לפני כשבוע הכנתי ערמה של עוגיות שוקולד צ’יפס, לא אירוע יוצא דופן, בכל זאת יש פה חמש נפשות בבית, ואם כבר אוכלים מתוק מדי פעם מבחינתי תמיד רצוי שיהיה לזה טעם ביתי (שלא לדבר על אפס כימיקלים).
בכל מקרה, לא על זה רציתי לספר, גם המתכון לא משהו שאני יכולה לשתף כי מדובר בעוגיות שהכנתי על פי מתכון של קרין גורן. אני כן יכולה לומר שתמצאו אותו בספר “סודות מתוקים 2” בעמוד 152, שווה!!
התיישבתי לבנות קונספט לצילום, בכל זאת, מדובר בערמה שווה במיוחד בטעם אבל איך נאמר בעדינות… לא הכי מהממת בעולם במראה החיצוני :) חשבתי להתחיל בצילום המסורתי, כזה שרואים בכל חיפוש פשוט בגוגל, ערמת עוגיות ריחנית על צלחת וינטאז’ כזו או אחרת עם כוס חלב לידה… לא מקורי בצורה יוצאת דופן, אבל מעביר מסר טעים, ביתי וריחני.
אח”כ חשבתי לעצמי שזה קצת לא מקורי… גם ההעמדה לא הכי מקורית, ובטח לא כוס החלב, מהמם כן! אבל נו.. בכל זאת ראינו את זה בכל מקום אפשרי. אז בניתי קומפוזיציה אחרת סביב אותו קונספט, אבל משהו קצת יותר צעיר ושובב.
פתאום התמונה נראתה לי קצת עמוסה מדי, אז החלטתי להוריד את הצלחת האישית ולהשאיר רק את הקערה הראשית.
אח”כ, סתם החלטתי לצלם את אותה סצנה מזווית שונה לחלוטין… שמים לב שזו אותה סצנה של התמונה העליונה? פתאום המראה מתקבל כ”כ כפרי וקסום.
זה כבר נראה לי ממש חמוד, אבל עדיין הפריע לי שאני חוזרת למקום הצפוי והמוכר כל הזמן. החלטתי לשנות לחלוטין את הקונספט הביתי וללכת לכיוון של עוגיות לילדים (כי בת’כלס זה די מתבקש, לא?) מצאתי בארון מפית ישנה שליריי רקם לפני כשנתיים בגן (גן אנטרופוסופי, לא לדאוג אם אצלכם לא רוקמים, גם אצלינו כבר לא) והחלטתי לבנות סביבה פריים יותר עליז וילדותי.
רעיון חמוד אמרתי לעצמי (אני נוטה לדבר אל עצמי הרבה כשאני עובדת), היה יכול להיות מבוצע יותר מוצלח אם לא היו שלושה ילדים סביב שמנסים לגנוב לי עוגיות כל הזמן, אז לא היה לי כוח להמשיך עם הכיוון הזה.
רגע לפני שסגרתי את הבסטה והחלטתי שנמאס לי להמשיך לצלם את העוגיות (כן, וגם לא נשארו כבר כ”כ הרבה לצלם) ניזכרתי בנייר המהמם שקניתי לפני שבועיים, והחלטתי להיות אומנותית משהו…
זהו! יום הצילומים הסתיים, החלטתי שיש לי מספיק חומר לתמונה אחת ראויה שיחררתי את הרסן מעל הצלחות. או אז הגיעו התמונות השוות באמת!
המשך שבוע נפלא ומתוק,
אילאיל
ובכוונה כולן כחול?? יצא נהדר!!
השבמחקמאוד אבבתי את זו עם הנייר ואת הכפרית הקסומה.
איזה קטע, זה בדיוק מה שמשה שאל אותי אתמול לפני שפירסמתי :) לא, האמת שזה יצא בפוקס. מצד שני... שלושה בנים, את יודעת :)
מחקוואי כמה טעויות הקלדה מהאייפון... אז כמובן שהשאלה הייתה אם בכוונה כל החולצות בכחול/כולם בכחול (בכל זאת היה מוקדם אז המוח עוד לא עבד לגמרי).
