יום שישי, 22 ביוני 2012

אני סופר מאמא?!

(פוסט אישי עם הרבה מילים ומעט תמונות)

אתמול נפגשתי עם בחורה מקסימה שעוזרת לי בהפקת יום ההולדת של הבכור (בן 7 בשבוע הבא). היא קוראת קבועה בבלוג שלי והציעה לי את עזרתה הנדיבה בהכנות למסיבה.

אבל לא עליה או על ההכנות ליום ההולדת אני רוצה להרחיב כעת (על זה יגיע מן הסתם פוסט עוד שבוע). אלא על משפט אחד ויחיד שהיא אמרה לי באותה פגישה. אני כבר לא זוכרת על מה ממש דיברנו באותו רגע כי כמות הילדים שהיתה מסביב ודרשה את תשומת הלב שלנו היתה גדולה מסך המילים שהצלחנו להעביר בינינו בפגישה הזו. אני כן זוכרת שבאיזה שלב היא אמרה לי משהו כמו “טוב, כולם רואים אותך כסופר מאמא, זו הפרסונה האינטרנטית שאת מעבירה”.

זה לא חדש לי, אני יודעת שיצא לי מין שם של איזו סופר מאמא שכזו, שמגדלת את הילדים בבית ומניקה עד גיל בר מצווה, ואופה ומבשלת, ומגדלת גינה להתפאר וכו’ וכו’ וכו’… אני מניחה שחלק גדול מהפרסונה הזו אני היא זו שטורחת לייחצן.

אני גם יודעת שרוב הקוראים שלי (במיוחד הקוראות יש לציין) אינטלגנטיות מספיק בכדי לדעת ולהבין שהצרות הכי גדולות בחיים שלי הן לא בדיוק העוגה שלא הצליחה או תחפושת שתפרתי ונקרעה, נו בחיאת…

אני לא פה בכדי להסביר, או להתנצל, פשוט סתם בא לי לספר… לשתף אתכם קצת בבחירה שלי, ככה קצת על קצה המזלג.

נתחיל בזה שאני לא סופר מאמא! אותה בחורה אתמול חזתה יפה מאד באיך אני מנסה לשחד את החבורה שלי עם עוגיות וסרט בDVD רק בכדי לקבל כמה דקות של שקט לשיחה ראויה. היא ראתה את ערמות הכביסה שדורשות קיפול בסלסלה בסלון, היא ראתה את הכיור עם הכלים המלוכלכים מארוחת הצהריים, היא ראתה את הבלאגן בחדר הילדים, והיא ראתה אותי עם פעוט צורח ומיילל על הידיים (מי בכלל זוכר למה) בזמן שאני מנסה לשמור על ארשת מכובדת ולנסות לשמוע אותה מבין הצרחות.       

אני לא סופר מאמא, אני לא מנסה או מתיימרת להיות כזה, אבל אני כן אמא משקיענית! אני משקיעה מאד בדברים החשובים לי עם הילדים שלי. אני יכולה לערוך להם הפקת יומולדת מרשימה מא’ עד ת’ שבה אני והם נעשה כמעט הכל לבד! אני יכולה לצאת איתם לטיולי בוקר, אני יכולה להכין להם בנטואים, אני יכולה לשבת לקרוא איתם ספרים ולעשות איתם חוברות, אני יכולה לשבת לראות איתם סרטים, אני יכולה לשחק איתם בחצר ולאפות איתם עוגות.

אני לא סופר מאמא! אני אמא שנמצאת בבית מבחירה. אני בבית עם הילדים שלי כבר שבע שנים רצופות. אני אמא במשרה מלאה שעובדת 24 שעות ביממה. אני לא נחה לרגע במהלך היום, וזה לא בגלל שאני סופר מאמא זה בגלל שאני כזו באופי שלי. תגידו לי עם יד על הלב? אם הייתי עורכת דין מדהימה, מנתחת מוח גאונית, טכנאית מחשבים מבריקה… כזו שנותנת 100% מעצמה למקצוע שלה, גם אז היו אנשים מרימים גבה? גם אז היו אומרים… “היא סופר מאמא” בציניות קלילה? כי זו אני בעצם, תמיד נתתי 100% מעצמי בכל מה שעשיתי, אז רק טבעי שגם פה אתן בדיוק את אותו הדבר, אם לא יותר.

