השנה שחלפה, הרבה תמונות קצת מילים

התלבטתי איך לכתוב, אם בכלל לכתוב את הפוסט הזה. אני לא ממש טובה בסיכומים ובדרך כלל לא מוצאת את הצורך בהם. אבל לא יודעת למה, ממש התחשק לי היום לכתוב את הפוסט הזה (ובכלל תכננתי אחד אחר, אבל אני זורמת עם עצמי). אז הנה….השנה שחלפה בתמונות עם קצת מילים.

טכנית, רותם נולד ב-2009  ולא ב-2010 אבל מעשית 2010 היתה השנה הראשונה שלנו יחדיו.

 

יחד עם רותם נכנסה לחיי מכונת התפירה כמתנת יום הולדת ולידה. 

לקח לי כמה חודשים להכיר ולהפנים את חדוות התפירה (את חדוות קניית הבדים הכרתי עוד הרבה לפני) אבל היום אני בהחלט בסימן התמכרות (הפוסט שהיה אמור לעלות היום ויעלה בשבוע הבא מוקדש לתיק חדש שתפרתי).

פרוייקט נוסף שלקחתי מאד ברצינות השנה הוא פרוייקט המתוקים. ממטבח ביתי עלו במהלך השנה ניחוחות של מאפים טריים לפחות פעמיים בשבוע וכמויות החמאה והקמח שעברו במטבח עלו לנו בלא מעט קילוגרמים מיותרים (מזל שיש סטודיו C כל כך קרוב לבית).

    

אם כבר באוכל עסקינן, אי אפשר שלא להזכיר את ארוחת הבנטו המקסימה שהכרתי השנה בזכות שתי נשים נהדרות, עלמה 7 ומליסה.

 

בעקבות אהבתי הגדולה לנושא החדש, הקמתי את בלוג הבנטו הישראלי הראשון – אם עדיין לא נחשפתם אליו, הנה ההזדמנות.

תחום יצירה אחר שגיליתי השנה (ואיתי כל בנות ישראל) הוא הריקמה.

אני עדיין חדשה בתחום, אבל נהנית מכל רגע (טוב נו, היו כמה רגעים אתמול בשתיים וחצי לפנות בוקר שפחות נהניתי מהם אבל זה לפוסט מיוחד לרקמה מיוחדת).

אחד הדברים המשמעותיים שעשיתי השנה הוא להרחיב ולהגדיל את היצע התכשיטים בחנות שלי באטסי. החנות אמנם לא הוקמה השנה, אבל זו היתה שנה מאד חשובה ומשמעותית בשבילי.

וזה גם המקום להזכיר שנותרו עוד 24 שעות למבצע ההנחות הענקי בחנות, מחר בחצות בדיוק מסתיים המבצע.

את הבליית’ הראשונה שלי קניתי לפני כשנתיים. את ניקו שלחתי למשפחה חדשה, אבל זה לא מנע ממני לאמץ לחיקי חמש מתוקות צבעוניות ומשמחות (עם גרדרובה מושלמת ומעוררת קנאה).

תמיד אהבתי פורצלנים, אבל אין ספק שזו היתה השנה של הפורצלן אצלי ואצל כל בנות ישראל, אפילו הקדשתי פוסט מיוחד לנושא.

מתחת לעץ האגוז – סדנאות ילדים צבעוניות ומקסימות. אמנם זו בהחלט לא השנה הראשונה שבה אני מציעה מגוון מיוחד של סדנאות לילדים, אבל השנה היתה זו שנה נפלאה וחשובה עם רצף סדנאות משובחות במיוחד. אגב, אני מתכננת סדנה חד פעמית ומיוחדת לקראת יום המשפחה, אז שווה להמשיך לעקוב.

ואיך אפשר לסכם את השנה בלי להזכיר את ההדרכה המופלאה של שרון רותם? ההדרכה לנרתיק שרון רותם. תרימו יד, מי עדיין לא הכינה אחד כזה?

 

ואם כבר מדברים על ההדרכה הזו, ישבתי וחשבתי לי על כל ההחלטות לקראת השנה החדשה. לא החלטות גורליות, אבל סתם כאלה שיהפכו את הבלוג למקום שעוד ועוד קוראים יהנו לבלות בו יחד איתי.

החלטות לשנה החדשה:

עוד הדרכות מצולמות – אני מודה, אני מתעצלת ואין לי ממש זמן להכין הדרכות, אבל אני מבטיחה לנסות להתמיד יותר בתחום.

אירוח אנשים מוכשרים בבלוג – בבלוגים בחו”ל זה מאד מקובל לארח בבלוג האישי שלך אנשים מוכשרים. החלטתי לשנה החדשה לארח ולהכיר לכם כמה יותר אנשים נהדרים ומוכשרים ולתת להם במה לביטוי אישי כאן בבלוג.

ללמוד קרושה – זו לא ממש החלטה גורלית, אבל אני פשוט חייבת לעבור את מחסום “אין לי כוח, לא בא לי” שיש לי עם המסרגה הקטנה הזו.

לעשות יותר סקראפ – זו בהחלט היתה שנה מאד מאד אומללה לאלבומים האישיים שלי.

פרוייקט 100 תמונות מודפסות לחודש – מה זה אומר? זה אומר שכבר למעלה משנתיים וחצי אני כמעט לא מדפיסה שום תמונה שלא נועדה למטרות סקראפ (וכידוע אין הרבה מטרות סקראפ). זה אומר שאם וחס וחלילה, טפו טפו, חמסה חמסה ולא עלינו, יקרה משהו ל….. שלי (מישהו אמר עין הרע?!) תשמעו את צרחות האימה שלי בכל האיזור. למה דווקא 100 תמונות? כי זה קטן נחמד ואינטימי ולא דורש כ”כ הרבה עבודה. אז יאללה, אני חייבת להפסיק להתעצל!

לנסוע לחו”ל- טוב, זה בא יחד עם ההחלטה “לגמול את רותם” , נראה מתי זה יקרה :)

ובנימה אופטימית זו אאחל לכל קוראיי שנה אזרחית חדשה ונפלאה, צבעונית ומרגשת, אהובה ומפנקת.

ובוודאי אני אחרונת האחרונים להכיר את הקטע הנפלא הזה, אבל במקרה ואתם עדיין לא מכירים תהנו (ותדליקו רמקולים).

 

אילאיל