מחקושכחתי לכתוב כמה שהעוגיות האלו היו טעימות ומושחתות והרסו לי את הדיאטה!!
איזה פוסט מגניב! כל התמונות שלך מהממות!!! וצפוי או לא צפוי מאד אהבתי את הזווית הכפרית, תמונה שעושה נעים נעים! הילדודס מתוקים להפליא, תמונות חמודדדדדדדות!!!
השבמחקאכן, הצילום על הנייר הכי מוצלח!
השבמחקאבל הילדים גנבו ת'הצגה, צטערת :-)
כאילו דא חחחח
מחקתודה!!!
מאוד כיף לקרוא על השיחות הפנימיות האלו.....התמונות כמובן כולם נהדרות, אבל הפוסט- נפלא!
השבמחקלא יאמן שאת מצלמת את התמונות הנפלאות האלו עם שלושה זאטוטים ליידך, הכישרון שלך עצום!! כולן יפות וראויות והעוגיות נראות טעימות להפליא
השבמחקיופי של פוסט עם תמונות מקסימות (הקולאז' של השלישיה בסוף-לוקח בגדול!!)והתמונה הכפרית יפיפיה
השבמחקלפעמים אני חושבת על התהליך הארוך של הצילום ומציאת ה"אחת"....אבל כשזה מצליח זה באמת שווה הכל (-:
רק מי שמצלם בעצמו יודע כמה שתמונה אחת קטנה היא תהליך ארוך ומורכב, תודה מותק!
מחקורי נייס
השבמחקזו חוכמה קטנה שיצאו כאלה תמונות עם ילדים יפים ופוטוגנים ואוכל ביתי וטעים (-:
השבמחקכל הכבוד! ההתמדה משתלמת!
פוסט מקסים - בוקר טוב לך:)
השבמחקאיזה פוסט מעולה! אני מתה על פוסטי תהליך כאלה, זה תמיד מעניין, ונותן גם פרספקטיבה, כי יש אנשים שבטוחים שאת בסה"כ שמה עוגיות על צלחת ומצלמת :-))
השבמחקהכי אהבתי את הכפרי ואת האחרון, עם הנייר, והכי לא האמנתי לקרוא שאת מצלמת את כל זה עם שלושת הילדים בסביבה. אצלי ברגע שניצן רואה שאני מתעסקת במשהו, הוא מיד חייב לבוא לבדוק מה קורה, להזיז, לשאול, לגעת, להסתכל לתוך המצלמה...
גילוי נאות, את שלושת התמונות הראשונות צילמתי "רק" עם רותם לידי. את הצילומים של צלחת הילדים והניר המדוגם אכן צילמתי עם שלושתם ובגלל זה יש רק סצנה אחת מכל פריים, פשוט לא הצלחתי יותר.
מחקחוצמיזה הם לחלוטין בגיל של שוחד!!
בסגנון של "לא תתנו לצלם לא תקבלו עוגיות" - זה תמיד עובד חחחח
כל תמונה יותר יפה מהשניה.אהבתי ששיתפת במחשבות הפרטיות שלך על הקומפוזיציות.
השבמחקואני חשבתי שרק לי לוקח יום שלם של צילומים ו-500 תמונות בשביל להוציא 2 נורמליות. כמה הקלה לדעת שגם אצל הטובות ביותר זה לא מסתכם רק בקליק אחד בשביל תמונה מהממת.
השבמחקבכל אופן, בלי קשר למספר הקליקים, את אלופה :)
קודם כל תודה ענקית!! להיקרא אלופה ע"י מי שאני בעצמי מחשיבה כאלופה זה לא עניין של מה בכך :)
מחקוכן, כנראה שכולנו צוברות עשרות אלפי תמונות בהארד דיסק. משה תמיד שואל אותי למה יש 50 תמונות זהוות לחלוטין בכל תיקייה שלי, לכי תסבירי לו...
יאמי, אף פעם לא חשבתי שאפשר לצלם אוכל מכל כך הרבה זויות
השבמחקקשה להחליט, כל התמונות יפהפיות. את אלופה!
