והבלוג הזה הוא אני

“השנה האחרונה היתה שנה מאד משמעותית עבורי” מודה, התלבטתי מאד אם להתחיל את הרשומה עם המשפט הסופר נדוש, לעוס, טחון הזה שמן הסתם מופיע היום במליוני בלוגים ברחבי העולם.

ובעצם, איזו שנה היא לא משמעותית עבורנו? על איזו שנה נסתכל אחורה במערך הכולל של חיינו ונגיד “הא זו? סתם עוד שנה…” לא יודעת… אולי אני לוקה באופטימיות יתר אבל אני מאד מקווה שכל אחד מאיתנו מסתכל אחורה ומוצא לפחות משהו אחד מיוחד ,שונה ומקדם שקרה לו בשנה חולפת.

השנה האחרונה היתה שנה מאד משמעותית עבורי, אולי זו קלישאה נדושה להפליא להשמיע בערב השנה האזרחית, אבל בקלישאות יש המון אמת, לדעתי.

בשנה האחרונה יצאתי מן החושך אל האור! עברתי מבית קטן וחשוך שהתאים לנו לפני ארבע שנים אבל אנחנו גדלנו והוא נשאר קטן, צפוף וחשוך. עברנו אל בית חדש, מרווח קצת יותר אבל בעיקר מלא אור, מלא באנרגיות נפלאות וחיוביות!

בשנה האחרונה עברתי קורס קונדיטוריה נפלא שמילא אותי בשמחה ואת ביתי בריחות מאפה משכרים אבל יותר מכך, הוביל אותי חזרה בידיים בטוחות ומקצועיות לאהבה הכי גדולה שלי, אהבתי לצילום בכלל וצילום מזון בפרט.

השנה התחדשתי במצלמה מקצועית נפלאה (מקווה בשנה הבאה לסיים לשלם עליה) שהקפיצה את ההנאה שלי מהצילום בעשרות מונים.

השנה הכנסתי את אחרון ילדיי למסגרות החינוך ובכך סללתי לעצמי את דרכי המקצועית החדשה, והפעם כאמא במשרה חלקית.

השנה החלטתי לממש סופסופ את התואר והידע שלי בצילום בצורה מקצועית והתחלתי לצלם עבור לקוחות נפלאים (אתם צודקים, באמת הגיע הזמן להקדיש לזה פוסט נפרד!)

השנה נסעתי לחו”ל עם מורן יוסף, חברה טובה. נסיעה שהתבררה לימים כאבן דרך לעיסוק חדש נוסף שלי כאספנית וינטאג’ ולשיתוף נפלא עם מורן בדרך זו.  

השנה כתבתי בבלוג את המספר הנמוך ביותר של פוסטים שכתבתי מימי ראשיתו ובכל זאת כל פוסט נכתב מהבטן והגיע ישר אליכם הקוראים הנפלאים שלי וחזר אלי עם תגובות אמיתיות, כנות ומפרגנות מתמיד! במקביל עלה מספר המנויים של הבלוג בצורה משמעותית והבלוג קיבל חשיפה גדולה ונפלאה ברחבי המדיה.

השנה אני מרגישה שהבלוג שלי קיבל את הזהות הברורה ביותר שלו, גם אם הפוסטים שלי לפעמים נראים לא קשורים אחד לשני, גם אם אני כותבת על העסק שלי, גם אם אני כותבת על המשפחה, גם אם לפעמים אני לא כותבת בכלל. אתם תמיד פה, קוראים, מגיבים (או שלא וגם זה בסדר) נענים ונהנים.

הבלוג שלי הוא אני! הבלוג שלי הוא אתם!

תודה לכם.

שנה אזרחית נפלאה,

אילאיל

פוסט של תמונות

כי לפעמים לא צריך לדבר כ”כ הרבה…

בוקר שישי, הבעל ואני יוצאים לארוחת בוקר מפנקת לכבוד יום הולדתי (את השמלה הנפלאה החרמתי כמתנה לעצמי אחרי “הוינטאג’ סייל” שלנו).

שני ספרים שקיבלתי מתנה לכבוד יום הולדתי מחברות מפרגנות (פוסט מצויין על הסדנא של הולי בייקר מחברת decorate בבלוג של אורית, מומלץ).

גם הקטנצ’יק חגג יומולדת, והוא כבר בן שלוש!

וזו היתה עוגת יום ההולדת שלו לגן.

