכן התיישבנו שרון רותם ואנוכי להכין את הפילה אלי. גזרנו, תפרנו והכנו פילונת מתוקונת שישבה והמתינה בסבלנות רבה מאד שנחזור להיפגש בכדי להלביש אותה. להיפגש דווקא ניפגשנו, אבל לאף אחת מאיתנו לא היה ממש דחוף להלביש את אלי הפילה.
השבועות עברו, החודשים חלפו ואלי ישבה עירומה ומסכנה על השידה מחכה לתורה. לפני שבוע החלטנו - לא עוד! והתיישבנו למבצע “הלבש את הפילה”. גזרנו, תפרנו והידקנו, והנה יושבת לתפארת, אלי הפילה המתוקה.
(גילוי נאות – הפרח לא תפור עדיין לפילה ולא בטוח אם יישאר עליה, מה דעתכם?)
(גילוי נאות 2 – פעם ראשונה שלי עם כיווצים, הידד!)
שבוע נפלא
אילאיל
לבד! לבד עם עצמי, בלי אף אחד מסביב (החתולה לא נחשבת אפילו היא כבר לא מאמינה לעצמה שהיא עדיין חיה). שבת שלמה לעצמי לבד!!! 12 שעות לבד עם עצמי!!! טוב, נדמה לי שכבר קלטתם את ההתרגשות הרבה שלי. אפילו בעודי כותבת שורות אילו אני עדיין לבד, יש!!!!!
אתם יודעים כמה דברים אמא אחת יכולה להספיק כשכל החבורה שלה מחוץ לבית? בואו אני אספר לכם!
היא יכולה להתחיל בשטיפת ערימת כלים אימתנית, לשים מכונת כביסה ולתלות אותה (אין תמונות, זה לא מצטלם מעניין).
אח”כ אותה אמא ממשיכה לעבר פינת היצירה (נו טוב, לשולחן המטבח, למה אתם כאלה…) מנקה את האבק מעל מכונת הפסטה, ממששת בתדהמה קלה את חבילות הפימו לאחר שלא התראתה איתן חודשים ארוכים מאד ומתיישבת להכין הזמנה לחג של 13 חמסות (הכנתי 14 ליתר ביטחון, 13 זה מספר שכזה).
אח”כ הן נראו כך, ארוזות ומוכנות למשלוח.
את תיק הבנטו הזה הכנתי ביום שישי בערב, אבל את הפינישים האחרונים סיימתי הבוקר. זו פעם ראשונה שאני יוצרת עבודת תפירה בהזמנה אישית והלקוחה כ”כ התלהבה שהזמינה אחד גם לבת שלה, איזה כיף! את ההדרכה המעולה לתיק בנטו בעברית אתם כבר בוודאי מכירים, ואת המידות החדשות לתיק בנטו בגודל משפחתי לקחתי מהבלוג של מאיוק.
אם כבר המכונה בחוץ הייתי חייבת לנסות את ארנקוני הטישו המתוקים להפליא שחגית המליצה על ההדרכה שלהם בפוסט הזה. אני מבינה למה היא התמכרה להכנה שלהם, הם כ”כ קלים להכנה ומקסימים להפליא ובהחלט יככבו אצלי החורף כמתנה קטנה ומתוקה.
חוצמיזה הספקתי לתלות מדפים חדשים בסלון (ולא הם לא עקומים במציאות, זו התמונה עקומה, בחיי!)
ואפילו לשטוף את הרצפה (אבל רק בסלון, לא צריך להגזים!! אני בכל זאת אנושית). עכשיו אני מתרסקת לי בשמחה מול המחשב, כותבת את הפוסט ומחכה לחברתי שרון רותם שתבוא לתפור איתי את הפרוייקט הבא שלנו.
איזה כיף לבד מדי פעם!!
