הדור הבא…

הבנים שלי לא ממש חובבי יצירה. אני לא יודעת אם זו תופעה מוכרת אצל בנים או שזה רק אצלי, אבל להושיב אותם לצייר, לגזור או להדביק זו כמעט משימה בלתי אפשרית. ת’אמת? אני בדרך כלל לא ממש משכנעת אותם ליצור, נראה לי שהם יוצרים מספיק בשעות הגן, וטושים ודפים יש באופן קבוע על השולחן וכשמתחשק הם יושבים לצייר או להדביק (לא שזה קורה הרבה, אבל זה קורה מדי פעם).

לפני כמה חודשים קניתי לגדול ספר פלסטלינה נהדר שנקרא “מפלצטלינה”, היתרון הגדול בספר הזה מול הספרים האחרים בתחום הוא בדמויות היחסית מופשטות המתוארות בו וכן רמת המורכבות הלא ממש גבוה שלהן. להתחלה זה היה פשוט מעולה בשבילנו.

ערב אחד של יצירה משותפת והגדול התמכר! מדפי הכוורת בסלון מלאים היום בשלל מפלצות בכל מיני גדלים, צורות וצבעים. לאחר שהתמקצע בנישת המפלצות, עברנו לספרים של רוני אורן שמעט יותר מורכבים, גם כאן היתה התלהבות סוחפת.

    

לכן, כשראיתי היום בבוקר את הקישור הזה בפינטרסט, המשלב קצת צביעה קצת הדבקה אבל בעיקר דמויות קטנות ומתוקות, היתה לי תחושה שהחבר’ה שלי יתלהבו. את ההדרכה הזו כתבה הלנה מהבלוג craft and creativity ואני מאד ממליצה על הבלוג שלה.

  

מה שמאד נחמד בהדרכה הזו שהיא סיפוק מיידי. הרי אין בית שאין בו קופסאות גפרורים, צבעי גואש, דבק וכל מני פיצ’יפקס, נכון?

אז היום התיישבנו לנו לצבוע, לגזור ולהדביק, ואני שמחה לאמר שהם ישבו היטב על הטוסיק בכל שלבי הצביעה, הגזירה וההדבקה עד השלב של הדבקת המסגרות, שם הם כבר התייאשו ואני המשכתי קצת בשבילם :)

 

אני החלטתי לוותר על מנקי המיקטרות כמתלים, ואני מתכוונת לצבוע קאנווס גדול ולהדביק את הקופסאות עליו בכדי לתלות כיצירה אחת בחדר השינה שלנו.

  

תנסו בבית, זה פשוט קל וצבעוני.

שבוע נפלא, אילאיל