‏הצגת רשומות עם תוויות עוגות מעוצבות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עוגות מעוצבות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 ביולי 2012

השנה אני רוצה יום הולדת אבירים!

(מגה פוסט)

וואלה? שאלתי אותו. מתלבטת אם אני מרוצה מכך שהוא מתלהב וגאה באמא המפיקה שלו, או לחילופין מבועתת מהמחשבה של הפקת מסיבת יום הולדת מרשימה באותו חודש שאנו אמורים לעבור דירה.

אחרי שישים שניות נפל הפור - הילד רוצה מסיבת אבירים ואמא שלו תכין לו אחת.(מאד עזר אגב, שאח שלו שנולד שבועיים (+שנתיים) אחריו דרש מסיבה משותפת עם החבר הכי טוב שלו שאותה תנחה איזו מפעילה שהם נורא אוהבים, ככה שהשנה יש לי רק מסיבה אחת להפיק ואת זה אני מציינת בפני מי שאולי שכח את מה שעברתי ביולי שנה שעברה – הנה התזכורות, פה הפיראטים, ופה לאחר שבוע, פיטר פן).

אוקיי, אבירים אמרנו?!

שלב ראשון נכנסים לפליקר, פינטרסט, בלוגים, גוגל ומחפשים מקורות השראה – כנסו כנסו, מגניב שם!

שלב שני, מחליטים על תקציב, וכרגיל מנסים לחסוך איפה שניתן ולהוציא רק איפה שאי אפשר לעשות לבד.

שלב שלישי והכי חשוב, חוברים לכל מני אנשים מוכשרים. לא תמיד זה מסתדר אבל הפעם הייתי מזליקה ובגדול! את עינת יצא לי להכיר בפייסבוק בהזדמנויות שונות, ולכן כשהיא הציעה לי שיתוף פעולה סביב ההכנות למסיבה הסכמתי בשמחה גדולה. זה התחיל כעזרה בכל החלק של העיצוב הגרפי (כידוע לכם אני קלולס בתחום) אבל הסתיים בשיתוף פעולה הדדי ודו כיווני בכל שלב ושלב של תיכנון המסיבה והפקתה, מתיכנון ההפעלות ועד עזרה בעיצוב השולחן דרך עזרה בחלק מהקניות ועד טלפונים מרגיעים  - לאב יו עינת, תודה!!!

המסיבה תוכננה בשלושה חלקים: הפעלת יצירה, משחקי חברה, אוכל ועוגה. 

הפעלת יצירה:

זה לא היה קשה כי הילד כבר החליט בשבילי מה עושים! כל ילד מקבל חרב ומגן  אותם יקשט בעבודת יד. הוא רצה גם קסדות ולדקה וחצי אפילו השתעשעתי ברעיון של ממש להכין כאלו (ותודה לגל יקירתי מהבלוג “בעיקר פורמת” שסבלה אותי ואת המיילים שלי לגבי איך להכין כאלו), אבל בערך שבוע לפני המסיבה החלטנו לרדת מזה כי ממש לא התחשק לי לשבת להכין 20 קסדות, ביחיאת!

אז אמרנו חרבות ומגנים? לא בעיה בכלל, פוליגל אפור (ארבעה כאלו ליתר דיוק בכדי להכין 20 חרבות ומגנים) טוש שחור בלתי מחיק לקווי המתאר, ובריסטול זהב להכנת סמל המלוכה.

אפשר ורצוי לתת לחתן המסיבה להכין חלק, בכל זאת זו המסיבה שלו, שיעבוד קצת.

_7 

במהלך המסיבה הילדים קישטו את החרבות והמגנים וכמובן החלק החשוב ביותר – שיחקו והשתוללו איתם. את הרעיון לשימוש בפוליגל וקישוט בדיבקיות לקחתי מהבלוג “נקודות” תוך כדי שינויים קלילים בסמלי הממלכה :)

בנוסף לחרבות והמגנים קיבל כל ילד ללבוש אפוד מגן מיוחד שהוכן מאל בד שחור ונקשר בסרט זהב במותניים – זה נראה מצויין!

