וולנטיין מתקרב ומגיע (14 לפברואר) והחלטתי לפנק את קוראות הבלוג שלי עם מבצע מיוחד מכל הלב עם תליון לב (אוקי, משחק מילים צולע אבל משעשע).
מהיום ועד התאריך המיועד (כאמור, 14 לפברואר) ניתן יהיה לרכוש את תליון האהבה החדש שלי במחיר מיוחד של 89 ש"ח - המחיר כולל את עלות המשלוח בדואר רשום וכמובן אריזת מתנה מעוצבת.
התליונים מגיעים בשלושה צבעים: לבן, ורוד, ותכלת ועשויים מחימר פולימרי בעבודת יד שלי ומשולבים אלמנטים מתכתיים וחרוזים.
ניתן לפנות אלי במייל ililziv@gmail.com או בפל' 0506872329
שבוע נהדר
כנראה שהיומיים ספוגי השמש שנפלו עלינו חיזקו אצלי את תחושת האביב, ואיתה את הדחף לנקיונות האביב – הקוראים הותיקים שלי יודעים שאין סכנה, לא על נקיונות פיסיים מדובר (יענו ספונג'ה) אלא על נקיונות חדר העבודה שלי, או ליתר דיוק, מדפי היצירה.
היום התעוררתי ממש מוקדם וסוף סוף היה לי מעט זמן פנוי לסידור אוסף הניירות שלי ולהכנת מספר קיטים מקסימים במחירים מצחיקים.
הקיט הראשון כולל 15 דפים (קארדסטוק ורגילים) שמתאימים לעיצוב עמודים לתינוק\ילד + דף ענק ( בגודל 30*30) דו צדדי של חיתוכי אותיות של בייסיק גריי.
מחיר הקיט 40 ש"ח (2 ש"ח לכל דף ו10 ש"ח לדף האותיות) – שמור לאילת ברקאי
הקיט השני כולל 15 דפים (קארדסטוק ורגילים) בנושא פרחים ופריחה + דף ענק (בגודל 30*30) דו צדדי של חיתוכי אותיות של בייסיק גריי.
מחיר הקיט 40 ש"ח (2 ש"ח לכל דף ו10 ש"ח לדף האותיות) – שמור למיכל
הקיט השלישי כולל 15 דפים (קארדסטוק ורגילים) בגווני אדמה + דף ענק ( בגודל 30*30) דו צדדי של חיתוכי אותיות של בייסיק גריי.
מחיר הקיט 40 ש"ח (2 ש"ח לכל דף ו10 ש"ח לדף האותיות) – שמור להגר
הקיט האחרון הוא קיט חדש באריזתו של בייסיק גריי וכולל 18 דפים, דף תגיות ודף אותיות – מחיר הקיט 50 ש"ח. (עדכון: הקיט שמור לג'ני)
המחירים לא כוללים עלות מעטפה ומשלוח – ניתן לבוא לקחת את הקיטים מביתי כמעט בכל שעות היום (דגש על יום ולא לילה), אני גרה בכפר הס בלב השרון.
ועוד עדכון קטן, תינתן עדיפות למשלמות דרך פאי פאל
סופ"ש נהדר לכולם
אני אוהבת צבעים! צבעים חיים עליזים ומרקדים במיוחד, אבל גם בהחלט צבעים עכורים ומעט מטושטשים (כאלה שנדמה כאילו גיוונו אותם עם מעט אפור עכבר, זה יוצא נפלא בעיקר בפימו – במקום להבהיר גוון עם לבן תנסו פעם הבאה עם אפור בהיר, הצלחה מובטחת).
לכן כשנתקלתי בהדרכה המקסימה הזו בבלוג של איולה ידעתי שזו תהיה הצלחה, גם צבעים (אמיתיים), גם עבודה בלבד צבעוני ובעיקר הדרכת תפירה למתחילה כמוני. מיד הרמתי טלפון למדריכת התפירה הפרטית שלי – עפרה המקסימה (איזה כיף לי שיש לי מורה פרטית וכ"כ מוכשרת שני רחובות ממני) והוזמנתי לערב תפירה אישי (טוב, לא ממש אישי, גם רותם הצטרף אלינו, אבל הוא היה ממש ילד טוב והלך לישון בחדר הילדים יחד עם הפרטיים שלה).
