לבד! לבד עם עצמי, בלי אף אחד מסביב (החתולה לא נחשבת אפילו היא כבר לא מאמינה לעצמה שהיא עדיין חיה). שבת שלמה לעצמי לבד!!! 12 שעות לבד עם עצמי!!! טוב, נדמה לי שכבר קלטתם את ההתרגשות הרבה שלי. אפילו בעודי כותבת שורות אילו אני עדיין לבד, יש!!!!!
אתם יודעים כמה דברים אמא אחת יכולה להספיק כשכל החבורה שלה מחוץ לבית? בואו אני אספר לכם!
היא יכולה להתחיל בשטיפת ערימת כלים אימתנית, לשים מכונת כביסה ולתלות אותה (אין תמונות, זה לא מצטלם מעניין).
אח”כ אותה אמא ממשיכה לעבר פינת היצירה (נו טוב, לשולחן המטבח, למה אתם כאלה…) מנקה את האבק מעל מכונת הפסטה, ממששת בתדהמה קלה את חבילות הפימו לאחר שלא התראתה איתן חודשים ארוכים מאד ומתיישבת להכין הזמנה לחג של 13 חמסות (הכנתי 14 ליתר ביטחון, 13 זה מספר שכזה).
אח”כ הן נראו כך, ארוזות ומוכנות למשלוח.
את תיק הבנטו הזה הכנתי ביום שישי בערב, אבל את הפינישים האחרונים סיימתי הבוקר. זו פעם ראשונה שאני יוצרת עבודת תפירה בהזמנה אישית והלקוחה כ”כ התלהבה שהזמינה אחד גם לבת שלה, איזה כיף! את ההדרכה המעולה לתיק בנטו בעברית אתם כבר בוודאי מכירים, ואת המידות החדשות לתיק בנטו בגודל משפחתי לקחתי מהבלוג של מאיוק.
אם כבר המכונה בחוץ הייתי חייבת לנסות את ארנקוני הטישו המתוקים להפליא שחגית המליצה על ההדרכה שלהם בפוסט הזה. אני מבינה למה היא התמכרה להכנה שלהם, הם כ”כ קלים להכנה ומקסימים להפליא ובהחלט יככבו אצלי החורף כמתנה קטנה ומתוקה.
חוצמיזה הספקתי לתלות מדפים חדשים בסלון (ולא הם לא עקומים במציאות, זו התמונה עקומה, בחיי!)
ואפילו לשטוף את הרצפה (אבל רק בסלון, לא צריך להגזים!! אני בכל זאת אנושית). עכשיו אני מתרסקת לי בשמחה מול המחשב, כותבת את הפוסט ומחכה לחברתי שרון רותם שתבוא לתפור איתי את הפרוייקט הבא שלנו.
איזה כיף לבד מדי פעם!!
