“השנה האחרונה היתה שנה מאד משמעותית עבורי” מודה, התלבטתי מאד אם להתחיל את הרשומה עם המשפט הסופר נדוש, לעוס, טחון הזה שמן הסתם מופיע היום במליוני בלוגים ברחבי העולם.
ובעצם, איזו שנה היא לא משמעותית עבורנו? על איזו שנה נסתכל אחורה במערך הכולל של חיינו ונגיד “הא זו? סתם עוד שנה…” לא יודעת… אולי אני לוקה באופטימיות יתר אבל אני מאד מקווה שכל אחד מאיתנו מסתכל אחורה ומוצא לפחות משהו אחד מיוחד ,שונה ומקדם שקרה לו בשנה חולפת.
השנה האחרונה היתה שנה מאד משמעותית עבורי, אולי זו קלישאה נדושה להפליא להשמיע בערב השנה האזרחית, אבל בקלישאות יש המון אמת, לדעתי.
בשנה האחרונה יצאתי מן החושך אל האור! עברתי מבית קטן וחשוך שהתאים לנו לפני ארבע שנים אבל אנחנו גדלנו והוא נשאר קטן, צפוף וחשוך. עברנו אל בית חדש, מרווח קצת יותר אבל בעיקר מלא אור, מלא באנרגיות נפלאות וחיוביות!
בשנה האחרונה עברתי קורס קונדיטוריה נפלא שמילא אותי בשמחה ואת ביתי בריחות מאפה משכרים אבל יותר מכך, הוביל אותי חזרה בידיים בטוחות ומקצועיות לאהבה הכי גדולה שלי, אהבתי לצילום בכלל וצילום מזון בפרט.
השנה התחדשתי במצלמה מקצועית נפלאה (מקווה בשנה הבאה לסיים לשלם עליה) שהקפיצה את ההנאה שלי מהצילום בעשרות מונים.
השנה הכנסתי את אחרון ילדיי למסגרות החינוך ובכך סללתי לעצמי את דרכי המקצועית החדשה, והפעם כאמא במשרה חלקית.
השנה החלטתי לממש סופסופ את התואר והידע שלי בצילום בצורה מקצועית והתחלתי לצלם עבור לקוחות נפלאים (אתם צודקים, באמת הגיע הזמן להקדיש לזה פוסט נפרד!)
השנה נסעתי לחו”ל עם מורן יוסף, חברה טובה. נסיעה שהתבררה לימים כאבן דרך לעיסוק חדש נוסף שלי כאספנית וינטאג’ ולשיתוף נפלא עם מורן בדרך זו.
השנה כתבתי בבלוג את המספר הנמוך ביותר של פוסטים שכתבתי מימי ראשיתו ובכל זאת כל פוסט נכתב מהבטן והגיע ישר אליכם הקוראים הנפלאים שלי וחזר אלי עם תגובות אמיתיות, כנות ומפרגנות מתמיד! במקביל עלה מספר המנויים של הבלוג בצורה משמעותית והבלוג קיבל חשיפה גדולה ונפלאה ברחבי המדיה.
השנה אני מרגישה שהבלוג שלי קיבל את הזהות הברורה ביותר שלו, גם אם הפוסטים שלי לפעמים נראים לא קשורים אחד לשני, גם אם אני כותבת על העסק שלי, גם אם אני כותבת על המשפחה, גם אם לפעמים אני לא כותבת בכלל. אתם תמיד פה, קוראים, מגיבים (או שלא וגם זה בסדר) נענים ונהנים.
הבלוג שלי הוא אני! הבלוג שלי הוא אתם!
תודה לכם.
שנה אזרחית נפלאה,
אילאיל