עייפה בובה זהבה

ועייף מאד הדוב

הצללים לחדר באו

לוחשים לי לילה טוב…

הילדים שלי מאד אוהבים לישון עם שירי ערש, וכבר שנים שהם רגילים להרדם עם דיסק שירי ערש מתנגן ברקע. לכן זה אולי לא כ”כ מפתיע שלאורך כל משך ההכנה של מיטת הבובות הזו זימזמתי לי מגוון שירי ערש מתוקים ומנמנמים.

את מיטת הבובות הזו קניתי בגארג’ סייל שערכה עופרה לפני כמה חודשים. כבר אז ידעתי שאני מייעדת אותה כמתנת לידה ומתנת יום הולדת לבתה בת ה-3 של חברתי הטובה מיה.

למזלי המיטה הייתה במצב מעולה מלבד הצבע המגעיל למדי בו היתה צבועה, שאותו כבר ידעתי מייד שאשדרג לתכלת במראה מיושן.

צבעתי את המיטה ויישנתי אותה קלות למראה וינטאג’י אטרקטיבי. תפרתי מזרן, סט של שלוש כריות ושמיכת פיקה תואמים.

רקמתי על השמיכה איור מקסים מתוך הספר Doodle Stitching.

  והכל ניתן היום בבוקר עם המון אהבה לשחר המתוקה.  

(ותודה לבתה של הגר שכנתי, על הסכמתה לדגמן לי כ”כ יפה ליד המיטה. את מקסימה!)

לילה טוב,

ושבוע נפלא

אילאיל 

לבד (עם תינוק)

שבועיים עברו מתחילת שנת הלימודים, אמנם עם חגים, אבל בספירה הכללית עברו שבועיים. ימי ההסתגלות בגן קשים מאד (מזה קשים – סיוט!), תובל שגדל איתי בבית עד גיל שלוש נכנס בפעם הראשונה לגן ואם אגדיר זאת בעדינות, הוא ממש ממש לא אוהב את הרעיון הזה. לליריי יותר טוב (גם הוא נכנס לגן חדש השנה) אז הוא עוזר לו קצת אבל זה עדיין קשה מאד, לשניהם.

לי לעומת זאת הרבה יותר קל. פתאום הבקרים שלי התרוקנו, אין פה ילדון בן שלוש שדורש תשומת לב אינסופית. בימים הראשונים הייתי קצת בהלם מהריק שנוצר בבית, יחד עם התחושה שבכל רגע יכולים לקרוא לי מהגן להחזיר אותו הביתה (החלטנו על הסתגלות רכה) לא ממש התאפסתי על הלבד הזה – מסתבר שגם אני צריכה תקופת הסתגלות.

רגע, רגע, לא להתלהב, אני לא לבד, לבד! יש פה תינוק בן תשעה חודשים שזוחל בכל מקום ודוחף לפה כל חלק של פליימוביל שהוא מוצא על הרצפה. אבל לעומת שנה שעברה אני לבד! חברות יקרות, תינוק אחד בבית זה קלאב מד. מזה קלאב מד?! חופשה בקריביים :) וכשהוא ישן המוזה מתעוררת (אלא אם השכן בדיוק החליט לכסח את הדשא רבע שעה אחרי שהוא נרדם ואז יש אמא אחת מקללת ותינוק אחד בוכה).

בקיצור מה שאני מנסה להקדים ולומר זה שסוף סוף יש לי קצת זמן גם לעצמי אמנם במנות קצובות ומדודות להפליא (ונכון שבחמש שעות שהם בגן צריך גם לסדר קצת את הבית, לערוך קניות ואפילו לבשל צהריים) אבל אני לא קטנונית.

אז מה אפשר לעשות בבוקר שכזה?

אפשר לנסות לטפל קצת בגינה שנזנחה עצובה בשנה שחלפה (אמנם מדי פעם קניתי פרחים חדשים אבל לרוב שכחתי להשקות אותם, אופס). אתמול ביליתי חצי שעה נפלאה בגינה, השקתי, סדרתי, ובעיקר ניקיתי. שבוע הבא טיול למשתלה :)

  

אפשר אפילו לגזור בדים לערב תפירה עם חברה.