חופשת חנוכה: טיול אופניים קצר בשבילי המושב שלנו.

חופשת חנוכה: טיול לצפון לבקר את סבא בטבעון וגם קצת להסתובב בכפרים מסביב לה.

עוד בחופשת חנוכה: אחה”צ קסום ביער קדימה.

הכנו פיצות אישיות (יש מתכון אם רוצים, כנסו לפוסט שלי בבלינג בלינג).

מתוקים פוטוגניים במיוחד שהכנתי למסיבת יום ההולדת של חברים.

ותמונה אחרונה חביבה, ממיינת את כל הפריטים שנשארו מהמכירה הקודמת וכמובן מוסיפה המון חדשים לקראת המכירה שלנו ביום שישי הקרוב בגדרה.

יום שישי ה- 28 לדצמבר

10:00-16:00

גדרה

רח’ שבטי ישראל 53

שבוע נפלא,

אילאיל

מפה ומשם…

המון זמן לא שיתפתי עם תמונות מהאינסטגרם אז בלי הרבה מילים, כמה תמונות מהזמן האחרון.

שידה ישנה משוק הפשפשים בחיפה, רק ניקיתי, הוספתי קולאג’ טפט וצבעתי את הדלתות בצהוב בהיר מאד.

שרפרף מגירה ישן נושן (נרכש אצל אייל “המחסן של כאילו”) לא שיניתי בו כלום מלבד ידית חדשה.

הפתעות נעימות בדואר.

זר פרחים על מפה משגעת שחזרה איתי מברלין.

מאפה לשבת – אירחנו חברים קרובים ואהובים שחזרו משהייה ארוכה בחו”ל.

יש אמא לבנים שלא מכירה את חיילי הנינג’גו?

קיר התמונות בסלון.

ארוחת בוקר מפנקת בחופש סוכות.

נרתיק טיטולים שתפרתי לפי ההדרכה של שרון רותם.

מתלים מתוקים שנרכשו ביריד של נתנאלה, רוססו ונתלו בכניסה לבית.

ארוחה הודית מסורתית בסוכה שלנו.

ולקינוח, עוד מאפה לשבת – מעמולים ריחניים.

ואם יש לכם אינסטגרם, אתם מוזמנים להתחיל לעקוב אחרי התמונות בלייב – שם המשתמש שלי הוא ililziv (מחובר).

המשך שבוע נפלא,

אילאיל 

השנה אני רוצה יום הולדת אבירים!

(מגה פוסט)

וואלה? שאלתי אותו. מתלבטת אם אני מרוצה מכך שהוא מתלהב וגאה באמא המפיקה שלו, או לחילופין מבועתת מהמחשבה של הפקת מסיבת יום הולדת מרשימה באותו חודש שאנו אמורים לעבור דירה.

אחרי שישים שניות נפל הפור - הילד רוצה מסיבת אבירים ואמא שלו תכין לו אחת.(מאד עזר אגב, שאח שלו שנולד שבועיים (+שנתיים) אחריו דרש מסיבה משותפת עם החבר הכי טוב שלו שאותה תנחה איזו מפעילה שהם נורא אוהבים, ככה שהשנה יש לי רק מסיבה אחת להפיק ואת זה אני מציינת בפני מי שאולי שכח את מה שעברתי ביולי שנה שעברה – הנה התזכורות, פה הפיראטים, ופה לאחר שבוע, פיטר פן).

אוקיי, אבירים אמרנו?!

שלב ראשון נכנסים לפליקר, פינטרסט, בלוגים, גוגל ומחפשים מקורות השראה – כנסו כנסו, מגניב שם!

שלב שני, מחליטים על תקציב, וכרגיל מנסים לחסוך איפה שניתן ולהוציא רק איפה שאי אפשר לעשות לבד.

שלב שלישי והכי חשוב, חוברים לכל מני אנשים מוכשרים. לא תמיד זה מסתדר אבל הפעם הייתי מזליקה ובגדול! את עינת יצא לי להכיר בפייסבוק בהזדמנויות שונות, ולכן כשהיא הציעה לי שיתוף פעולה סביב ההכנות למסיבה הסכמתי בשמחה גדולה. זה התחיל כעזרה בכל החלק של העיצוב הגרפי (כידוע לכם אני קלולס בתחום) אבל הסתיים בשיתוף פעולה הדדי ודו כיווני בכל שלב ושלב של תיכנון המסיבה והפקתה, מתיכנון ההפעלות ועד עזרה בעיצוב השולחן דרך עזרה בחלק מהקניות ועד טלפונים מרגיעים  - לאב יו עינת, תודה!!!