תכננתי להכין שני רולים לצבעים, מתנות חמודות לשני ילדי יומולדת מתוקים, חברים של ליריי. במציאות? זה ממש קרה! עמידה מוחלטת בזמנים. תוך שעתיים בערך (קצת יותר, אבל זה בגלל שאני איטית במיוחד) נחו להם על השולחן בגאווה רבה שני רולים לתפארת – ותודה לעפרה שהביאה אותי עד הלום!
ואם כבר מדברים על צבעוניות מדהימה, אני פשוט חייבת להשוויץ במתנת לידה מופלאה שקיבלתי לפני יומיים מחברתי שרון רותם המוכשרת (אני אומרת לכם, חברות מוכשרות זה נכס!)
שרון הכינה לי בובת ציפור דודו מטריפה במיוחד, בשילוב בדים וצבעים צבעוני ויפייפה ממש לטעמי וסלסלת טיטולים ענקית מבד צבים ושבלולים ששרון ידעה שאני ממש מאוהבת בו (תודה שרון על מתנה משגעת והבנת רמזים כבדים מאד).
ומשהו קטן ואחרון, ההחנות שלי מתעדכנת על בסיס יומיומי (כמעט) עם תכשיטים חדשים, עבודות פימו, תגים וכרטיסים – שווה להציץ (מי שמתעניין ואין ברשותו חשבון פאי פאל מוזמן ליצור איתי קשר במייל)
המשך סופ"ש מקסים ושבוע נהדר לכולם!
להתרגל לשגרה עם תינוק חדש בבית זה אף פעם לא עניין של מה בכך, יעידו עשרות, מאות ואלפי הכתבות, ספרים, פוסטים, פורומים ועוד רשומות כאלה ואחרות על נושא "תינוק חדש במשפחה". להתרגל לתינוק חדש בבית עם עוד שני זאטוטים שלא ממש רחוקים ממנו בהפרשי השנים זה עניין מאד רציני, קשה ומתיש.
שבוע שעבר חגגנו חודש להיוולדו של רותם, לא האמנתי שעבר חלף לו חודש שלם, מצד אחד כאילו רק אתמול הייתי בהריון, מצד שני כאילו נצח שלם חלף ללידתו. רותם פשוט נשאב למשפחתיות כאילו היה איתנו מאז ומתמיד, ובכל זאת אין יום שחולף שאני לא מסיימת בתחושה של "איך עושים את זה?" איך עושים שכולם יהיו מרוצים? שהתינוק לא יבכה בעגלה בזמן שאני לרגע עם תובל, שליריי לא יצטרך להתקרצץ לתשומת לב בזמן שאני מניקה, ושכולם יהיו מרוצים?!
לפני יומיים דברתי עם חברה שאמרה לי שגם אני חייבת להציב לעצמי גבולות, שאני לא יכולה לתפקד כסופרוומן בכל רגע נתון ביממה, שגם לי מותר להגיד, סטופ! עד כאן, אין לי כוח יותר. תאמת? זה היה חדש לי. אצלינו במשפחה להגיד קשה לי, מתפרש כחולשה. כך חונכתי, כך גידלו אותי – וזו טעות! אני חייבת ללמוד את זה, לעיתים על בשרי.
לכן, כשמשה הציע שפעם בשבוע תובל יבלה יום עם אמא שלו חשבתי לעצמי שזה רעיון מקסים. כך אני נהנת מבוקר חופשי עם רותם (שכזכור ישן לא מעט, ולכן זה בוקר פנוי בשבילי) ובצהריים כשליריי חוזר מהגן אני פנויה בשבילו בלבד.
היום היה לי יום חופשי שכזה ולא יאמן כמה הספקתי: גם התעדכנתי בכל המיילים, מסרים, ורידר שלי, גם עדכנתי את החנות שלי באטסי ואפילו הספקנו ליריי ואני להכין אספקת עוגיות שבועית – יאמי.
והנה, עכשיו אני מספיקה גם לכתוב פוסט :) אז זו הזדמנות להציג כאן את התכשיטים החדשים שהכנתי (לא, לא הכנתי אותם היום, יש גם לי גבולות לרמת ההספקים ביום אחד חחחח) . ולמי שעדיין לא מכיר את התכשיטים שלי, מדובר על תכשיטים בעבודת יד המשלבת עבודת פימו שלי עם אלמנטים מתכתיים.