אפשר לאפות חטיפי גרנולה מתוקים ומקסימים מהמתכון הכ”כ מוצלח הזה (חמש דקות הכנה – מובטח!)

אפשר לסיים הזמנות מיוחדות ללקוחות עם סבלנות אין קץ.

ואפשר כמובן להכין ארוחת בנטו מושקעת לחטיף של אחר הצהריים.

ורק עוד משהו קטן לסיום. בין יתר התגובות שקבלתי לגבי הארוחות האלו היו תגובות נפעמות מכמות הזמן המיותר שיש לי בבקרים להכנת קפסאות אוכל מושקעות לילדים. אז בנות, הרשו לי להרגיע אתכן, הבוקר שלי נראה בדיוק כמו שלכן :) עם הרבה ילדים, הרבה בלאגן, מעט מאד זמן ובעיקר מעט סבלנות. נראה לכן שאני מתעוררת לציוץ הציפורים, לובשת את הסינר ובצעדי ריקוד ושירה מכינה בנטו לארוחת הבוקר???? הלוואי! אבל בנתיים לא :) את הבנטו שלי אני מכינה כארוחות חטיף אחר הצהריים, או כארוחת עשר רגועה ביום שבת. ובוודאי ובוודאי לא עושה את זה בשיא הלחץ של התארגנות הבוקר.

אז אחרי שהבהרנו את הנקודה הזו, יאללה, לכו להכין בנטו משלכן, כי זה פשוט כיף!!!!

סופ”ש נפלא

וגמר חתימה טובה

אילאיל

סיבה למסיבה

אני מותשת, אבל רק מהסיבות הטובות. כבר למעלה משבוע שאני מקפצת לי בין הכנות למסיבה אחת לשניה :) ורק היום הצלחתי קצת לשבור רצף, אם כי עוד כמה ימים שוב אנו חוגגים את לידתו של נסיך חדש למשפחתינו (המורחבת, לא להיבהל) כי לאחי ואשתו מגיע מזל טוב על הולדת ילדם הראשון. ממש לפני מספר שעות חזרתי מבית היולדות ואולי אני משוחדת מראש :) אבל הוא פשוט מהמם!

רצף המסיבות שלנו החל לפני קצת פחות משבוע. ביום רביעי שעבר ארגנו הגר ואנוכי מסיבת סקראפ לחברות הקומונה של “פרידה ונומה”. השתתפו במסיבה כ-25 בנות מקסימות, משעשעות ומוכשרות בטירוף – היה הכי כיף שבעולם!

(תמונה שצולמה ע”י הדר – תודה מתוקה)

במהלך המסיבה התבקשו הבנות להכין 6 עבודות לפי שישה אתגרים שונים שהגר ואני הגינו, לכל אתגר ניתן פרק זמן קצר לעבודה (בין 10 ל-25  דקות), כמובן הכיף הוא לראות כיצד ניתן בפרק זמן כ”כ קצר להכין עמוד\קנווס\כרטיס או כל יצירה אחרת שתעמוד בסטנדרט של עבודה שנעשתה במשך זמן ארוך הרבה יותר.

הבנות עמדו באתגרים בכבוד רב, והיצירות שנעשו בערב הזה גרמו לי להרגשת פספוס קלה על שאני עומדת בצד המארח ולא מול שולחן העבודה :)

 

יומיים לאחר מסיבת הסקראפ אירחנו כ-60 אנשים (מתוכם כ-30 ילדים) לכבוד יום ההולדת של ליריי ותובל. לשמחתי הקטנים שלי עדיין בגיל שבו הם מרוצים מאד מעניין המסיבה המשותפת (בכל זאת נולדו בהפרש של שנתיים ושבועיים) ולא היו שמחים ומאושרים מהם כאשר הם העירו את אמא ביום שבת בשעה 6 בבוקר!!! (כן, כן, קראתם נכון) בכדי שאכין את ציפוי השוקולד לעוגות והם יוכלו סופסופ לקשט בשלל סוכריות.