לא! אף אחד לא היה אומר כלום כי על הצלחה בקריירה כי זה ברור שצריך להיות 100% ולהשקיע את הנשמה, להתקדם, להיות הכי טוב שיש. אז למה לא כאמא? למה לא לנסות להתמקצע במקצוע הכי תובעני וטובעני שיש? וזה לא שאני 100% תאמינו לי שאני לא! יש רגעים שבא לי ל@#$% את הילדים, יש רגעים שבא לי להתפטר ולא לחזור לעולם, יש רגעים שבא לי להיעלם לנופש יחידני לבד לבד לבד לבד. יש הרבה רגעים שבא לי לעצור את הכל ולצרוח שדי כבר! חאלס! למי בכלל יש כוח לזה יותר? אני די בטוחה שלכל העובדים האחרים בכל אותם מקצועות יש את אותם רגעים גם כן.

אז למה דווקא היום? למה הרשומה הזו שבאה הכי מהלב שרק אפשר באה היום? כי אתמול קראו לי סופר מאמא, קראו לי סופר מאמא בשבוע אחד קשה במיוחד (בלי שום סיבה מיוחדת סתם קצת מותשת כנראה). וכי היום לא יכולתי להגיע למסיבת הסיום של הבן שלי בגן כי אסור להביא אחים ולא הספקנו לארגן סידור לקטנצ’יק והוא רצה שאבא יבוא (וזה באמת כ”כ מובן כי את אבא הוא רואה הרבה פחות מאמא). וכי לפעמים כבר אין כוח, אין כוח להיות סופר מאמא, אבל זה כנראה המקצוע היחיד בעולם שאין שום סיכוי (או רצון) להתפטר או אפילו לקחת שבוע חופש.

ואני יודעת… זה אולי יישמע לחלק כמו ביקורת על אימהות עובדות, אבל זה ממש לא הכיוון שלי. אתן מאמינות שברגע זה אני פשוט מעריצה אתכן? לא מבינה איך אפשר לעבוד חצי יום ואח”כ לבוא הביתה למשרה השניה? אני קורסת רק במשרה אחת ואתן מתפעלות שתיים?!!

ואני יודעת שלא כולם ציניים, ויש רבות וטובות (אולי גם רבים וטובים) שיודעים, ומבינים ומעריכים. אבל אני פשוט קצת עייפה, וכנראה הרבה מקטרת, אבל גם זה בסדר, נכון? 

ובכדי ליישר את ההדורים בינינו אגלה לכם בפוסט הבא איך אפשר להפיק מסיבת יום הולדת מדהימה בעלות נמוכה יחסית אבל עם המון שעות עבודה. נו טוב, הרי כבר סגרנו את הנושא הזה שאני נמצאת בבית אז זה אומר שיש לי זמן יצירה ופנאי בשפע, נכון? (;

סופ”ש נפלא,

אילאיל

32 תגובות:

  1. את מדהימה!!! והפוסט ממש לא מעביר הרגשה של העברה ביקורת על אמהות עובדות, אני חושבת שלהיפך, יש המון הרמת גבה וביקורת על אמהות שבוחרות להיות בבית במשרה מלאה.
    פעם קראתי איזשהו פוסט שכתבה אחות שסועדת אנשים על ערש דווי.
    היא סעדה אין ספור חולים סופניים ונהגה לראיין אותם.
    על השאלה "על מה אתם הכי מצטערים?" רובם ענו: שלא בילינו/היינו מספיק עם הילדים.