חלק מהתכשיטים כבר נמצאים בחנות, ושם גם ניתן לראות עוד תמונות לכל שרשרת וללמוד על האורכים שלהן ועל המחירים – וכמובן, מי שסקרנית לשמוע פרטים נוספים מוזמנת לפנות אלי במייל ililziv@gmail.com
המשך סערה רגועה לכולנו.
יום רביעי בבוקר התחיל ככל הבקרים, משה מזרז את ליריי להתלבש בכדי לא לאחר לגן, אני מנסה להניק את רותם תוך כדי מזיגת קורנפלקס לצלחת של תובל, והכל שמחה והמולה (טוב נו, יותר המולה מאשר שמחה, בכל זאת שבע בבוקר).
בין לבין הבלאגן אני חייבת לפחות לנסות להתעדכן ברידר שלי (אח"כ במשך היום זה כמעט בלתי אפשרי עם מיסטר סופר גלו, תובל). בד"כ אני מוותרת מראש על כל הפוסטים מלבד הפוסטים הישראלים (גם כך אני בדיליי של 1000 פוסטים בערך). כך יצא שבשבע וחצי קראתי את הפוסט של קרן שביט על שוק הפשפשים וזה ממש עשה לי חשק!
בשלב הזה כל בן אדם (שלא נאמר אמא, שלא נאמר אמא לשלושה, שלא נאמר אמא לשלושה חודש אחרי לידה) שפוי בדעתו מעביר הלאה את הפוסט תוך כדי מחשבה חביבה לבקר שם בהזדמנות הקרובה. אבל כפי שכבר נאמר כאן רבות, שפיות זה לא משהו שחולק אצלי בנדיבות, ולכן בשעה שמונה בבוקר מצאתי את עצמי על כביש 4 עם שלושה ילדים ברכב נוסעים הפשפשה (למה שליריי יפסיד יום כיף?) שפויה או לא, גם אני הבנתי שעד פה גבולות הסופר וומן שלי, ומהדרך התקשרתי לאמא שלי ולצרפה לתוכנית הבוקר.
עכשיו אני חייבת לפתוח סוגריים להרהור קטן ואישי. את שוק הפשפים אני מכירה כבר שנים!!!! בתור נערה חולונית בילינו לא מעט בהברזות מבית הספר לשוק הפשפשים ות"א בכלל. אני ממש אוהבת את המקום ואת כל הנוסטלגיה המרחפת באוויר. אבל הפעם זה היה קצת שונה. נראה לי שמגיעים למקום עם שלושה ילדים, פתאום מקבלים פרספקטיבה אחרת. ריחות שתן בכל מקום, תמהונים (לאו דווקא חביבים) בכל פינה, והמון זבל!!!! נכון, יש לא מעט פינות חמודות ונעימות, והמקום משתפר עם השנים, אבל זה לא מספיק וחבל, כי למקום יש פוטנציאל אדיר.
אבל גם כך, הצלחתי להפנים את האמא הפולניה שבי, ולהוציא החוצה את חובבת הג'אנק והרשתי לליריי לקנות טרקטור ירוק ומתוק במחיר מצחיק של חמישה ש"ח (כמה ימים לפני הוצאנו סכום לא מבוטל על סטים של בוב הבנאי בטויס אר אס, כך שחמישה ש"ח זה בהחלט שינוי נעים). אישית לא מצאתי שום מציאות מעניינות – כנראה שיש גם ימים כאלה….
לסיכום, בוקר חביב, שימשי ונעים. קפה פועה חובה! מדרחוב הרוכלים והחנויות סביבו בכיף! מתחם השוק הישן פאסה ולא רלבנטי לחלוטין!
