פוסט של חורף

החורף מסרב להגיע, נראה לי שבאמצע ינואר זו כבר סוג של עובדה. ירד קצת גשם, זה נכון.. אבל לא קר, ולא ממש חורפי (בעודי כותבת את השורות האלה אני לבושה חולצה קצרה, וזה לא רק בגלל שחם לי כל הזמן) – שלא תבינו לא נכון, לא תמצאו אותי מתלוננת. אמנם אני רוצה כמו כולם שירדו גשמים ויהיה לנו מים אבל חורף אני לא ממש אוהבת (אוקי, אני די שונאת). לפחות לא את החורף הפיסי, זה עם הגשם והקור ומליון שכבות של בגדים ומחלות וכל הבלאגן הזה. מצד שני בתור נוסטלגית חסרת תקנה אני מאוהבת באידאה של החורף – כוס שוקו חם, גשם מתדפק על החלון, סרט טוב, והתכרבלות במיטה. מיותר לציין שאני לא מהמקיימים של טקסי החורף, בטח לא בתקופה של שלושה זאטוטים בבית, אבל לחלום זה טוב, לא?

מה שכן, הצלחתי לצלם ולאסוף קצת תמונות חורפיות במיוחד שעשו לי הרגשה של חורף נעים. נתחיל בכל עצי הפקאן הנושרים בימים אלה ברחבי המושב. העלים הצהובים כתמתמים מצטלמים נהדר (וקצת פחות נהדרים שיש לך ארבעה עצים נשירים כאלה בשטח החצר, אבל בשביל להיות יפים צריך לסבול)

  

ואם יש עצי פאקן נשירים להפליא לפחות שיהיו גם פאקנים טעימים במיוחד – וכך אנחנו מוצאים את עצמנו רוב היום כמו סנאים, מפצחים ומפצחים. יום אחד החלטתי שממש בא לי להכין פאי פאקן, אפילו הלכתי וקניתי תבנית פאי במיוחד לאירוע :-)

יצא טעים להפליא. את המתכון הוצאתי מהספר "האוסף המתוק של על השולחן" – בעריכת קארין גורן. לאחרונה גיליתי את חדוות האפיה בכלל ואת חדוות קארין גורן בפרט – כל מתכון שלה יוצא פשוט נהדר. הכנתי לא מזמן 2 עוגות גזר נהדרות לפי מתכון שלה, והיום אני מנסה את הסינרול שלה (אישית, אני לא מחובבי הקינמון, אבל משה והילדים משוגעים על זה).

חוצמיזה שאם בחורף עסקינן אני חייבת להשוויץ בנעלים המתוקות להדהים שהכינה לי מתנה עפרה.

  

והנה הדוגמן בכבודו בתנוחת אווירון אופינית :-)

 

ובכדי שלא ישתעמם ארגנה לו הגר חתלתול כחלחל ומקסים,שאומץ מיד ע"י תובל וליריי "כי הוא כחול, ולכן הוא החתול של בוב הבנאי" – לכו תתווכחו עם הגיון בריא :-)

איזה כיף שיש חברות כ"כ מוכשרות.