    את לא סופר מאמה, ברור שלא, לאינטרנט יש נטיה להפוך את כולם למושלמים עם חיים מושלמים.
    את משתדלת מאוד ועל ההשתדלות הזו מגיעה לך המון הערכה.

    השבמחק
  2. אנונימי22.6.2012, 21:41

    ואני רוצה להגיד לך שאת פשוט מצטיינת, גם אני אומרת להורים לא להביא אחים למסיבה כי אין מקום והגן קטן וכי הכי חשוב שהמסיבה כול תשומת הלב תהיה לילד ולא לאחים שאינם בגן!!, אץ חושבת שבאמת כול. ההורים מקשיבים?? אני יכולה לומר לך שהיום במסיבה היו 4 ילדים נוספים שהם אחים של... רועש ומפריע כבר ציינתי??
    מורן

    השבמחק
  3. אני קוראת את הבלוג שלך בשקיקה ובשבילי זה סוג של פורנו כי אני אמא שבשבילה לקשט עוגת יום הולדת לילד זה סיוט כי יש לה שתי ידיים שמאליות.לקח לי זמן להבין שזה עושה אותי אמא אחרת שהאימהות והאהבה שלה באים לידי ביטוי בדברים אחרים. אז כן, את נתפסת בעיני כסופר מאמא ואני חושבת שזה נהדר להיות במסלול שבו הכי טוב לך להיות בו.
    הפוסט הזה היה נהדר בעיני בזכות הכנות שלו והאנושיות. אין אימהות מושלמות כי אין אנשים מושלמים.
    ותמשיכי לשתף כי אני מאד מעריכה יופי והשקעה גם אם זה תחום חלש יותר אצלי.

    השבמחק
  4. אילאיל מתוקה. את מקסימה איך שאת! תענוג היה לי לקרוא את הפוסט שלך את כל כך אמיתית שזה כבר תכונה נדירה . חיבוקים . ותמשיכי תמיד ללכת עם ליבך ❤ ענ2ת

    השבמחק
  5. יקרה. את כן סופר מאמא. וגם אני. וגם אמהות רבות אחרות שמג'נגלות ילדים, עבודה, בית, ארוחות, קניות, עוגות, מסיבות ועוד מיליון דברים אחרים.
    למדתי לא מזמן, להפסיק להצטנע. או להתנצל. ולהבין שלמרות שיש עוד המון אמהות כמונו, שמשקיעות את כל נפשן, ליבן, כוחן וזמנן לבנית בית חם למופת, (ובהגדרה לא מושלם!), יש גם רבות שלא. וגם אם חלקן יודעות לעשות זאת דרך ארגון מסיבות יומולדת שבגאווה צריכות לפרסם בפומבי, יש כאלה שעושות את זה בדרכים אחרות ולא פחות חשובות.
    מה שאת עושה (וגם אני) ראוי לציון לשבח. גם אם אנחנו עושות את זה מעל ערימות כביסה לקיפול וכלים מלוכלכים בכיור.
    XOXO

    השבמחק
  6. אנונימי22.6.2012, 23:53

    את פשוט מקסימה!! והפוסט שלך כל כך נגע לליבי.
    שתהיה שבת קסומה.

    השבמחק
  7. אנונימי23.6.2012, 5:43

    אבל את כל כך כן סופר אמא!
    ואני מכירה אותך כן???? ואצלך מכל מיני סיבות שאשמור איתי אני גם חושבת שזה ראוי להערכה במיוחד!!
    אמביציה ושאיפות זה לא רק בקריירה בובה, זה בכל מה שאדם לוקח לידיו.
    נתנאלה