  

המסיבה היתה מעולה וכייפית להפליא. הכנו פרחים מבקבוקי שתיה בפינת היצירה, פיתות על סאג’ שהילדים הכינו לבדם והבעלול כיכב באפייתם. השף סבא הובא לתגבורת על הכנת המטעמים ואני הכנתי שלל מתוקים (מהספר של קארין גורן כמובן חחח). בסיום המסיבה כל ילד קיבל שקית בד תפורה עם קצת ממתקים – נו….. לא ממש בגלל הקטע האקולוגי, סתם בגלל הקטע של אמא שרוטה :)

מזל טוב אהובים שלי, אוהבת הכי שבעולם

The Never Ending Story

לפני כמה ימים נפגשתי עם חברה מהלימודים, מישהי שנפגשים מדי פעם ככה במקרה פעם בשנה ושמחים לגלות כל פעם מחדש. לאחר שעברתי לכפר הס גיליתי שהיא גרה במושב לידי, שתינו היינו בהריון שלישי ואיכשהו לא ממש יצא להיפגש. שלשום באופן ספונטני לחלוטין הצלחנו להיפגש ואפילו עם הילדים (שחופפים לחלוטין בגיל מה שדי הקל על המפגש הזה של שתי אמהות ושישה ילדים!)

ולמה אני מספרת את כל זה? אחת התופעות הכי מוכרות במפגש אמהות היא תופעת “הסיפור שאינו נגמר”. את מתחילה לספר לחברה  שלך סיפור (מפיסת רכילות קצרה ועד הגיג חשוב) וברור לך, עוד ברגע שהתחלת שאין שום סיכוי שתסיימי את הסיפור הזה, כי בדיוק באותו רגע הילד שלך או שלה יצטרך קקי, פיפי, חיבוק, נישוק, סיפור, ידיים או סתם קרצוץ רגעי. כך נותרים להם יתומים שברי סיפורים שלעולם לא יסופרו – פעם חשבתי שיהיה נחמד לכתוב ספר עם כל אותם סיומות של סיפורים :-)

אבל מסתבר שהתופעה הזו קיימת בעולם האמהות ולא רק במפגשי חברות, בתור אמא יוצרת אני חושבת שלא סיימתי כמעט אף פרוייקט שהתחלתי בשנה האחרונה, מזל שלפעמים יש דד ליין אז אני חייבת לסיים :) וכך נתקעתי עם בערך חמישה מיני אלבומים, שתי שמיכות טלאים, ועוד כל מליון רעיונות שכבר קניתי להם את החומרים אבל אפילו לא הצלחתי להגיע להתחיל ליישם, אני קוראת לתופעה הזו  The never ending project.

לשמחתי בחיים צריך לעשות אתנחתות קלות, וכך יצא שהחלטנו באופן ספונטני לחלוטין לצאת לקמפניג אוהלים קצר בחורשת טל, מקום שרצוי לבקר בו לפני חופשת הקיץ (אחרת אתה מוצא את עצמך בלב מלחמת טריטוריות על כל פיסת דשא יבש). הילדים נהנו ברמות על, ההורים קצת פחות (עד שלא ימציאו מזרון קמפינג נורמלי זו אף פעם לא תהיה חוויה מושלמת), אבל זו בהחלט אופציה זולה, שפויה, ורווית דשא, שמש ,מים וכמובן אבטיחים – בכל זאת מומלץ!

אגב, פרוייקט אחד שדווקא כן סיימתי ולא זכיתם לראות בגלל באג של בלוג ספוט, הוא פרוייקט החלפת אליס בארץ הפלאות שהכנתי להילה – משום מה בלוג ספוט החליט לוותר על שליחת הודעה למנויים, ורק מי שמקבל עידכונים ברידר ראה את הפוסט, אז הנה הוא ממש כאן, לטובת המנויים.      

המשך סופ”ש נהדר לכולם, אני הולכת לנסות לסיים איזשהו פרוייקט מהרשימה :)

מכירות מיוחדות וירידים

כפי שהבטחתי אני מפרסמת את התאריכים, השעות והמיקום המדוייק של הירידים הבאים לטובה. 

