יום שישי, 27 בינואר 2012

אינסט(נט)גרם

סוגיית האינסטגרם (אפליקצית הפילטרים באייפון) היא קצת כמו כוסברה, או שממש, אבל ממש אוהבים!! או ששונאים!! אבל לא מצאתי מישהו שנשאר אדיש לה.

אישית, אני התמכרתי, ויעידו אינסוף תמונות האינסטגרם שאני מעלה לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלי או בבלוג. אני גם לא ממש מבינה את המקטרגים, בסה”כ תמונות שעברו עיבוד קל למראה פילטרי כזה או אחר, נחמד לא?

הפילטר המזוהה ביותר עם התוכנה הזו, שהוא אולי הפילטר השנוא ביותר על “מתנגדי האינסטגרם” נקרא Early Bird והוא מדמה תמונה במראה וינטאג’ מיושן:

(ארגז חול)

אני אישית משתמשת כמעט בכל סוגי הפילטרים והמסגרות שהתוכנה מציעה, אני חושבת שחשוב להתאים לאופי התמונה את הפילטר הנכון לה.

(המרינה בהרצליה)

(נוף מהגבעה)

(שלג בחרמון)

(קשת)

אבל בכלל לא על התוכנה רציתי לדבר פה היום, אלא דווקא על “הקלות הבלתי נסבלת של הצילום”. ולא במובן הרע חלילה, אלא התרחבות הלב שיש לי לראות בסוף כל יום את האימג’ים הנהדרים שהרכיבו ובנו לי את היום, פסיפס נפלא של רגעים מקסימים (יותר או פחות) שלולא האייפון שלי, שיטחי עד כמה שזה עלול להישמע, לא היו מתועדים כלל!

(למה עצוב קטנצי’ק?)

(תובל רותם ואני)         

טיולי הבוקר של רותם ושלי הם כבר מזמן מסורת, אבל לאחרונה בעקבות סירובו לישון במהלך היום הטיולים מתארכים והחוויות משתפרות.

(כן, זה פוני באמצע גן השעשועים)

    (רותם)

(חמניה בקצה שדה הכרובים)

(כבשה בדיר)

הקלות הבלתי נסבלת של הצילום היא גם העצלות הבלתי נסבלת לפעמים לטרוח ולהוציא את המצלמה מהארון. הרי בקליק אחד על הטלפון התוצאה ניראת לא פחות טעימה :)

  (בישקוטים תוצרת בית)

(שוק מחנה יהודה)

ועד שימציאו משהו משוכלל יותר, אני פה, מייצרת דימויי אינסטנט (גרם). ומי שרוצה לעקוב אחריי מוזמן לחפש אותי בשם Ilil ziv.

  (שדה חמניות)

(הברד הראשון החורף)

(הגינה שלי)

סופ”ש נפלא!

אילאיל

יום שבת, 21 בינואר 2012

הדור הבא…

הבנים שלי לא ממש חובבי יצירה. אני לא יודעת אם זו תופעה מוכרת אצל בנים או שזה רק אצלי, אבל להושיב אותם לצייר, לגזור או להדביק זו כמעט משימה בלתי אפשרית. ת’אמת? אני בדרך כלל לא ממש משכנעת אותם ליצור, נראה לי שהם יוצרים מספיק בשעות הגן, וטושים ודפים יש באופן קבוע על השולחן וכשמתחשק הם יושבים לצייר או להדביק (לא שזה קורה הרבה, אבל זה קורה מדי פעם).

לפני כמה חודשים קניתי לגדול ספר פלסטלינה נהדר שנקרא “מפלצטלינה”, היתרון הגדול בספר הזה מול הספרים האחרים בתחום הוא בדמויות היחסית מופשטות המתוארות בו וכן רמת המורכבות הלא ממש גבוה שלהן. להתחלה זה היה פשוט מעולה בשבילנו.

ערב אחד של יצירה משותפת והגדול התמכר! מדפי הכוורת בסלון מלאים היום בשלל מפלצות בכל מיני גדלים, צורות וצבעים. לאחר שהתמקצע בנישת המפלצות, עברנו לספרים של רוני אורן שמעט יותר מורכבים, גם כאן היתה התלהבות סוחפת.

_1_~3    

_1_~1

לכן, כשראיתי היום בבוקר את הקישור הזה בפינטרסט, המשלב קצת צביעה קצת הדבקה אבל בעיקר דמויות קטנות ומתוקות, היתה לי תחושה שהחבר’ה שלי יתלהבו. את ההדרכה הזו כתבה הלנה מהבלוג craft and creativity ואני מאד ממליצה על הבלוג שלה.

  

מה שמאד נחמד בהדרכה הזו שהיא סיפוק מיידי. הרי אין בית שאין בו קופסאות גפרורים, צבעי גואש, דבק וכל מני פיצ’יפקס, נכון?