  

 משחקי חברה:

(גיזרה להכנת הסוסים אצל בנות מיצפטל)

לצערי בגלל שאני משתדלת להמעיט בתמונות פנים ברורות של ילדים שלא שלי, אין לי ממש אפשרות להראות בבלוג צילומים מתוך משחקי החברה, אבל זו היתה הרשימה:

תחרות קפיצה בשקים – שוס!

קליעת כדורי טניס לכלי עם פתח צר – תיסכול נוראי לילדים אבל משעשע להפליא!

הרכבת טאנגרם (פאזל חשיבה)  - תיסכול נוראי לילדים ולמבוגרים המנחים (במילים אחרות יצאנו קצת אהבלים).

פיצוץ בלונים ע”י שיפוד עם ממתק הפתעה בפנים – מגניב!

חבילה עוברת – אין אין אין על המשחק הזה! להיט!!   

תחרות סוסים – גם פה עינת הבריקה והשאילה לי ארבעה סוסים מעשה ידיה להתפאר (את הגיזרות לסוסים האלו תוכלו למצוא בבלוג המופלא של בנות מיצפטל) לצערי לא שיחקנו בסוף במשחק הזה כי פשוט אזל לנו הזמן וחוצמיזה אני חייבת להודות שקצת חרדתי על הסוסים המהממים האלו.

משתה האבירים הגדול:

סופסופ הגענו לחלק החשוב באמת (לפחות לאמא של הילד)! עיצוב השולחן וכל המטעמים שעליו.

פה אני חייבת לציין שממש היה צריך לעצור אותי לא להיסחף! כמות הרעיונות הנפלאים שיש בפינטרסט לעיצוב שולחנות והכנת מטעמי מסיבות הוא פשוט אינסופי! והחשק להכין את הכל היה גדול! גדול מאד! שני דברים מנעו ממני להפוך את המטבח שלנו לקונדיטוריה: תקציב! ותקציב! סתאאם… אם כי תקציב הוא גורם מאד משפיע, כי על אוכל איכותי ועיצוב מושלם משלמים. אבל חוץ מהתקציב הייתי בעיקר צריכה להזכיר לעצמי שמדובר ביומולדת לילד בן 7 שמארח 20 חברים ולא בחתונה משפחתית, אז ההשקעה חייבת להיות בהתאם :)

לעיצוב השולחן קניתי בקבוקי זכוכית מעוצבים וקשים מפוספסים אצל נתנאלה. אם כי אני חייבת כאן גילוי נאות! הם נראים נפלא, ואני מאושרת מאד שיש לי אותם אבל ברגע האחרון החלטנו להוריד אותם מהשולחן. וכשאני אומרת “הרגע האחרון” אני מתכוונת בערך 10 דקות לפני שהחבורה הגיעה לשולחן לאכול. בואו נאמר שזה היה בעיקר משיקולי בטיחות :)

על השולחן היו גם שני אריות זהב נהדרים שהם בעצם אריות פלסטיק רגילים שצבעתי בספריי זהב.

לאיחסון האוכל השתמשתי בכלי אוכל חד פעמיים (גוד פורבידבס, אני נגד זה! אבל פעמיים בשנה בימי הולדת של הילדים אני חוטאת איתם) בגוונים של כסף וזהב.

מעבר לזה אותה עינת נפלאה שסיפרתי לכם עליה בתחילת הפוסט עיצבה לי תגים משגעים גם לבקבוקים וגם לקישוט הקפקייקס עם דמויות אבירים מתוקות להפליא שהורדנו מהאתר הנפלא הזה (חינם לשימוש אישי). את התגים עצמם חתכתי בעזרת תבניות של הקאטבל באג אז זה בכלל הקל וזרז את העבודה מאוד.

     

אז חוץ מהקפקייקס להם כבר דאגתי יום לפני ורק קישטתי בקצפת ביום המסיבה, הכנתי גם נשיקות מרנג טבולות בשוקולד ומצופות סוכריות זהב שתמצאו במותק בוטיק סוכר (זה נראה כ”כ מרשים וזה כ”כ כלום עבודה – נשבעת!)

וגם עוגיות טריק על מקל – מקושטות בדף אכיל עם דמות אביר (אותה דמות מהאתר החינמי בקישור מעל)

(גם את ההדרכה להכנת עוגיות תמונה תמצאו בבלוג של בנות מיצפטל, כמה מדהים ככה פשוט, מבטיחה!)

