הופ הופ טרללה, גדלתי בשנה…

יום הולדת ראשון לנסיך הקטן שלי, רותם. היום לפני שנה בדיוק נולד רותם, בן שלישי במשפחתנו.

אני מאד אוהבת לחגוג ימי הולדת... החברותא, האוכל, הכיף! לכן היה זה ברור ומובן מאליו שלרותם תהיה סיבה למסיבה! מישהו היה צריך להזהיר אותי מילידי דצמבר (כנראה ששלושים וחמש שנים בתחום עדיין לא הופנמו), כי מסיבת יום ההולדת שתוכננה לשבת האחרונה התבטלה בשל מזג האוויר הסוער.

זה כמובן לא מונע מאיתנו לחגוג באופן משפחתי מצומצם כי יום הולדת שנה יש רק פעם אחת!

סוגיית העוגה מאד הטרידה אותי. איזה עוגה להכין? היה ברור לי שאני לא מכינה שוב עוגת בצק סוכר מופרעת לחלוטין כמו שהכנתי לליריי, או עוגה כושית פושטית כמו שהכנתי לתובל (מזל שאין תיעוד לזה). הפור נפל עם קניית הספר “קאפקייקס” של ויולה גורן. בחרתי מתכון פשוט של קאפקייקס שוקולד תפוז והחלטתי להמיר את ציפוי קרם התפוזים לציפויי גנאש וגנאש מוקצף.

עדיין היתה התלבטות קלה בנוגע לקישוטים. בסוף החלטתי לא להתלבט יותר מדי ופשוט לקנות את השניים שרציתי (בעיות בדחיית סיפוקים אמרנו?)

קישוטי בלונים מתוקים

וקישוטי רכבת מקסימים במיוחד

והמתנה?

כל מי שיש לה יותר מילד אחד יודעת שימי הולדת יכולים להיות נושא קצת כאוב כשזה מגיע לכל כך הרבה מתנות שלרוב גם לא ממש שימושיות. הפעם החלטתי להקדים תרופה למכה, וביקשתי מכל בני משפחתי אם הם יכולים להמיר את המתנה הקטנה בסכום כסף וכך נקנה כולנו יחדיו מתנה אחת גדולה.

על המטבחים של עפרה אני חולמת כבר למעלה משנתיים. השנה נגמרו כל התירוצים והחלטתי שזהו זה! אני קונה מטבח. השפים הגדולים שלי משחקים בו המון, ורותם בבקרים השקטים שלנו (כשסופסופ מאפשרים לו לגשת למתנה שלו) נהנה להכניס לתנור ולסלסלה את כל מה שנקרה בדרכו :)

 

 

ילדון קטן שלי, תינוק מקסים ואהוב.

שתהיה מאושר ויהיה לך הכי טוב שרק אפשר.

אוהבת כל כך

אמא