איזה בוקר של כיף איזה כיף שהיה לי הבוקר…….

אני לא אוהבת את תיסלם, לא יעזור, ממש לא מתה עליהם! אבל ביום רביעי, שבוע שעבר, בחזור מת"א התנגן לו ברדיו השיר שלהם, ולא יכולתי שלא להסכים :-) הי לנו בוקר מוי מוי מוי כיף!

פעמיים בשנה אני נוסעת לגיחות יזומות לת"א, לא, זה לא אומר שאני לא נמצאת שם עוד כמה פעמים בשנה (אבל לא הרבה מדי, משום מה) אבל פעמיים בשנה, חודש לפני ראש השנה, וחודש לפני פסח אני נוסעת במטרות מוצהרות לבזבז כסף! וכמה שיותר! אז לא, לכל מי שתוהה, לא זכיתי בלוטו (רצוי למלא בכדי לזכות, לא?) מטרות הבזבוזים האלה הן לחדש מלאי לקראת החגים, כך יוצא שאני חוזרת הביתה עם אוטו מלא חרוזים, קופסאות תכשיטים, אריזות מתנה מקסימות, שקיות יפות, בדים, סרטים  ואתמול אפילו קניתי מכונת פסטה חדשה חדשה מקורית של אטלס (זה המקום להתוודות בשימוש במתחרים הזולים עד עצם היום ההוא).

התחלנו את יומנו דווקא בקניון רמת אביב, משה היה צריך לקפוץ לאוניברסיטה לסדר כמה עניינים מנהלתיים (לפני 10 שנים סיים תואר ומעולם לא לקח את התעודה, הפעם דווקא כן) ואני נאלצתי להישאר בקניון, כמה עצוב :-( בכדי לשמח את ליבי קפצתי לסטימצקי לראות מה התחדש בעולם התרבותי בזמן ההסגר שלי בטבעון (ביטוי של נתנאלה, בחיי), ת'אמת? ספרים לא קניתי, אבל את המחברת שרבוטים הזו פשוט לא יכולתי להשאיר על המדף. נכון שהיא פשוט מדהימה? ותראו את כל הסקיצות הנהדרות שכבר פזורות בה…אני מוקסמת לחלוטין.

מרמת אביב שוגרנו היישר לדרום ת"א לנחלת בנימין. זו הפעם הראשונה שאני נוסעת לת"א במטרה מוצהרת לקנות בדים כי החל מעוד שבוע בערך גם לי תהיה מכונת תפירה משלי (יייייששששש!). שמנו את פעמינו היישר אל ההיכל הבלתי מעורער לבדים "בדים למעצבים" שם אני פוגשת להפתעתי (או שבעצם לא….) את נתנאלה ואת מור. אוקי, אני לא אכביר במילים על הביקור שם, פשוט תראו את הבדים המקסימים שקניתי. אולי לרובכן זו לא חוויה חדשה, אבל אין לכן מושג מה זה בשבילי להגיע לחנות המתוקה הזו עם מלאי כ"כ יפה של בדים. דווקא את בד התותים לא קניתי שם אלא באיזו חנות נידחת אחרת.

מנחלת בנימין הדרמנו לרח' יפו, שם הביקור הדו שנתי אצל משה ברוק עם מלאי חרוזי זכוכית מופלא מופלא מופלא בשלל צבעים מדהימים – אני כל פעם מתרגשת מחדש כמו ילדונת בחנות ממתקים. הפעם הוספתי גם קצת סרטי בד מקסימים.

אחרי משה ברוק קפצנו לאריזות יפו, לא ממש מעניין לצלם אריזות מתנה אבל רק אגלה לכן בסוד על האוצר המדהים שראיתי שם בקצה האחורי של החנות. על מדף עליון מתחבאות להן קופסאות פח נפלאות בשלל גדלים וצורות. אני התאפקתי הפעם, אבל אין ספק שזו בהחלט תהיה הקניה הבאה שלי .המוכרים בחנות הזו מקסימים (זה עסק משפחתי), והמחירים סבירים (אבל ממש לא זולים) מצד שני האריזות שלהם איכותיות להפליא!

ומשם דילגנו לנו (טוב נו, אני דילגתי ומשה נסחב אחרי עם השקיות) לרח' החלוצים לקנות מכונת פסטה חדשה דנדשה. לביאוסי הרב אני לא זוכרת את שם החנות, אבל היא ממש בתחילת הרח' מצד ימין. זו חנות קטנטנה ויש בה כל מה שצריך לאפיה – כולל סוכריות מגניבות, תבניות סיליקון, בצק סוכר, חותכנים – בקיצור הכל! אנחנו קנינו מכונת פסטה (לפימו לפימו, לא לדאוג) ולא התאפקנו והוספנו קילו של מדליוני שוקולד איכותי להכנת העוגיות הנהדרות מהמתכון של קרן (תארנו לעצמינו שאם הן יצאו כאלו מדהימות עם שוקולד עלית, מה יקרה עם שוקולד מיובא? אמא'לה!!!)

 

 

משם…שיגרנו את עצמנו עייפים אך עמוסי שלל חזרה לטרנטה האדומה (שתהיה בריאה זאתי, איך היא סוחבת) חזרה הביתה (?) אז זהו שלא! החלטנו (בעצם אני החלטתי משה רק הנהן בעייפות להסכמה אילמת) לעצור ברעננה לקפיצה קלה לביג דיל (אף פעם לא הייתי שם, הייתי לפני רק בחנות הפיצפונית בר"ג) שיוווו איזו חנות ענקית!!!! מכיוון שבשלב הזה משה סרב לעזוב את הרכב, נאלצתי לעשות סיבוב חטוף בחנות, אבל גם הסיבוב הזה הניב שלל קטן אך איכותי. קודם כל מצאתי קלסר ורוד נחמד, שאמנם הוא לא ממש אידיאלי אבל הוא נהדר לקחת דפים לסדנאות מבלי לקמט\לקווצ'ץ' אותם כל הדרך. היו שם גם מדבקות נחמדות, וקצת צ'יפבורדים מהנגלה הקודמת של היבוא, וברגע האחרון גם הוספתי קצת תבניות אלומיניום נחמדות בצורת לב וכוכב להכנת עוגות אישיות שתיארתי לעצמי שליריי ממש יחבב (ידעתם שאני מגדלת שף קטן בבית?)

וכאילו עדיין לא נגמר היום, תחנה אחרונה, אבל ממש ממש אחרונה היתה בקניון רננים – שם נמצא הסטימצקי היחיד בארץ (כמעט, אבל באמת…התקשרתי אולי לעשרה סניפים) שמצאתי בו את מארי קלייר האחרון לחודש מרץ.

ושם…היישר הביתה לשני ילדים פעלתנים במיוחד וסבתא אחת גמורה מעייפות :-)

להתראות ת"א, נתראה לקראת ראש השנה.