היריד הראשון יתקיים בכפר הס בסופ"ש הקרוב 12 ו13 למרץ

יום שישי בין השעות 10 – 18

יום שבת בין השעות 10 – 18

היריד יתקיים בסטודיו פטיט, משק מזור (ממש ליד חוות התוכים) וחוץ ממני (ועפרה כמובן) ישתתפו במכירה עוד 4 יוצרות מדהימות

איולה – תמכור מוצרי טקסטיל משגעים

אורית – מוכרת מוצרים משולבים בדים עדינים ומיוחדים

היידי – מוכרת תיקים לאמהות

ומכירה מיוחדת של המותג שינזי קאטו

 

 

היריד אחריו יתקיים בטבעון והוא כבר מוסד ידוע ומוכר בקרב תושבי הצפון "שבת אמנים" בטבעון הוא אירוע תרבותי ענקי ומקסים.

שבת אמנים תתקיים בסופ"ש 19 ו20 למרץ

יום שישי – בין 9 בבוקר ל-15 אחה"צ

יום שבת – החל מ-9 ועד יציאת השבת

אני אציג ברחוב קק"ל 11 בקרית עמל

טל' לבירורים והתמצאות: 050-6872329

 

 

והיריד האחרון יתקיים בטבעון אף הוא (ברחבה הגדולה במרכז טבעון)

ביום שישי ה-26 למרץ בין השעות 9 בבוקר ל- 16 אחה"צ

לקוראי הבלוג אשר יגיעו לירידים אני מעניקה מתנה קטנה ומיוחדת בכל קניה מעל 100 ש"ח

חוצמיזה חשוב לדעת שניתן להזמין גם ישירות דרכי במייל או בטלפון.

ililziv@gmail.com

0506872329

אשמח להכיר ולהיפגש

אילאיל

שני כרטיסים ומתכון ללחמניות טעימות מאד!

שתי חברות טובות שלי חגגו בסופ"ש הנוכחי יומולדת.

מזל טוב הדס ונילי – אושר, בריאות, שמחה ואהבה בחייכם!!!!!

מתנות הן גם קיבלו, כל אחת לפי טעמה ובקשתה (יש לנו נוהג מאד נוח, לשאול אחת את השניה מה נרצה מתנת יומולדת, כך תמיד מקבלים בדיוק מה שרוצים, לא ממש הפתעה, אבל פרקטי).

אלה הכרטיסים שהכנתי להן:

 

מי שסקרנית לדעת…השפעה חזקה על סגנון הכנת הכרטיסים שלי היא הבלוגיסטית הצבעונית והמקסימה הזו – שווה ביקור!

והבטחתי גם מתכון ללחמניות נפלאות במיוחד – בגן של ליריי יש נוהג מקסים, הם אוכלים רק לחם עבודת יד, פעמיים בשבוע הילדים מכינים את הלחמניות בגן כחלק מפעילות הבוקר, ובשאר הימים יש תורני אפייה, כלומר פעם בחודש בערך, יוצא לכל אחד מהילדים בגן להביא לחם אפוי מהבית. מיד נלחצתי, מה לי ולאפיית לחמים? חוץ מהלחם בירה אינסטנט שלי, מעולם לא אפיתי לחם, שלא נדבר על עיסוק בשמרים. אבל הגננת המקסימה שלו הרגיעה אותי מיד עם מתכון והבטחה "לתוצאה נפלאה" ואכן היא לא טעתה! תוצאה נפלאה מובטחת כבר מהנסיון הראשון (ולראיה, כבר שבועיים לא קנינו לחם הביתה, אני מכינה פעמיים בשבוע סטוק של לחמניות, מקפיאה, וכל יום יש לחם טרי ונהדר תוצרת בית).

 

המתכון (לכמות של 20-24 לחמניות קטנות):

חצי קילו קמח כפרי

חצי קילו קמח לבן

1 חבילה שמרית גרגירים טריים

כף מלח

חצי כוס סוכר חום

בערך 2 כוסות מים פושרים (כדאי להתחיל עם אחת ולהוסיף את השניה בהדרגה)

בערך 1 כוס שמן קנולה

לשדרוג המתכון ניתן להוסיף אגוזי מלך קצוצים או זיתים או כל מני דברים טעימים ששמים בלחמים מיוחדים :-)

הכנה:

מערבבים בקערה גדולה את כל החומרים היבשים כולל השמרים, מוסיפים בהדרגה מים פושרים עד בצק פירורי ונחמד, מוסיפים בהדרגה את השמן ולשים היטב היטב בין חמש לעשר דקות עד שהבצק רך ונעים. בשלב הלישה תחושו את הבצק – אם הוא דביק מדי, תוסיפו שמן או מעט קמח, אם הוא ייבש מדי תוסיפו מעט מים וכדומה.

