סוגיית האינסטגרם (אפליקצית הפילטרים באייפון) היא קצת כמו כוסברה, או שממש, אבל ממש אוהבים!! או ששונאים!! אבל לא מצאתי מישהו שנשאר אדיש לה.
אישית, אני התמכרתי, ויעידו אינסוף תמונות האינסטגרם שאני מעלה לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלי או בבלוג. אני גם לא ממש מבינה את המקטרגים, בסה”כ תמונות שעברו עיבוד קל למראה פילטרי כזה או אחר, נחמד לא?
הפילטר המזוהה ביותר עם התוכנה הזו, שהוא אולי הפילטר השנוא ביותר על “מתנגדי האינסטגרם” נקרא Early Bird והוא מדמה תמונה במראה וינטאג’ מיושן:
(ארגז חול)
אני אישית משתמשת כמעט בכל סוגי הפילטרים והמסגרות שהתוכנה מציעה, אני חושבת שחשוב להתאים לאופי התמונה את הפילטר הנכון לה.
(המרינה בהרצליה)
אבל בכלל לא על התוכנה רציתי לדבר פה היום, אלא דווקא על “הקלות הבלתי נסבלת של הצילום”. ולא במובן הרע חלילה, אלא התרחבות הלב שיש לי לראות בסוף כל יום את האימג’ים הנהדרים שהרכיבו ובנו לי את היום, פסיפס נפלא של רגעים מקסימים (יותר או פחות) שלולא האייפון שלי, שיטחי עד כמה שזה עלול להישמע, לא היו מתועדים כלל!
טיולי הבוקר של רותם ושלי הם כבר מזמן מסורת, אבל לאחרונה בעקבות סירובו לישון במהלך היום הטיולים מתארכים והחוויות משתפרות.
(כן, זה פוני באמצע גן השעשועים)
הקלות הבלתי נסבלת של הצילום היא גם העצלות הבלתי נסבלת לפעמים לטרוח ולהוציא את המצלמה מהארון. הרי בקליק אחד על הטלפון התוצאה ניראת לא פחות טעימה :)
ועד שימציאו משהו משוכלל יותר, אני פה, מייצרת דימויי אינסטנט (גרם). ומי שרוצה לעקוב אחריי מוזמן לחפש אותי בשם Ilil ziv.
סופ”ש נפלא!
אילאיל