המסיבה תוכננה בשלושה חלקים: הפעלת יצירה, משחקי חברה, אוכל ועוגה. 

הפעלת יצירה:

זה לא היה קשה כי הילד כבר החליט בשבילי מה עושים! כל ילד מקבל חרב ומגן  אותם יקשט בעבודת יד. הוא רצה גם קסדות ולדקה וחצי אפילו השתעשעתי ברעיון של ממש להכין כאלו (ותודה לגל יקירתי מהבלוג “בעיקר פורמת” שסבלה אותי ואת המיילים שלי לגבי איך להכין כאלו), אבל בערך שבוע לפני המסיבה החלטנו לרדת מזה כי ממש לא התחשק לי לשבת להכין 20 קסדות, ביחיאת!

אז אמרנו חרבות ומגנים? לא בעיה בכלל, פוליגל אפור (ארבעה כאלו ליתר דיוק בכדי להכין 20 חרבות ומגנים) טוש שחור בלתי מחיק לקווי המתאר, ובריסטול זהב להכנת סמל המלוכה.

אפשר ורצוי לתת לחתן המסיבה להכין חלק, בכל זאת זו המסיבה שלו, שיעבוד קצת.

 

במהלך המסיבה הילדים קישטו את החרבות והמגנים וכמובן החלק החשוב ביותר – שיחקו והשתוללו איתם. את הרעיון לשימוש בפוליגל וקישוט בדיבקיות לקחתי מהבלוג “נקודות” תוך כדי שינויים קלילים בסמלי הממלכה :)

בנוסף לחרבות והמגנים קיבל כל ילד ללבוש אפוד מגן מיוחד שהוכן מאל בד שחור ונקשר בסרט זהב במותניים – זה נראה מצויין!

  

 משחקי חברה:

(גיזרה להכנת הסוסים אצל בנות מיצפטל)

לצערי בגלל שאני משתדלת להמעיט בתמונות פנים ברורות של ילדים שלא שלי, אין לי ממש אפשרות להראות בבלוג צילומים מתוך משחקי החברה, אבל זו היתה הרשימה:

תחרות קפיצה בשקים – שוס!

קליעת כדורי טניס לכלי עם פתח צר – תיסכול נוראי לילדים אבל משעשע להפליא!

הרכבת טאנגרם (פאזל חשיבה)  - תיסכול נוראי לילדים ולמבוגרים המנחים (במילים אחרות יצאנו קצת אהבלים).

פיצוץ בלונים ע”י שיפוד עם ממתק הפתעה בפנים – מגניב!

חבילה עוברת – אין אין אין על המשחק הזה! להיט!!   

תחרות סוסים – גם פה עינת הבריקה והשאילה לי ארבעה סוסים מעשה ידיה להתפאר (את הגיזרות לסוסים האלו תוכלו למצוא בבלוג המופלא של בנות מיצפטל) לצערי לא שיחקנו בסוף במשחק הזה כי פשוט אזל לנו הזמן וחוצמיזה אני חייבת להודות שקצת חרדתי על הסוסים המהממים האלו.

משתה האבירים הגדול:

סופסופ הגענו לחלק החשוב באמת (לפחות לאמא של הילד)! עיצוב השולחן וכל המטעמים שעליו.

פה אני חייבת לציין שממש היה צריך לעצור אותי לא להיסחף! כמות הרעיונות הנפלאים שיש בפינטרסט לעיצוב שולחנות והכנת מטעמי מסיבות הוא פשוט אינסופי! והחשק להכין את הכל היה גדול! גדול מאד! שני דברים מנעו ממני להפוך את המטבח שלנו לקונדיטוריה: תקציב! ותקציב! סתאאם… אם כי תקציב הוא גורם מאד משפיע, כי על אוכל איכותי ועיצוב מושלם משלמים. אבל חוץ מהתקציב הייתי בעיקר צריכה להזכיר לעצמי שמדובר ביומולדת לילד בן 7 שמארח 20 חברים ולא בחתונה משפחתית, אז ההשקעה חייבת להיות בהתאם :)

לעיצוב השולחן קניתי בקבוקי זכוכית מעוצבים וקשים מפוספסים אצל נתנאלה. אם כי אני חייבת כאן גילוי נאות! הם נראים נפלא, ואני מאושרת מאד שיש לי אותם אבל ברגע האחרון החלטנו להוריד אותם מהשולחן. וכשאני אומרת “הרגע האחרון” אני מתכוונת בערך 10 דקות לפני שהחבורה הגיעה לשולחן לאכול. בואו נאמר שזה היה בעיקר משיקולי בטיחות :)

על השולחן היו גם שני אריות זהב נהדרים שהם בעצם אריות פלסטיק רגילים שצבעתי בספריי זהב.