אחרי הלישה מניחים להתפחה בתוך הקערה מכוסה בשקית – בערך שעה,שעתיים.

מגלגלים לחמניות חמודות בגודל של כדורי טניס (קצת יותר קטנות אולי, איך שמתחשק לכם) מניחים על תבנית עם ניר אפיה להתפחה נוספת בערך 15-20 דקות (אפשר לכסות במגבת לזירוז ההתפחה).

מחממים תנור ל180 מעלות – אופים עד להזהבה (בערך רבע שעה, אבל תבדקו)

תראו את החמודים כ"כ נואשים ללחמניה שלהם בזמן שאמא עושה שטויות - "יאללה אמא תסיימי לצלם כבר!"

ובנתיים אאחל גמר חתימה טובה וצום קל לצמים.

קצת לפני החגים…… (+ הגרלה חגיגית)

*מתחילים אצלינו במשפחה "לברר בעדינות" או במילים אחרות, לדרוש לדעת היכן נהיה בחג (השנה אצל ההורים של בעלי).

*אני שואלת את עצמי מה ללבוש \ להלביש את הקטנים (אני שמנה בחודש שביעי, התשובה מאד פשוטה, מה שיש בארון!) הקטנים יקבלו נעלי אולסטר חדשות – החלטתי שהם גדולים מספיק להיות "קולים".

*אני מתחילה לבדוק אם הבגדים של שנה שעברה עולים עליהם – השנה בגלל המעבר כל הבגדים שלהם אצל אמא שלי באיפסון – אני צריכה לשים לעצמי תזכורת, "להביא את בגדי המעבר מאמא"!

* מתחילים להרגיש את הסתיו באויר – אמנם במנות מצומצמות מאד, בערך אחרי 12 בלילה ולפני 7 בבוקר – אבל בואו לא נהיה קטנוניים :-)

* אני מתחילה לזרוע את גינת הירק שלי – בבית החדש אין מקום לגינה (יש המוןןןןןן דשא, וזה אפילו יותר כיף!) אז הכנתי כמה אדניות נבחרות עם ירוקיי חורף – מנגולד, רוקט, פטרוזיליה, צנוניות וחסה. 

* אני מכינה את ירידי החג – השנה בגלל המעבר ומצבי התופח הייתי מעט עצלנית והכנתי את המינימום הדרוש – אבל מצד שני נרשמתי רק לשני ירידים (הראשון היה אתמול בטבעון, והיה מקסים, חם ומוצלח).

היריד השני יהיה היום (יום שבת ה-12 לספטמבר) בין השעות ארבע אחה"צ לשמונה בערב במושב "עדנים" ממש ליד הוד השרון – למהיריי החלטה :-)

ומה אצליכם קורה קצת לפני החגים?

אני סקרנית לשמוע ולקרוא – ולכן כל מי שישאיר כאן תגובה עם תשובה יזכה להיכנס להגרלה חגיגית (את ההגרלה אערוך ביום שני בערב)  – ואולי לזכות במגנט תפוח שנה טובה עשוי חימר פולימרי פרי עבודת ידי.

יש שלושה מגנטים באריזות מתנה מחכים לשלושה זוכים מאושרים – סקרנית לקרוא את התגובות 

חודש וקצת….

הרבה תמונות, מעט מילים.

עבר חלף לו החודש הראשון של המעבר, רוב הדברים מסודרים (למעט אותם ארבעה ארגזים שנשארו בחוץ וכנראה ישארו שם לנצח נצחים – או לפחות עד המעבר הבא).

פרחים חדשים נשתלים

 

חברים ותיקים באים לבקר

חברים חדשים מצטרפים למשפחה

פעילויות חינוכיות מתבצעות :-)

אפילו גילינו שיח פסיפלורה ענקי שמנפיק לנו פירות חמצמצים מתוקים שמסתדרים נהדר עם גלידת שוקולד בערב קיץ חמים

 

שתהיה לכולם שבת נהדרת וסופ"ש נפלא.