    השבמחק
  8. לירון בן דוד23.6.2012, 9:03

    מצחיק אבל תודה על הפוסט הזה
    הרבה הזדהות יש כאן מהצד השני...הגדול שלי בן 4 וכבר 4 שנים שאני גם 100% אמא במשרה מלאה מתוך רצון ואהבה
    וגם אני לא סופר אמא אלא אמא שמנסה לעשות כמיטב יכולתה ולפעמים גם לא מצליח לה
    וקצת קשה פה במדינת ישראל להסביר לאנשים שאני עושה בדיוק את מה שאני רוצה לעשות-לגדל את הילדים שלי בעצמי
    שתהיה אחלה שבת
    לירון בן דוד

    השבמחק
  9. אנונימי23.6.2012, 10:16

    החלום שלי הוא להתפטר או לפחות לקחת חל״ת ארוך ארוך ולהיות אמא במשרה מלאה, אבל כנראה זה לא יקרה בזמן הקרוב.. בינתיים אני מסתפקת בהורות כמשרה שנייה ומשתדלת להיות אמא משקיענית וגם בת זוג משקיענית, בת משקיענית, חברה משקיענית ורוצה להשקיע גם בעצמי.

    מאחלת לך שתמיד תרגישי שאת נותנת 100%

    השבמחק
  10. בעיניי כל מה שציינת הוא כן סופר מאמא!
    אני אגד לך למה, כי את עושה הרבה מעבר למה שאני כאמא עושה עבור הילדים שלי (ואני מאלה שמתחזקות משרה כשכירה, משרה כעצמאית ומשרת אמא...)... אז אני למשל לא מכינה בנטואים, אלא רק מחממת נקניקיות בטוסטר....
    אני רואה את עצמי כאמא סבירה, פחות טובה במישור של ה"להכין להם דברים" והרבה יותר חזקה בקטע של לחזק את האישיות שלהם באמצעות המלים שאני בוחרת ובאמצעות החיזוקים שאני נותנת להם. היה לי יותר חשוב ללמוד קורסים של אדלר וקבוצה להורים לילדים עם הפרעות קשב כדי לקבל כלים להתמודד, ולחזק, מאשר ללמוד לבשל. אז אני כן סופר מאמא בעיניי מישהו? אני חושבת שכל אחד וסולם הדרגות שלה.
    לא מבינה למה את צריכה להתנצל או להצטדק על משהו??
    אין צורך להרגיש לא בנוח, כל עוד לאדם יש את התחושה שהוא עושה את הטוב ביותר שהוא יכול עבור הילדים שלו.
    מעתה אמרי - אני סופר מאמא וגאה בזה...

    השבמחק
  11. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  12. ריגשתי אותי מאוד וגרמת לי, בתקופה מאוד לא טובה ואפלה שלי, להרבה הזדהות והתרגשות... הדילמה הכ"כ גדולה הזו של הרצון להיות 100% בבית, בשביל הבית והילדים,ומול זה הסביבה והאנשים מסביב, המצב הכלכלי ועוד ועוד....
    הזלתי דמעה (וזה קורה כל יום עכשיו...)
    יפעת

    השבמחק
  13. אילאיל, מאוד אהבתי את הכנות שלך ואת העמידה האיתנה מול הנשמות המלרלרות! שתפתי על הוול של פיטוטי, והתוספת הקטנה שלי: אתם לא באמת מצפים שנכתוב על הכביסה המלוכלכת שלנו? אנחנו כאן לאסקפיזם יפהפייה!!!

    השבמחק
  14. אנונימי23.6.2012, 15:08

    את כן סופר אמא כמו רבות מאיתנו האמהות. לא צריך להרגיש רע על כך או להצתנע כי חוץ מאיתנו אין מי שיגיד לנו את זה. החברה לא חושבת שצריך להעריך את התפקיד שלנו כאמהות.
    חוץ מזה, אני מאוד אוהבת את הבלוג שלך ואת העבודות שלך.
    מיקה

    השבמחק
  15. מבינה כל כך...
    כאילו כתבת את הפוסט עלי.
    אולי נעשה לנו מועדון כזה של "לא סופר מאמות"...?
    ונכון שאת לא סופר מאמא אבל את הרבה הרבה הרבה יותר מזה...

