אז היתה סערה, היא באה והלכה… אני מניחה שיש מקומות, בתים, אנשים, שדות ואיזורים שהיא גרמה לנזק גדול מאד, ואני בטוחה שיש מקומות שהיא הביאה ברכה גדולה.
דבר אחד היא הביאה איתה ובגדול! שלג! הרבה מאד שלג! הפייסבוק היה מפוצץ בתמונות של שלג. ילדים בשלג, מכוניות בשלג, עצים בשלג, המון שלג! הרדיו (ואני מניחה שגם בטלווזיה, לנו פשוט אין חיה כזו בבית) קרס מדיווחים על מאות אלפי המטיילים בכל שמורות הטבע בארץ, בעיקר בצפון. כולם רצו לראות שלג.
גם אני רציתי שלג. מודה, שלג עושה לי את זה ביג טיים! עם כמה שאני לא ממש סובלת חורף, שלג זה כבר סיפור אחר. המרחבים הלבנים, הלבן הבתולי הצחור, שלג זה כיף!
שנה שעברה נסענו לטיול שלג ראשון עם הילדים. עשינו את הטעות הנפוצה ונסענו בפקקים עם כל עמישראל לאתר החרמון. להגיד שזו היתה חוויה מחרידה זו תהיה לשון המעטה. הילדים בכו, אנחנו בכינו, היה קר, רטוב ומגעיל.
השנה פעלנו אחרת!
יום ראשון 6:00 בבוקר, בירורים קצרים מוכיחים שיש עדיין שלג ברמת הגולן ואנחנו לא חושבים פעמיים. סמסים מידיים נשלחו לכל מערכת החינוך (2 גננות ומורה אחת), הכנו תיק מלא בגדים להחלפה, העמסנו פיתות וירקות חתוכים לנישנוש ברכב, הוספנו על הכל מעילים, כפפות, כובעים וצעיפים.
אנחנו בדרך לראות שלג!
יצאנו ב-8:30 הגענו לרמת הגולן ב-11:30. הכבישים ריקים, הילדים רגועים (יחסית כמובן, בכל זאת שלוש שעות ברכב סגור). בהמלצת חברים נסענו ישר לאיזור הר אודם ליער האיילים, אפילו חנייה מסודרת מצאנו.
(גילוי נאות, את איש השלג הזה מצאנו מוכן, אנחנו רק הצטלמנו לידו)
(הגדול כבר לא מוכן להיתפס בעדשת המצלמה. זהו, נכנסנו לגיל ההתבגרות)
(תובל הודיע לנו שמבחינתו הוא עובר לגור בשלג)
(כבר שכחתם שיש לי בובות שנוסעות איתי לכל מקום, תודו!)
מהר אודם נסענו כמה קילומטרים לכיוון מרום גולן וקיבוץ אלרום, שם עצרנו בדיינר המקומי לשוקו חם ועוגות (זה פחות רומנטי ממה שזה נשמע כי זה סתם שוקו מהמכונה וקרואסונים יבשושיים של בונז’ור, אבל תנו להיות ציוריים קצת). גם שם היו כמויות משובחות של שלג קסום שניצלנו להמשך משחק וצילומים.
משם העמסנו את החבורה המאושרת חזרה לרכב וחזרנו הביתה (עם עצירה הכרחית למרק חם אצל סבא בטבעון).
היה טיול משובח, רגוע, נעים וקסום (ואתם יודעים שעם שלושה קטנים בספסל האחורי, זו לא הצהרה של מה בכך).
ובינתיים, חוזרים לשגרה…
המשך שבוע נפלא,
אילאיל
לא מראה לילדים שלי את הפוסט הזה. נשארנו ה"פארשים" היחידים שלא לקחו את הילדים לראות שלג בסיבוב הזה למרות תחנוניהם הרבים.
השבמחקאתם נראים נפלא, ניכר שהיה כיף של יום.
אוי שרון...גם ילדיי המקופחים לא ראו שלג...ועמדתי בשלום מול כל הדיווחים והצילומים עד שהגעתי לכאן. קודם כל כי הצילומים שלך אילאיל הם ליגה אחרת (ובתור מישהי שגרה כילדה בקנדה את יודעת שסתם צילומי שלג לא עושים לי כלום) ושנית כי התיאור שלך מחזיר לי את האמון באופציות הפשוטות והשפויות ,שגם קיימות.
השבמחקנילי
מקסימים מקסימים. הצחיק אותי הגדול בהתבגרות :)
השבמחקתמונות מקסימות,
השבמחקאנחנו הלכנו על לראות זרימה ולא שלג...
והבובה שלך מזכירה לי את הבת שלי-גי'נגית, עיניים חומות ואף סולד :)