אז היום התיישבנו לנו לצבוע, לגזור ולהדביק, ואני שמחה לאמר שהם ישבו היטב על הטוסיק בכל שלבי הצביעה, הגזירה וההדבקה עד השלב של הדבקת המסגרות, שם הם כבר התייאשו ואני המשכתי קצת בשבילם :)

קופסאות יצירה1 

אני החלטתי לוותר על מנקי המיקטרות כמתלים, ואני מתכוונת לצבוע קאנווס גדול ולהדביק את הקופסאות עליו בכדי לתלות כיצירה אחת בחדר השינה שלנו.

  

תנסו בבית, זה פשוט קל וצבעוני.

שבוע נפלא, אילאיל

יום רביעי, 18 בינואר 2012

הפוסט שלא קראתם – סליחה תקלה!

מערכת שליחת המיילים למנויים שלי קרסה בימים האחרונים ולכן כל מנויי הבלוג לא קיבלו את ההודעה על פירסום הפוסט האחרון.

אני מנסה לשלוח שוב בתקווה שהעניין סודר

הנה קישור לפוסט המקורי:

שמיכת הטלאים של רותם

תודה, אילאיל   

יום שלישי, 17 בינואר 2012

שמיכת הטלאים של רותם

לפני שנתיים בדיוק הייתי אצל עופרה כשהיא סיימה לתפור את שמיכת הטלאים של אורי, נדלקתי עליה ממש! אז עוד הייתי תופרת צעירה ומאד לא מנוסה (לא שהיום אני כזו מקצועית, אבל לפחות טיפה יותר מנוסה) והמשימה, להכין שמיכת טלאים, נראתה לי כמו לפחות לטוס לירח (ולחזור בשלום).

היום, אחרי שנתיים, אני יודעת שדווקא במקרה של שמיכת הטלאים המסויימת הזו (הגזרה לקוחה מתוך הספר של Tilda) השד לא כ”כ נורא. נכון, צריך לגזור המון ורצוי גם לדייק בזמן התפירה (ויעידו על כך כמות הפרימות שלי), אבל בסופו של דבר זה פרוייקט מאד לא מסובך ואפילו מצויין למתחילות, כי הוא מורכב מתפירה בקווים ישרים וזהו בעצם.

לקח לי כמה חודשים לסיים את השמיכה שהתחלתי כבר בתחילת החורף, אבל אתמול התיישבתי סופסופ במטרה לסיים ויהי מה!

השמיכה גדולה יותר ממה שהיא ניראת בתמונות והיא בגודל של 130 ס”מ על 70 ס”מ (גודל סטנדרטי לשמיכת יחיד לילד) ומורכבת מטלאים של בד כותנה ובד פליז תכלת בצידה האחורי.

אני מתנצלת על האיכות המעט ירודה של התמונות אבל עם הגשמים והאפרוריות מסביב ובהעדר ציוד צילום ראוי זה המיטב שהצלחתי להוציא ממנה. ברור היה לי שעד שאתפנה לצלם שוב היא כבר לא ממש תהיה דוגמנית ראויה :)

  

שבוע חמים ונעים

אילאיל

יום רביעי, 11 בינואר 2012

כלבלב הו בידי בם בם

לפני כשבוע וחצי פירגנתי לעצמי סדנת תפירת כלבלב יויואים אצל שרון רותם, היה מויי כיף!!

הרומן שלי עם הכלבלבון הזה התחיל (איך לא?) כשקיבלתי אחד (או יותר נכון אחת) מתוקה מקסימה וחייכנית כמתנת יום הולדת לפני שנה בדיוק! מאז ידעתי שאני חייבת ללמוד להכין אותם אבל כמו שרבים מוותיקי הבלוג יודעים… תוכניות לחוד ומעשים (שלא נאמר תוצרים) לחוד. השנה חלפה עברה לה ולא נראה היה שאי-פעם אתפור את הכלבלבון המדובר. לכן, כשראיתי ששרון מקיימת סדנאות תפירה מיד נרשמתי!

60 יויואים מרכיבים את גוף הכלבלב וכארבע שעות של סדנה להכנת הראש, יש כבוד! 

אגב, הוא יכול להיות גם גברת :)

  

התלבטתי רבות אם לתת את המתוקון הזה (או המתוקונת, עדיין לא ממש החלטתי) מתנה, אבל בסוף החלטתי שכן, ורק בגלל הסיבה שלפחות זה ידרבן אותי להכין אחד חדש, את היויואים שמרכיבים את החדש כבר כמעט סיימתי להכין :)

ואם גם לכם מתחשק, שרון פתחה עוד כמה מועדים לסדנאות, תבדקו, אולי נשאר מקום.

שבוע נפלא,

אילאיל