    השבמחק
  16. אנונימי23.6.2012, 20:54

    הפוסט הזה נפלא בגלל הכנות והאנושיות שלו
    את מקסימה, סופר מאמא (או כמעט)
    ולסיום, מזל טוב ושתהיה יומולדת נפלאה!!!!

    השבמחק
  17. אנונימי23.6.2012, 21:01

    אויש איזה מצחיק זה, התחושה שלי כאמא עובדת היא הפוכה לגמרי - כאילו תמיד יש כלפיי ביקורת שאני לא מספיק אמא. אני עובדת במשרה מלאה במרחק שעה נסיעה מהבית, בתפקיד שדורש בערך 120% מעצמי לעבודה, והדבר האחרון שאני יכולה להגיד על עצמי זה גאווה על תפעול שתי קריירות - באף אחת מהן אני לא "מספיק". לולא אמא שלי שעוזרת לי בלי הפסקה, ומזכירה לי מתי אסיפת הורים ומתי צריך חולצה לבנה לטקס בבית הספר, וקונה לי בורקסים כדי שלא אשכח להביא למסיבה בגן - הייתי כשלון חרוץ של אמא! אמא שלי מוציאה את הילדה מהגן 4 פעמים בשבוע, ותמיד ביום הקבוע שלי יש איזו נשמה טובה שאומרת משהו בסגנון: "טוב לראות אותך באמת". אז המסקנה שלי היא שלכ-ו-ל-ם יש מה להגיד - בלי קשר לבחירה שלך - אם היא לכאן או לכאן, אז פשוט שימי פס אחד גדול על כולם ותהיי שלמה עם עצמך ועם הבחירה שלך! אני בטוחה שהילדים שלך מאושרים עם אמא כמוך, וכל עוד את מאושרת אז זה מה שחשוב!
    ותמשיכי להוציא לנו את העיניים עם כל הדברים המדהימים שאת עושה (מה זה חשוב אם את סופר אמא או סתם מוכשרת)
    יעל (קוראת סמויה בדרך כלל)

    השבמחק
  18. כל כך מדבר אלי. האמת, שאני מאד רוצה להיות יותר עם הילדים, ולמרות הקשיים אני מקנאה בך שהייתה הבנה והחלטה כזאת, ומן הסתם גם בן הזוג קיבל את הבחירה.

    עם זאת, ברור לי שגם זה לא קל, לפעמים, דווקא הנסיעה לעבודה נותנת לי את רגעי השקט שלי, למרות שאני תמיד מצטערת שאני לא מספיק עם הילדים.

    שיהיה לך בכיף.

    השבמחק
  19. את רצינית? סופר מאמא או סופר וומן זו המחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל, הכי חוכמה זה שזה יראה כאילו נון שלנט, כאילו "רק זרקתי על עצמי איזה משהו ויצאתי", הכי מדהים זה שזה נראה הכי לא מתאמץ ומי כמונו, האמהות, העובדות מחוץ לבית, או העובדות בבית, יכול להבין איזו בדיחה זו (כמו "חופשת" לידה, נו באמת?!).אצלך הכל מוקפד, אסתטי, מפתה ונראה ללא זיעה, רק הקרובים (והנבונים) יודעים כמה יורקים דם כדי שזה ייראה ככה, את סופר מאמא, ותהיי גאה, כי יש על מה והכי מגיע לך!
    ההכנות ליומולדת נראות מדהים, מחכה לפוסט ההמשך לשאוב השראה. אין כמוך!