בעצם היה זה למעשה השבוע הראשון באמת של תחילת שנת הלימודים. שבוע ארוך ומעייף של הסתגלות חזרה לגן (תובל), הסתגלות להתחלה חדשה בחטיבה הצעירה (ליריי), הסתגלות של להישאר לבד בבית עם אמא בלי האחים מסביב (רותם) והסתגלות של לקום בבוקר ללחץ המולה ובלאגן בתוספת חדשה ומלחיצה במיוחד בשם “הסעת בוקר לבית הספר” או בשמה השני “חסר לנו שאנחנו מאחרים את האוטובוס והשעה כבר כמעט שבע וחצי ואתם עדיין לא צחצחתם שיניים ולא נעלתם סנדלים” (אמא). נוסיף לזה תחילת פרוייקט חדש בעבודה עם שעות עבודה הזויות (אבא) וקיבלתם שבוע מטורף יחסית לכל בני המשפחה. (מן הסתם זה נשמע מוכר ל 99.9% מקוראות הבלוג אבל תנו להתבכיין קצת, בחיאת!!).
אחרי שבוע שכזה הדבר היחיד שרציתי זה קצת שקט, צבעים, מצלמה וגם קצת פינוקים. למה לא בעצם? כמה כיף היה לגלות שני ירידים משובחים במיוחד שייסיימו לי את השבוע בצורה מפנקת וגם ייסגרו לי כמה קצוות עם מתנות ראש השנה (אתם בכלל קולטים שזה עוד שבועיים וקצת?).
התחנה הראשונה שלנו היתה בסטודיו הצבעוני להפליא של ענת סגל באודים, שמדי כמה חודשים פותחת את דלתותיו ומציעה למכירה פריטים מקסימים שהיא אוספת ומשפצת. אפשר למצוא שם רהיטים, קופסאות, בגדים, כלי בית ושאר מטעמים מקסימים. אני בחרתי להתפנק בגדול הפעם עם שידת עץ וינטאג’ צהובה ומשגעת שיועדה במקור לחדר הילדים אבל הועברה מיד לחדר ההורים, כי גם לאמא יש צעצועים משלה.
לשידה הצהובה “התאמתי” חצאית וינטאג’ משגעת מבד שהכי הזכיר לי בד מטפחות עדין.
וקצת תמונות מהסטודיו, כי פשוט אי אפשר להפסיק לצלם שם.
ליריד של היום כבר הצטרכתי להצפין. הזמנתי חברה להתלוות אלי לנסיעה הארוכה (עכשיו שאני גרה במרכז אני מרשה לעצמי להתבכיין על נסיעות של למעלה מחצי שעה) והגענו בשעות הבוקר למכירה המצויינת שנערכה היום באלוני אבא בהשתתפות: נתנאלה, שינזי קאטו, שוקה ומטבחי פטיט. היה משובח ויצאתי עמוסה במתנות מקסימות לחג.
את היום קינחנו עם צלחות גלידה מפנקות וחזרנו הביתה לקראת שבוע חדש.
שבוע נפלא,
אילאיל
אני מתנצלת על האיחור הלא ממש אלגנטי בהכרזת הזוכה ב”בנטו קנדי”. השבוע האחרון של החופש השאיר אותי טיפה חסרת נשימה, יחד עם ההתרגשות לקראת שנת הלימודים החדשה… נו טוב, אני לא צריכה לספר לכם :)
אז בלי קישקושים מיותרים אני מכריזה על הזוכה בתחרות ארוחת הבנטו:
ארוחה מספר 2
הארוחה הזו קיבלה את המספר הגדול ביותר של תגובות ולכן זכתה בתיק בנטו עבודת יד. הזוכה המאושרת מתבקשת ליצור איתי קשר במייל ililziv@gmail.com
ובינתיים,
שנת לימודים נפלאה וקלה לכל החוזרים לגנים ובתי הספר
אצלי התחילו השנה חטיבה צעירה (כיתת גן אחרונה במתחם בית הספר) וגן תת חובה :)
סופ”ש נהדר
אילאיל