השבמחקאיזה יופי של פוסט. מאוד כיף לקרא על התהליך ומאחורי הקלעים. באופן משמשע גם אני התחבטתי המון בצילום עוגיות גזר :-) ושוקולד צ'יפס לפני שלושה שבועות. מאוד מזדהה... עברתי את אותן התלבטויות והרבה מהפריימים שהוצאתי דומים. ההבדל היחיד הוא שאצלי זו היתה כוס מיץ תפוזים ולא חלב ובמקום שלושה ילדים שלחצו, זו הייתי אני שכל פעם שתיתי שלוק מהמיץ הסחוט :-) לא הצלחתי להתאפק...
השבמחקמיץ תפוזים סחוט היה משמח גם אותי. חלב אני ממש לא אוהבת :)
מחקואיך יצאו שלך???
סקרנית :)
ככה וככה :-) הסדרה הכי מוצלחת היתה עם מיץ התפוזים על מפה שחמתי רקמה בבית הספר היסודי שלה.
מחקבסוף החלטתי שיותר מתאים לי לעיצוב האריזה תמונה נטרלית של העוגיות לבד ולכן התמקדתי בצילום על רקעים שקל למחוק בפוטושופ. או שפשוט כבר התחשק לי לחסל את מיץ התפוזים לגמרי.... אין לדעת :-)
אילאיל אין ספק שבמיקבץ האחרון הוא המתוק ביותר,
השבמחקאבל בכל אופן אהבתי ונהנתי מהביום שלך ! :o))
התמונה עם הנייר היא ואוו.
השבמחקהילדים כל כך מתוקים:) העוגיות כל כך שימחו אותם או שזה טבעי אצלהם?
נ.ב מאיפה הנייר המהם?
יותר משהעוגיות שימחו אותן, שמחה אותן העובדה שהם אכלולפחות 3 עוגיות כל אחד (דבר נדיר אצלי) כי גם פה היו די הרבה "טייקים" עד שקיבלתי פריים מוצלח חחחח
מחקהנייר המהמם מסופי בשוק הפישפשים. נדמה לי שזה נייר של המותג "קאווליני".
טוב ברור שכל הצילומים נראים מיליון דולר. אם צריך לבחור (אני יודעת שלא ביקשת ובכל זאת..(:...) הכי אהבתי את זאת עם המפית של ליריי והקשים הצבעוניים.
השבמחקשלושת המופלאים שלך מקסימים!
אוי, צילומים מקסימים, אף אחד מהם לא צפוי מראש בעיניי, ואהבתי את כל ההתלבטויות והתהליך
השבמחקוואו, אילאיל.... אני קצת בהלם כאן מההשקעה... התמונות מהממות והסבלנות שלך מ.ד.ה.י.מ.ה!! הכי אהבתי את התמונה הכפרית שפשוט מקסימה בעיניי וגם את זאת עם הנייר כרקע. :)
השבמחקאיך, רק תסבירי לי איך את יכולה לצלם בלי לזלול את כולן????
השבמחקכיף לשמוע את הקול החושב שלך תוך כדי קריאה והכי כיף לראות את התוצאות.
צילומים יפהפיים
הילה
עלית על הגל...!!!
השבמחקבדיוק בנקודה האישית והאינפורמטיבית באיזון הנכון.
יופי של פוסט.
גם אני אהבתי את שני הצילומים האחרונים, עם המפית והנייר האומנותי.
ועל הקולאז' עם הילדים...נו! ברור שהוא המנצח !
תודה.
אבא זיו.
אילאיל, אני כל כך נהנית לקרוא את הפוסטים שלך! הילדים מתוקים ובכלל הצילומים שלך מקסימים! מצחיקה אחת...גם אני מדברת לעצמי, אפילו כשיש אנשים בסביבה...
השבמחקמרתק לעקוב אחרי המחשבה האמנותית שלך!
השבמחקתמשיכי להתאמן לקראת הספר שלנו!
הכי אהבתי את התמונה האחרונה - כמה פשוט ככה מוצלח.
למרות שגם אלה עם החלב והקשית היו מצויינות.
תמונות יפות מאוד, מאיפה הקשים המהממים?
השבמחק