    השבמחק
  20. האמת, שאני מבחירה כבר שלוש וחצי שנים בבית, עושה את זה באהבה גדולה, לא מפסיקה לקטר לחברות וגם מזה נהנית, אבל פתאום בחודשים האחרונים אני מרגישה שהייתי בבונקר מתחת לאדמה, ואפילו לא יודעת מה קורה בחדשות..סיכום -שלוש וחצי שנים נפלאות שלא יסולאו בפז, אבל הגיע הזמן לשינויי. מבחירה. נראה שאת מתתפקדת נפלא, אל תתנצלי על כלום, ובטח לא על זה שלפעמים את גם סופר אימא...

    השבמחק
  21. אילאיל מקסימה! זוהי בדיוק השקפת העולם שלי על אמהות- לתת 100% מהכוחות מהכשרונות ומההתלהבות למקצוע הכי מדהים בעולם! לכן יש לי 4 ילדים... וזה החלום שלי, שלצערי עדיין לא יכול להתממש, אבל אני כל כך מנסה להגיע לזה. סופר מאמא- זה לא להיות מושלמת, סופר מאמא- זה לתת להם את כל מה שאני יכולה. ואת עושה את זה! ביג טיים!

    השבמחק
  22. אנונימי24.6.2012, 9:24

    פוסט מדהים והכי נכון בעולם,
    בתור אמא שעובדת במשרה מלאה ובאה הביתה לעוד משרה סופר מלאה אני מעריצה נשים שיש בהן את האומץ לא לצאת לעבודה. אני סתם פחדנית (!!). אני כמוך מאמינה כי ה- קריירה ה-אמיתית היא גידול ילדינו שלנו. אין קריירה קשה ומספקת מזו!!!!! גם אני אמא משקיענית- זו הגדרת האמהות, השקעה ביצירה הכי הכי שלנו. ואם לא בהם- אז במי/במה?
    יישר כוחך- כי לא הרבה יודעת להודות כי רגעי השבירה גם הם קיימים והם אלה שהופכות אותנו לסופר אימהות- הרי אם לא היינו נשברות כנראה היינו חיות בין מלאכים...והרי רק הרגעים האלה הם שהופכים אותנו לאמהות אנושיות!!!
    יום יבוא וגם אני "אשב" בבית עם הילדים ואעבוד הכי קשה שרק אפשר. האמינו לי, בעבודה אני נחה!!!
    מאמא שהייתה רוצה להיות סופר אבל מבינה שגם להיות "אמא" זה המון!!!!

    השבמחק
  23. אילאיל את מדהימה!
    מצאתי לנו הגדרה מתאימה במקום להגיד שאני עקרת בית אומר שאני "מנהלת לוגיסטית ראשית של בית חם לילדים רכים, בשעת הצורך אני פסיכולוגית רופאה להטוטנית ושפית......."
    הילדים שלנו זה האושר שלנו ובתור אמא שמגיעה בחמש אחה"צ הביתה כל יום וצריכה ולהתחיל את היום בבית כולל טיפול בילדים על מיגוון הגילאים שיש לי זה כמעט בלתי אפשרי, אבל אנחנו עושות את זה יום יום שעה שעה- מקטרות אבל באהבה גדולה!!!
    אל יאוש, את באמת משהו מיוחד הכי סופר אמא שיש!

    השבמחק
  24. אנונימי25.6.2012, 14:51

    אילאיל יקרה

    הפוסט שלך הזכיר לי פוסט אחר של אמא מוכשרת אחרת
    http://www.paintchipsandcupcakes.com/2010/08/16/the-horrible-terrible-no-good-very-bad-day/

    תמשיכי לשתף בדברים הטובים והיפים, את נותנת השראה להרבה אמהות ועצם הדברים שאת כותבת הם תמיכה אדירה לאמהות שבוחרות (ובל נשכח שזה העיקר- *לבחור*) להשאר בבית. כולנו מתמודדות כך או אחרת, החוכמה היא לא לשכוח לראות את הדברים היפים. הבלוג שלך הוא דרך מצוינת לעשות את זה!
    גל.