השבוע הראשון מסתיים לו….

לא יאמן איך עבר חלף לו שבוע מאז ההובלה – יום שישי שעבר הגענו לפה וזה נראה לי כאילו היה אתמול.

מצד שני…..בדיוק עברתי על תמונות הפליקר שלי מהמעבר דירה הקודם (לפני פחות משנה להזכיר לכם) ושם במהלך השבוע הראשון, לא רק שסיימנו לפרוק את כל הבית, אלא אפילו שתלתי כבר את גינת הירק ועוד מספר פרחים נבחרים. לשמחתי, לבית הנוכחי שעברנו יש גינה מדהימה ומטופחת, אז מעבר לכמה עציצים שלי שבאו איתי מטבעון, לא נותר לי להשקיע פה יותר מדי (למרות שכמו שאני מכירה את עצמי, השמיים הם הגבול בכל מה שקשור לגינות וגנות, ובוודאי אמצא איך לשדרג לי פה את הגינה).

עוד קצת תמונות, הפעם מהיומיים האחרונים.

חוץ הבית כבר הרבה יותר מסודר ונעים.

 

 

וכן…. אפשר לראות שתובל מרוצה, הא?

והסופ"ש הקרוב כבר יביא עמו פוסט של יצירה פרופר, לטובת אלה שקצת נמאס להם לשמוע על מעברי דירות :-)

תם, אך לא נשלם

וואו! זה היה ארוך, קשה ומתיש. בעצם, למה אני מדברת בלשון עבר? זה עדיין בהווה! כרגע אני יושבת מול המחשב ומשקיפה דרך חלון הסלון\פינת מחשב (הכל כ"כ קטן פה שכל פינה בבית נושקת לפינה אחרת) ומולי עדיין עשרה ארגזים לפריקה, ועוד שבעה נוספים מחכים מעבר לפינה (העברתי אותם הצידה מחוץ לבית – מה שאני לא רואה מול העיניים יכול לסבול דיחוי).

ת'אמת? אפילו מורגלת מעברי בתים שכמותי לא ציפתה לכזה מעבר קשה, אבל גם כל "המסביב" לא ממש עוזר. גם ליריי בחופש, ללא מסגרת ודי מתחרפן בבית וכמובן תובל מתחרפן בשמחה ובדיצה יחד איתו. גם המעבר לסביבה חדשה ולא מוכרת (הי, דווקא הכרנו אתמול את חנות הירקות והמכולת המקומית, ואפילו גן שעשועים נחמד), וכמובן שכל זה בחודש חמישי…..נו שויין – אני מרשה לעצמי להתבכיין מעט :-)

כמובן שיש צדדים נהדרים (ובטוח שאני אגלה אותם, אחרי שאסיים להתמודד עם הסיוט סביב הפריקה :-)

יש לנו גינה ענקית ונהדרת והיא אפילו גובלת בלול תרנגולות שתאמינו או לא, בקושי שומעים אותן – כל הקלישאות של תרנגולות שלא סותמות כל היום? אז זהו, שלא! הבית עצמו אמנם קטנטן אבל חמוד להפליא, וברגע שהוא יהיה מסודר הוא בטח יהיה ממש מקסים. וכמובן הכפר עצמו….מקום קסום ויפייפה – אבל זה לא חוכמה, אני התחתנתי פה לפני חמש שנים (+חודש) אז אני משוחדת מראש :-)

וסתם כך תמונות ראשונות של כל הבלאגן, אבל איכשהו עדיין יצאו נחמדות ונעימות.

מבטיחה לעדכן בקרוב עם פוסטים של "אחרי".

 

העלמות והתנצלות

אני יודעת, נעלמתי….

כבר שבועיים לא כתבתי, ובהחלט סביר לחלוטין שגם בשבועיים ואפילו החודש הקרוב אמעיט מאד לכתוב, אם בכלל.