החורף מסרב להגיע, נראה לי שבאמצע ינואר זו כבר סוג של עובדה. ירד קצת גשם, זה נכון.. אבל לא קר, ולא ממש חורפי (בעודי כותבת את השורות האלה אני לבושה חולצה קצרה, וזה לא רק בגלל שחם לי כל הזמן) – שלא תבינו לא נכון, לא תמצאו אותי מתלוננת. אמנם אני רוצה כמו כולם שירדו גשמים ויהיה לנו מים אבל חורף אני לא ממש אוהבת (אוקי, אני די שונאת). לפחות לא את החורף הפיסי, זה עם הגשם והקור ומליון שכבות של בגדים ומחלות וכל הבלאגן הזה. מצד שני בתור נוסטלגית חסרת תקנה אני מאוהבת באידאה של החורף – כוס שוקו חם, גשם מתדפק על החלון, סרט טוב, והתכרבלות במיטה. מיותר לציין שאני לא מהמקיימים של טקסי החורף, בטח לא בתקופה של שלושה זאטוטים בבית, אבל לחלום זה טוב, לא?
מה שכן, הצלחתי לצלם ולאסוף קצת תמונות חורפיות במיוחד שעשו לי הרגשה של חורף נעים. נתחיל בכל עצי הפקאן הנושרים בימים אלה ברחבי המושב. העלים הצהובים כתמתמים מצטלמים נהדר (וקצת פחות נהדרים שיש לך ארבעה עצים נשירים כאלה בשטח החצר, אבל בשביל להיות יפים צריך לסבול)
ואם יש עצי פאקן נשירים להפליא לפחות שיהיו גם פאקנים טעימים במיוחד – וכך אנחנו מוצאים את עצמנו רוב היום כמו סנאים, מפצחים ומפצחים. יום אחד החלטתי שממש בא לי להכין פאי פאקן, אפילו הלכתי וקניתי תבנית פאי במיוחד לאירוע :-)
יצא טעים להפליא. את המתכון הוצאתי מהספר "האוסף המתוק של על השולחן" – בעריכת קארין גורן. לאחרונה גיליתי את חדוות האפיה בכלל ואת חדוות קארין גורן בפרט – כל מתכון שלה יוצא פשוט נהדר. הכנתי לא מזמן 2 עוגות גזר נהדרות לפי מתכון שלה, והיום אני מנסה את הסינרול שלה (אישית, אני לא מחובבי הקינמון, אבל משה והילדים משוגעים על זה).
חוצמיזה שאם בחורף עסקינן אני חייבת להשוויץ בנעלים המתוקות להדהים שהכינה לי מתנה עפרה.
והנה הדוגמן בכבודו בתנוחת אווירון אופינית :-)
ובכדי שלא ישתעמם ארגנה לו הגר חתלתול כחלחל ומקסים,שאומץ מיד ע"י תובל וליריי "כי הוא כחול, ולכן הוא החתול של בוב הבנאי" – לכו תתווכחו עם הגיון בריא :-)
איזה כיף שיש חברות כ"כ מוכשרות.
בשבועות האחרונים מאז הלידה החיים נחלקים ל "לפני" הלידה ו"אחרי" הלידה. לדוגמא….לפני הלידה יכולתי לצאת לסדנאות ולהשאיר את הבעל עם הילדים. אחרי הלידה, הלוגיסטיקה סביב ההתארגנות עם הילדים כבר מעט יותר מסובכת (כלומר, כמעט בלתי אפשרית) אבל מכיוון שכבר נאמר עלי כ"כ הרבה על חזרתי לשגרה באופן כ"כ מהיר שבאמת לא נעים לי לנפץ את הפאסון והחלטתי שאין ברירה ואני חייבת לעמוד מאחורי הסופר וומן שאני מציגה את עצמי :-)
וכך מצאתי את עצמי הבוקר, אורזת חצי בית + תינוק (ומתפללת חזק חזק שכל מה שהוא ירצה זה לישון כל הבוקר) ויוצאת לקראת בוקר יצירה מענג עם חברות. בתוכנית, הדרכה של שרון רותם המופלאה לתפירת קיט יצירה לילדים, ממש כמו שהיא העלתה בפליקר שלה כאן. כמובן שזו היתה הזדמנות נפלאה לאוורר את המכונה החדשה שלי מהארגז שלה, ולהכיר לה את העולם הרחב, דבר שהיא בהחלט עדיין לא זכתה לו.