חוץ מכל המאכלים המתוקים והפוטוגנים להפליא הם קיבלו גם מיני נקניקיות בתוך לחמניות אישיות שאפיתי לבד (לא מצאתי לקנות מיני לחמניות וזה גם סתם נראה לי מיותר, הרבה יותר פשוט וזול להכין אותן לבד). וגם קלחי תירס וקוביות מלון. בקיצור, היה טעים מאד (רק מהשאריות העלתי השבוע קילו, באסה!!) 

זהו, הגענו לסוף! אז איפה איפה איפה העוגה? מן הסתם אתם בוודאי מתארים לעצמכם שאחרי כל ההפקה הזו למי כבר היה כוח להשקיע בעוגה. ת’אמת? היו לי פנטזיות על עוגות טירה למינהן, אפילו לרגעים חשבתי לשלב דרקונים יורקי אש יוצאים מהחלון – נו… אני חזקה בפנטזיות.

המציאות היתה הרבה יותר פשוטה ולא פחות מרשימה. הכנתי שוב את עוגת הגליליות המפורסמת (זו של עופרה שהכנתי שנה שעברה, זוכרים? אם לא, תציצו שוב בקישורים ששמתי למעלה על פוסט יום ההולדת משנה שעברה) רק שהפעם השקעתי בבאנר עשוי וושי טייפ אופנתי (תודה הגר על ההצלה של הרגע האחרון), וכמובן אביר פליימוביל חביב.

(את הדיגלון שמחזיק האביר הכנו האביר הראשי ואני ממסקנטייפ רגיל צבוע בצבע זהב, זה יצא נורא חמוד).

ולסיום סיומת… מתנה קטנה לכל ילד לקחת הביתה – כתר זהב ממולא מטבעות שוקולד טעימים. את הרעיון להכנת הכתרים לקחתי מההדרכה הזו – רעיון מגניב ומומלץ!

זהו, תם ונשלם…

 

ועכשיו אנחנו מתכוננים בקטנה למסיבה ביום שישי הקרוב (יש! יש לי מפעילה ואני צריכה רק להכין קצת כיבוד) ואח”כ אני יוצאת לפגרת קיץ ארוכה ועמוסה שכוללת מעבר דירה וחופשה ארוכה עם שלושה ילדים בבית.

חופש נפלא (וממוזג),

אילאיל 

יום חמישי, 24 במאי 2012

עוגת התפוחים של סבתא מלכה

מביני דבר עכשיו יפערו עינים ויאמרו בציקצוק לשון קל, זו עוגת תפוחים? והרי זהו טארט קלאסי! והם צודקים כמובן. אבל כשהייתי ילדה קטנה ורכה בשנים, אי שם בשנות השמונים המוקדמות (שלא נאמר שנות השבעים המאוחרות) היתה זו "עוגת התפוחים של סבתא מלכה". סבתא היתה אופה אותה בהזדמנויות חגיגיות במיוחד וזו היתה העוגה החביבה עלי מכולן. אתם יכולים לחשוב שזה היה בגלל טעם התפוחים החמצמץ, עיקצוץ הקינמון, או הבצק הפריך הנפלא. אבל אגלה לכם בסוד שכבר אז, בהיותי בת חמש או שש התאהבתי בעוגה הזו בגלל נמשי הזיעה המסוכרים שלה. אותן טיפות קטנטנות שצבעו את פניה הצחורים כמו נמשים שובבים ומתוקים והכתירו אותה להיות היפה בעוגות!

עוגת תפוחים לשבועות? למה לא בעצם?! אבל בעיקר כי אני פשוט לא אוהבת עוגות גבינה וחוצמיזה, יש כבר כל כך הרבה מתכונים מעולים לעוגות גבינה, ובינינו? לא נמאס כבר מעוגות גבינה בשבועות? מיד קפצה לי עוגת התפוחים הזו, שהיא לבנה ויפייפיה וחגיגית כל כך, ותאמינו או לא, היא ממש לא קשה להכנה! נכון, יש כמה שלבים שצריך לעקוב אחריהם, אבל התוצאה שווה את המאמץ.