    השבמחק
  25. לא מגיבה בדרך כלל אבל הפעם חייבת....
    מזדהה מאוד עם המציאות שלך וטיפ מאמא לאמא, כדאי ומומלץ לקחת חופש למען השמירה על השפיות...

    סופר או לא סופר, העיקר שיש את האפשרות לבחור!
    רק בשמחות, ריקי

    השבמחק
  26. תראי איזה תגובות מקסימות וכנות קיבלת. זה אומר שהפוסט (המקסים) שלך נגע לכל הרבה אנשים בנקודות הרגישות שלהם שרק על זה מגיע לך הכינוי - סופר!!!
    היום ראיתי בפייסבוק פוסטר/מגנט לתלות על המקרר והוא נראה לי, מתמצת בצורה מושלמת את עיקר העיקרים:
    לאמא טובה יש בית עם רצפה דביקה, ערימות של בגדים שמחכים לקיפול, כיור מלא בכלים מלוכלכים וילדים שמחים !!!
    נשיקות

    השבמחק
  27. אנונימי27.6.2012, 10:22

    רק רציתי להגיד תודה - אנחנו צריכות פוסטים כאלו כדאי להתחזק. מאמא שאוהבת להיות בבית

    השבמחק
  28. אנונימי30.6.2012, 20:09

    בוביק, אני מכירה אותך כבר די הרבה זמן ואת לא סופר אמא... את אישה מקסימה, משקיענית ואוהבת.
    ואני מעריצה אותך על הבחירה.
    אני הייתי משתגעת.
    אני חושבת שהבחירה שלי של לצאת מהבית ולהשאיר את הילדים עד ארבע עם אחרים היא הבחירה הקלה...
    שימי ז%H על כל המקטלגים ומקטרגים! את עושה מה שטוב למשפחה שלך ולך.
    ואני כבר מתה לראות את התמונות של ההפקה... ראיתי בפייסבוק את הפריביו
    הילה

    השבמחק
  29. פשוט מרהיב!!! וכמה יופי ואסתטיקה יש בכל מעשה ידייך!!!

    השבמחק
  30. אנונימי25.7.2012, 23:25

    אופס... כתבתי את התגובה הזו על פוסט היום הולדת המקסים והיא קפצה לי לפה... אל תשאלי....

    השבמחק
  31. למרות שהפוסט ישן, מקווה שתקראי את התגובה שלי. נעים להכיר, מיכליקה, כבר תשע שנים בדיוק על הדקה אמא במשרה מלאה. האמת שהתגלגלתי לזה די במקרה, אף פעם לא חשבתי שאהיה כזאת ותמיד דמיינתי לעצמי קריירה מזהירה בתחומים אחרים (אולי זה יגיע, לא יאמן אבל מצאתי לפני כמה חודשים את השביל בו אני רוצה ללכת). ומאוד הזדהיתי עם כל מה שכתבת. אתמול מישהו שרף לי פיוז כשהוא אמר שאישתו, האף שאינה מתכוונת לעבוד כמה חודשים (מסיבות כלשהן) תשלח את הילדים לגן כי היא לא גננת או מטפלת ואני פשוט התעצבנתי עד העצם עד שנרגעתי (ג'ינג'יות מתעצבנות מהר ונרגעות מהר) והבנתי שזו לא הבעיה שלי.

    השבמחק
  32. קראתי את זה רק עכשיו, ואני מזדהה. לגמרי!
    אחרי חודשיים חופש, בלי דקה אחת לעצמי (עדיין לא מצאתי את הזמן לזה, גם אחרי החופש...) כ"כ כ"כ מבינה!
    ובכל זאת, אני חושבת שאת סופר-אמא!~ בלי ציניות, הכי אמיתי בעולם! כי לא כל אחת בוחרת (או מסוגלת) להיות עם הילדים 24/7, כי זה ממש קשה!!! ואני לגמרי מאמינה וחושבת שזוט בחירה אמיצה וסופר חשובה! אני איתך :-)

    השבמחק