וינטאג’ סייל–זה מתקרב ובא!

קצת מוזר לפתוח בפוסט רגיל שכזה אחרי השבועיים הקשים שעברו עלינו במדינה. נכון, הפעם אני גרה במקום טוב באמצע (אני עוד זוכרת איך שמענו את הירי על חיפה כשגרנו בטבעון, טירוף!) אני ומשפחתי לא חווינו באופן אישי את הקושי הנוראי שחיו בו כל תושבי הדרום ואפילו תושבי המרכז מפעם לפעם. לא, אני לא מתעלמת מהמציאות ואני לא מנסה לברוח ממנה. גם לי יש משפחה, חברים קרובים ורחוקים שישבו בממ”ד, שלחו בעלים למילואים ובילו בחדר המדרגות עם השכנים. אבל אני מנסה להשאיר את הבלוג הזה כפינה הקטנה והשפויה שלי. אני לא מתרצת, אבל איפשהו במציאות הכ”כ לא שפויה שלנו אפילו הזמנה פשוטה למכירה ביתית הופכת להיות כ”כ מוזרה ולא טרוייאלית, במיוחד כשהשותפה שלי למכירה, מורן יוסף, בילתה את השבועיים האחרונים בממ”ד עם ילדיה בזמן שבעלה נמצא במילואים. טירוף, כבר אמרתי?!

אבל בואו נשים את כל זה רגע אחד בצד, וננסה לחזור אם רק אפשר לשגרה, לשפיות, לחיים.

פתחו את היומנים וסמנו לכם, התאריך לוינטאג’ סייל:

זוכרים שהזמנו אתכם  למכירת ביתית מרגשת במיוחד בפוסט הקודם? מי שלא זוכר מוזמן לפוסט הקודם המתאר את ההכנות לקראת המכירה הזו. עכשיו אנחנו כבר “כמעט” מוכנות ובעיקר עסוקות בללטש פרטים אחרונים לקראתה. אבל שימו לב לשינוי אחד משמעותי, המכירה לא תתקיים בכפר הס כפי שהיה כתוב בפוסט הקודם. לצערינו הגר מ”בית המלאכה של הגר” נאלצה לפרוש מהשתתפותה בשל סיבות אישיות והמכירה תעבור למושב קדימה ותתקיים בביתה של עינת קפלן, הבעלים של המותג הנפלא “מתוקתקות”, שולחנות מעוצבים (וטעימים להפליא).

לכל מי שמודאג מהעדרה של הגר. אל דאגה, הצלחתי לשכנע אותה להביא למכירה כמה רהיטים קטנים ומעולים: שידות יפייפיות, שולחנות קפה מתוקים וכיסאות מרופדים יהיו שם גם אם אני אישית אצטרך לסחוב אותם על גבי.

החלטתי לא להכביר במילים ברשומה הזו ולתת לתמונות לעשות את העבודה, אבל כרגיל הקשקשת משתלטת עלי. אז ברשותכם אפרוש ואתן לתמונות לדבר בעד עצמן:

 

זוכרים שסיפרתי לכם בפוסט הקודם על הפתעות קטנות שיהיו במכירה מלבד הבגדים, התכשיטים הכלים והמטעמים? אז לא איכזבתי, וכבר אני יכולה לספר לכם על שתי הפתעות מקסימות: דקלה רגב, סרגנית מדופלמת, נאותה להפצרותיי ותשגר אלינו היישר מהצפון הקפוא (תנו לי להיות דרמטית, אצלינו אין ממש חורף ואני זוכרת את החורף של טבעון!) מגוון מקסים של צווארוני קרושה סרוגים בעבודת יד עדינה ואלגנטית, אני נישבתי בקיסמם.

הפתעה נוספת שאפילו הצליחה להפתיע אותי מגיעה דווקא מהסטודיו שלי. החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהו עם אוסף הסדינים ובדי הוינטאג’ המהממים שלי והתחלתי לתפור כריות צבעוניות, עדינות ומשגעות, כאלו שמשדרגות כל חדר שינה, או אפילו סלון ומכניסות קצת צבע וניחוח נוסטלגי לחדר.

אגב, לכל מי שתהתה לעצמה בליבה למה רוב הבגדים פה עם שרוול קצר ארגיע ואומר שאכן רוב הבגדים עם שרוול קצר אבל זה בגלל שמורן ואני החלטנו מתוך נסיון אישי לחלוטין שכשזה מגיע לשמלות, ההשקעה בשמלה עם שרוול ארוך נורא לא כדאית בארצינו הקטנטונת המספקת לנו חודשיים וחצי בשנה של “כאילו” חורף. תמיד עדיף לקנות שמלה עם שרוול קצר ובחורף פשוט לזרוק על עצמך קרדיגן מקסים מעליה. ולכל אלו שדואגות שבכל זאת יהיה להן קר עם שרוול קצר, ארגיע ואומר שתהינה גם שמלות ומבחר חולצות עם שרוול ארוך ואפילו מעיל אחד ויחיד אבל מאד מיוחד.

זה לא הכל ויש עוד המון תמונות, בגדים, כלים, מפות והפתעות. אבל אני אשאיר קצת לפוסט הבא.

ואל תשכחו, עידכונים קבועים לקראת המכירה בעמודי הפייסבוק שלנו וגם באינסטגרם.

סופ”ש נפלא,

אילאיל