קלתית בצק פריך (מתאים לטארט בתבנית בקוטר 22-24 ס"מ):

החומרים הדרושים:

1 כוס קמח לבן

3-4 כפות גדושות אבקת סוכר

100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

2 חלמונים

קליפה מגוררת מלימון אחד + חצי כפית מיץ לימון

אופן ההכנה:

במעבד מזון או מיקסר (עם וו גיטרה) מערבבים את החומרים היבשים והחמאה לתערובת פירורית, מסיפים את הביצה ואח"כ חצי כפית לימון ומעבדים רק עד קבלת בצק אחיד (התמונה עוזרת להמחיש את מרקם הבצק, כי הדבר החשוב ביותר בבצק פריך טוב הוא לא לעבד יותר מדי!).

אוספים את הבצק ועוטפים בניילון נצמד, מניחים במקרר לחצי שעה לפחות.

מוציאים מהמקרר ומרדדים על משטח מקומח, מניחים בתבנית טארט (רצוי עם מכסה תחתון נשלף) ולא חותכים את העודפים! זה טיפ מגניב שקראתי אצל קרין גורן והוא עוזר לנו לשמור על גובה דפנות הטארט וימנע מהן לצנוח בזמן האפיה.

כעת נניח את תבנית הבצק במקפיא ל 15 דקות בערך, נפעיל את התנור ל-180 מעלות ונתפנה להכנת מלית התפוחים.

מלית תפוחים:

החומרים הדרושים:

4 תפוחים מזן סמית (החמוצים)

חצי כפית שטוחה קינמון

כף צימוקים או אגוזים או גם וגם (לא חובה)

כפית מיץ לימון (לא חובה)

 

הכנת המלית:

קולפים ומגררים את התפוחים בפומפיה גסה או במעבד מזון. מערבבים היטב עם שאר המרכיבים של המלית. אם התפוחים הגירו הרבה נוזלים ניתן לסנן מעט, התערובת אמורה להיות לחה אבל לא רטובה מדי. מניחים את התערובת בתוך הקלתית ומכניסים לתנור (אין צורך באפיה מוקדמת של הקלתית). הטארט אמור להיות בתנור כחצי שעה ועד שהשוליים מזהיבים מעט.

זוכרים את הטיפ מהשלב הקודם, שבו ביקשתי לא לחתוך את השוליים? כאמור זהו טיפ שקראתי אצל קרין גורן, בזמן שבצק הקלתית עדיין חם מהתנור ניתן לעבור עם סכין חד ולחתוך בדיוק על השוליים של דפנות התבנית, כך נקבל מראה ישר ומקצועי.

מצננים היטב.

המרנג:

נחליש את טמפ' התנור ל- 120 מעלות.

את שני החלבונים שנותרו (בטמפ' חדר) נקציף עם רבע כוס סוכר לקצף יציב. את הקצף נמרח או נזליף על תערובת התפוחים ונחזיר לתנור לאפיה של כ 15-20 דקות. שכבת המרנג מוכנה כשהמרנג יתייבש אך יישאר קפיצי ורך למגע.

מצננים לחלוטין.

העוגה מוכנה וטעימה להפליא כבר לאחר צינון של כשעה אבל אם אתם יכולים לדחות סיפוקים תשאירו אותה מכוסה מחוץ למקרר לכמה שעות עד להופעת הנמשים.

חג שמח,

אילאיל

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

לצאת מהמסגרת

לפני כמה שבועות העלתי תמונה לפייס עם הכותרת – “מדהים מה שמוצאים כשמסתכלים מסביב”. המסגרת הזו ישבה לה מתחת לעץ אגוז בשדה נטוש סמוך לבית שלי, ליד ערמת גרוטאות ישנות. היא ישבה שם, כ”כ יפה נשענת לה על העץ שהייתי חייבת לצלם אותה מיד!

434e86961e5a11e19e4a12313813ffc0_7

לאחר כמה ימים חזרתי אליה שוב רק בכדי לגלות שהיא נשארה שם, מחכה לי.

שבוע נוסף עבר והמסגרת עדיין ישבה שם, מסכנה ועזובה. בירור קצר באיזור הוביל למסקנה החד משמעית שהיא לא שייכת לאף אחד והחלטתי לאסוף אותה לביתי – הפעם כבר היו לי תוכניות בשבילה.