ות'אמת שיש לי תירוץ נפלא. בעקבות מליון אילוצים שונים ומשונים החלטנו לעזוב את טבעון, ואנחנו עוזבים את ביתנו בתחילת אוגוסט. עובדה שמשאירה לנו קצת יותר מחודש (יומיים ליתר דיוק) למצוא בית, לארוז בית, ולעבור בית.

נשמע מלחיץ? תאמת? מלחיץ לאללה!

מה שבטוח ברגע שיהיה בית, ובית מסודר ומאורגן, מבטיחה לשתף בתמונות.

לפחות לא משעמם אצלי :)

ובנתיים…..

בכדי שלא תשתעממו בתקופה שלא אהיה פה, הכנתי לכם עמוד מיוחד (בעזרתה האדיבה של חגית, משחק מילים) עמוד שנקרא shared itemes. מה זה בעצם? למעשה זה עמוד שיתעדכן על בסיס (כמעט) יומיומי ובו אני מכניסה קישורים לכל הפוסטים המעניינים שמצאתי בבלוגים השונים אליהם אני מנוייה. לפעמים יהיו כאן קישורים לפרוייקטים ביצירה, לפעמים תמונות נחמדות ולפעמים גם קישורים לחנויות באטסי שממש מצאו חן בעיני ושווה לעקוב אחרי הסחורה המתחדשת שלהם.

מקווה שגם אתם תוכלו למצוא את העמוד הזה שימושי לכם:

http://www.google.com/reader/shared/06387948820487480205

לבנתיים

אני מאחלת לכולם קיץ מקסים, וחופשה נעימה (לילדים ולסטודנטים בינינו). תבלו הרבה בים, ותאכלו הרבה גלידה!   

ריחות טעמים וצבעים

ביום חמישי בבוקר החלטנו לקחת בוקר של חופש ונסענו לבקר בשוק העיר העתיקה של עכו. עכו היא מקסימה מקסימה, והשוק שבה קטן, יפה והכל בו כ"כ טעים וטרי וזול שממש עושה חשק למלא סלים!

אז אמנם לא ממש נסענו לקניות למרות שלא עמדתי בפיתוי לקנות קצת פירות וגם בייבי חצילים מקסימים מתנה לאבא שלי (אבא שלי הוא מאותם אנשים שאוהבים מתנות שכאלה), אלא לסתם בוקר של כיף.

התחלנו את הבוקר בחומוס של סעיד "החומס והאגדה" תשמעו….כבודו של החומוס במקומו מונח, אבל אכלתי חומוס אותנטי לא פעם ולא פעמיים בחיי, וסורי, החומוס הזה לא גרם לי להתרגשות גדולה במיוחד, אולי גם הם התעייפו?

המשכנו לטייל בשוק הקטנטן, קנינו דובדבנים נפלאים שנגמרו עוד לפני שהגענו לדוכן הבא (בעזרתם האדיבה של הדרדסים כמובן), משמשים נפלאים ונקטרינות מוצקות ומתוקות להפליא.

    

 

  

אתמול בערב, אולי בהשראת כל הריחות והטעמים, ממש התחשק לי להכין לחם בייתי חם שכזה, מכיוון שחובבת ריגושים מידיים אנוכי, כל רעיון השמרים\לישה\התפחה לא ממש עשו לי את זה והלכתי על "לחם לעצלנים" או בשמו העממי – לחם בירה שחורה.

מתכון פשוט להפליא, שדורש 3 דקות הכנה + 45-50 דקות אפייה ויש לחם נפלא בבית.

מתכון להכנת לחם בירה בתבנית אינגלישקייק (ממש לא מתכון שלי, זה מתכון בסיסי מהאינטרנט +שדרוגי טעם אישיים)

2.5 כוסות קמח תופח

פחית בירה שחורה

מלח (בערך כפית גדושה)

פלפל, כפית שטוחה (יוצא טעם חריף עדין)

זיתים שחורים מגולענים (אני השתמשתי ביבשים החריפים ויצא נפלא)

2 ענפי אורגנו טרי (כמובן שצריך לקצוץ מעט את העלים)

לערבב את כל המצרכים, לשים בתבנית משומנת, להניח בתנור שחומם ל-180 מעלות, בערך 45 דקות.

יוצא נפלא! בהתחייבות :-)