לאיחסון האוכל השתמשתי בכלי אוכל חד פעמיים (גוד פורבידבס, אני נגד זה! אבל פעמיים בשנה בימי הולדת של הילדים אני חוטאת איתם) בגוונים של כסף וזהב.

מעבר לזה אותה עינת נפלאה שסיפרתי לכם עליה בתחילת הפוסט עיצבה לי תגים משגעים גם לבקבוקים וגם לקישוט הקפקייקס עם דמויות אבירים מתוקות להפליא שהורדנו מהאתר הנפלא הזה (חינם לשימוש אישי). את התגים עצמם חתכתי בעזרת תבניות של הקאטבל באג אז זה בכלל הקל וזרז את העבודה מאוד.

     

אז חוץ מהקפקייקס להם כבר דאגתי יום לפני ורק קישטתי בקצפת ביום המסיבה, הכנתי גם נשיקות מרנג טבולות בשוקולד ומצופות סוכריות זהב שתמצאו במותק בוטיק סוכר (זה נראה כ”כ מרשים וזה כ”כ כלום עבודה – נשבעת!)

וגם עוגיות טריק על מקל – מקושטות בדף אכיל עם דמות אביר (אותה דמות מהאתר החינמי בקישור מעל)

(גם את ההדרכה להכנת עוגיות תמונה תמצאו בבלוג של בנות מיצפטל, כמה מדהים ככה פשוט, מבטיחה!)

חוץ מכל המאכלים המתוקים והפוטוגנים להפליא הם קיבלו גם מיני נקניקיות בתוך לחמניות אישיות שאפיתי לבד (לא מצאתי לקנות מיני לחמניות וזה גם סתם נראה לי מיותר, הרבה יותר פשוט וזול להכין אותן לבד). וגם קלחי תירס וקוביות מלון. בקיצור, היה טעים מאד (רק מהשאריות העלתי השבוע קילו, באסה!!) 

זהו, הגענו לסוף! אז איפה איפה איפה העוגה? מן הסתם אתם בוודאי מתארים לעצמכם שאחרי כל ההפקה הזו למי כבר היה כוח להשקיע בעוגה. ת’אמת? היו לי פנטזיות על עוגות טירה למינהן, אפילו לרגעים חשבתי לשלב דרקונים יורקי אש יוצאים מהחלון – נו… אני חזקה בפנטזיות.

המציאות היתה הרבה יותר פשוטה ולא פחות מרשימה. הכנתי שוב את עוגת הגליליות המפורסמת (זו של עופרה שהכנתי שנה שעברה, זוכרים? אם לא, תציצו שוב בקישורים ששמתי למעלה על פוסט יום ההולדת משנה שעברה) רק שהפעם השקעתי בבאנר עשוי וושי טייפ אופנתי (תודה הגר על ההצלה של הרגע האחרון), וכמובן אביר פליימוביל חביב.

(את הדיגלון שמחזיק האביר הכנו האביר הראשי ואני ממסקנטייפ רגיל צבוע בצבע זהב, זה יצא נורא חמוד).

ולסיום סיומת… מתנה קטנה לכל ילד לקחת הביתה – כתר זהב ממולא מטבעות שוקולד טעימים. את הרעיון להכנת הכתרים לקחתי מההדרכה הזו – רעיון מגניב ומומלץ!

זהו, תם ונשלם…

 

ועכשיו אנחנו מתכוננים בקטנה למסיבה ביום שישי הקרוב (יש! יש לי מפעילה ואני צריכה רק להכין קצת כיבוד) ואח”כ אני יוצאת לפגרת קיץ ארוכה ועמוסה שכוללת מעבר דירה וחופשה ארוכה עם שלושה ילדים בבית.

חופש נפלא (וממוזג),

אילאיל