היה ממש בוקר של כיף, אוכל משובח, חברה נהדרת, ואפילו רותם היה מתוק אמיתי וישן ממש כמעט כל הבוקר אל תוך הצהריים, והתעורר אולי פעמיים או שלוש להנקות מהירות וצלל חזרה לשינה ענוגה (איזה בובון מתחשב). דווקא היתה זו המכונה שהחליטה לעשות לי צרות, ופתאום באמצע הסדנה החליטה שהיא והשנאי שלה לא מסתדרים והם ברוגז – ושבקה חיים :-( לפחות היא לא נהרסה או משהו (דבר שבהחלט היה גורם לי להתקף לב רציני). אבל אין כמו שרון המדריכה שלנו, מיד לקחה על עצמה את המשך התפירה של הקיט שלי, וגם אני זכיתי לצאת מהסדנה עם קיט מקסים.
תמונה קצת מטושטשת, אבל הנה אני בנסיונות התפירה שלי
והנסיך הקטן, כבר בן שלושה וחצי שבועות… תראו כמה שיפה לו ירוק.
שרון ואני חגגנו שתינו את יום ההולדת שלנו בדצמבר, אמנם היא בחרה לחגוג באוירה רומנטית בסופ"ש מופלא ברומא. ואילו אני חגגתי עם הילדים באולם האורחים במחלקת היולדות באיכילוב, אבל על טעם ועל ריח….. לפחות אנחנו מסכימות על דבר אחד, מתנות עבודת יד זה הכי הכי!
תראו את כלבלב היויואים המשגע שהיא הכינה לי
ואילו אני ידעתי ששרון ממש שונאת להכין כרטיסי ברכה, אז הכנתי לה סט כרטיסי ברכה בקופסא מעוצבת.
תאמת? שלושה שבועות אחרי לידה פוסט יצירה?! אפילו אני מצליחה להפתיע את עצמי :-)
ובנתיים סופ"ש מקסים!
לפני יותר משנה התקיימה החלפת הקישוטונים הראשונה שהשתתפתי בה. השנה התקיימה ההחלפה בדיוק סביב תאריך הלידה שלי ומאד התלבטתי אם להצטרף להחלפה הזו. בסופו של דבר ההתלהבות נצחה על ההגיון ונרשמתי להחלפה. את רוב הפריטים הכנתי לפני הלידה, ולקראת מועד המשלוח נותר לי רק להוסיף קצת פריטים אחרונים, לארוז ולשלוח.
הפרטנרית שלי בהחלפה הזו היתה תמר, הלא היא סופר גירל הסופר מגניבה!! וזה בהחלט שימח אותי. תמר ביקשה בהגדרות שלה צבעים רכים בגוונים תכלת, ורוד, ירוק בהיר ולבן – השילוב הזה לקח אותי למקום של נשיות, רכות וסגנון וינטאג'י עדין.
אלה כל הפריטים ששלחתי לתמר בהחלפה:
למרות שבהגדרת ההחלפה היה צריך לשלוח רוב של קישוטים קנויים ורק מבחר מצומצם של עבודות יד, נראה היה לי יותר מעניין לשלוח בעיקר עבודות יד, וכך באמת עשיתי.
אז מה שלחתי:
שלושה פרחי שכבות ענקיים המורכבים מפרחי משי ופרימה.
עשרה כפתורי פימו בעבודת יד
ארבעה פרחי לבד שכבות סטייל טארה אנדרסון
חמש מסגרות לבד מתבנית החיתוך החדשה שלי (אני מתה עליה!!! ותודה להדר על ההמלצות החמות עליה)
חמישה תגים מלבד
סרט מלמלה וינטאג' אמיתי מאוסף מלמלות ותחרות מדהים שאמא של חברה הורישה לי.
2 מסגרות קרושה גם הן וינטאג' אמיתי מאותו אוסף מופלא
4 תגיות ניר לג'רנלינג
עץ בראדים
אוסף חמוד של חרוזים מקסימים
המילה love
כל קבוצה של קישוטונים נארזה בצורה מעט שונה. חלק נארזו בשקיות אורגנזה, חלק בשקיות ניר פרגמנט שהכנתי במיוחד, וחלק בקופסת פח מקסימה.
הכל נארז יחדיו בקופסת פח ישנה ונהדרת שנעטפה בשכבות ניר וסרטים בגוונים של צבעי ההחלפה וכמובן צרפתי גם תג עבודת יד.
וככה תמה ונשלמה עוד החלפה….
ומי שסקרן לראות את ההחלפה המדהימה שאני קבלתי, מוזמן לבלוג של הפרפרית הכי מוכשרת בשדה, היא קרן פרפרים כמובן!