ניקיתי אותה, שייפתי קלות, ריססתי עליה כמה שכבות נדיבות של ספריי צהוב בגוון חלמון, הדבקתי לה בסיס ועליו מתחתי את הבד המדהים הזה. היום בערב היא תינתן מתנה לאחת הנשים המקסימות והמוכשרות שאני מכירה.

אתמול בבוקר כשרציתי לצלם אותה לקראת הפוסט הזה, ידעתי שמסגרת כזו חייבת אתר צילומים מפנק במיוחד וביקשתי מחברתי הגר “מבית המלאכה של הגר” לצלם אצלה בסטודיו.

   - תודו שזו פינה מושלמת!

מלבד המתנה הרשמית נתבקשנו ע”י מארגנות המסיבה להכין משהו קטן לתליה על עץ המשאלות של עלמת היומולדת. התלבטתי מה להכין, ידעתי שאני רוצה להכין משהו שיישאר “קבוע” ולא קישוט זמני. הפור נפל (איך לא) על חישוק רקמה קטנטן ומתוק. בחרתי גמדון משאלות (והרי חברתי נולדה בדיוק ביום חג המולד, כמה סמלי ומתאים) ורקמתי אותו על בד פרחוני.

 

ומה לקינוח? טראפל שוקולד תפוז. נימוח, מתוק ומשובח ממתכון נפלא וקליל במיוחד מהספר “ששת מתוקים”.

      

מזל טוב שרון יקירתי, חברתי ומורתי הנפלאה!

ולכם, שבוע נהדר,

אילאיל

יום ראשון, 17 ביולי 2011

הילד בן 4 (או: אני לא מאמינה שהרמתי שתי הפקות יום הולדת בשבוע אחד!)

 

ושוב אני מוצאת את עצמי מול המקלדת בלי משפט פתיחה ראוי ושואלת את עצמי איך בכלל אצליח להעביר במילים ותמונות את החוויה המדהימה של הפקת יום הולדת שני באותו שבוע.

שלא תבינו אותי לרגע לא נכון, זה היה מתיש לחלוטין!!! אבל יחד עם זאת מאתגר, מספק וממלא בהמון אנרגיה חיובית.

אז אולי פשוט אתחיל מההתחלה?

ליריי ותובל, שני הגדולים שלי, נולדו בהפרש של שנתיים ושבועיים. האחד בסוף יוני והשני באמצע יולי. בשנים הראשונות (למעשה, עד השנה) חגגנו להם בחגיגת יום הולדת משותפת. בעיקר בשל הסיבה שתובל לא היה בגן. גם השנה תיכננתי עד הרגע האחרון לעשות לליריי מסיבת יום הולדת לחברי הגן ולצרף קומץ חברים נבחר של תובל וכך לנסות לכסות את היומולדת כחגיגה אחת משותפת. עד שבאחד האירועים המשפחתיים, גונבה לאוזניי השמועה שתובל מסתובב ומתלונן “שכשהוא יהיה גדול גם לו יהיה יום הולדת לבד. עכשיו הוא קטן, אז לא עושים לו אלא רק לליריי”. כמובן שהפולניה שבי לא היתה יכולה לשמוע את ההתבכינות הזו ועוד באותו ערב הודעתי לבעל לזמן במייל את כל חברי הגן למסיבת יום הולדת נפרדת לתובל, וכך היה!

המקום – חצר ביתנו

הקונספט – פיטר פן וטינקרבל

המפעילות – דודה שלי ואני (כי אין סיכוי שהיא תבוא לעשות שמייח לאחד ולא לשני, כפרה עליה!!!)

בדיוק כמו בשלב ההכנות למסיבה הקודמת (וממש בלי חודשיים הכנה אלא שבועיים בלבד), התחלתי לבדוק ברחבי האינטרנט על רעיונות והפעלות שונות למסיבה. הפעם, בניגוד לפעם הקודמת לא היה לי זמן לקנות כלום מוכן והייתי צריכה לאלתר מראשון קישוטי הקאפקייקס ועד לאחרונת שקיות ההפתעה.

שני הבלוגים הראשיים שהיוו את עיקר מקור הרעיונות היו הבלוגים של ילדיסקו, ו”בעיקר פורמת”: שני בלוגים מקסימים של שתי אימהות סופר משקיעות, היה זה ברור שגלגל ההצלה שלי יגיע משם! ראשונה נכנסתי ל”בעיקר פורמת”, תקראו את שני הפוסטים המעלפים שהיא כתבה לאחרונה בהם היא מתארת יום הולדת פיטר פן שהיא הכינה לחמוד שלה! בעיקר פורמת יצרה יום הולדת חוויתי עם המון פעילות פיסית, אני העדפתי פעילות יצירה (סתם כי הרעיון של שלושים ילדים צווחים בחצר פעמיים באותו שבוע היה גדול עלי). אז רק לקחתי את רעיון החרבות והכובעים ממנה ושיניתי קצת. כל בן שרצה להיות פיטר פן (וכולם רצו, דא!) קיבל שקית הפתעה בתוכה כובע פיטר פן תפור מלבד (הרבה פחות עבודה להכינם ממה שנדמה) וחרב קרטון לקשט.

 

הבנות קיבלו את אותה שקית עם שרביט אבקת פיות וכנפיים לקישוט. את רעיון הכנפיים שילבתי משני מקורות השראה. הרעיון כאמור הגיע מהבלוג ילדיסקו, משם לקחתי את דוגמת הכנפיים ורעיון הקשירה. כשהגעתי לשלב ההכנה היה ברור לי שלהכין 16 כנפיים מקרטון זה יהיה סיוט גדול מדי אז פניתי לחברה שהכינה כבר כאלו כנפיים ליום הולדתה של ביתה בתחילת השנה והיא זו שיעצה לי להשתמש במפל ולא בקרטון. אמנם את המפל לא ניתן לקשט בטושים רגילים, אבל דבקיות צבעוניות בשלל צבעים וצורות עשו יופי של עבודה. 

     

בנוסף לפעילות יצירת התחפושות הכנו שולחן מתוק לקישוט קאפקייקס. הילדים גם היו אמורים לצבוע קישוטי פיטר פן לעיטור הקאפקייק, אבל הם היו כ”כ מסוחררים מההתחפושות שהם יצרו שלא היה סיכוי שהם ישבו לצבוע, הם רק רצו לשחק ולהתעופף מסביב לחצר.

וכמובן, אין אין מסיבה, בלי בלי עוגה. לצערי לא מצאתי בזמן כ”כ קצר בובת פיטר פן (ותאמינו לי שממש רציתי). אבל מכיוון שהמתוק שלי כ”כ מרוצה ממה שיש, הוא התלהב עד השמיים מעוגת הפיטר פן המאולתרת הזו, שבסה”כ יצאה מאד חמודה, אפילו שהיא מעוטרת “רק” בדף מודפס אכיל :)

   

עכשיו באמת אני יכולה לומר תם ונשלם, ועד שנה הבאה…

נתראה בשמחות.

שבוע נפלא,

אילאיל

יום שבת, 9 ביולי 2011

הילד בן 6 (או: יו אני לא מאמינה איך הזמן עובר)

התאריך המקורי של יום ההולדת של ליריי היה לפני שבוע, אבל מכיוון שהייתי מאוד עסוקה בלעצב אלבומים, מסיבת הבית לכל ילדי הגן התקיימה רק הסופ”ש.

המיקום – חצר ביתנו

הקונספט – מסיבת פיראטים

המפעילות – דודה שלי ואני (שהיא גננת שהוזמנה לתת גיבוי אבל בגלל שהייתי עסוקה בלצלם כל הזמן עשתה את רוב העבודה, כפרה עליה!)

הכל התחיל לפני חודשיים בערך, ליריי ביקש ספינת פיראטים ענקית של פליימוביל ליום הולדתו השישי. לאור ההתעניינות הגדולה בנושא הוחלט יחד איתו ליצור את כל היומולדת סביב קונספט הפיראטים. על ספינת הפיראטים הוא ויתר לבסוף ובחר כבאית ענקית (דווקא הספינה היתה יותר מגניבה בעיניי, אבל לצערי אין לי הרבה דיבור בנושא) אבל הרעיון למסיבת פיראטים נשאר, ואני התחלתי בהכנות.

שלב ראשון הוא כמובן שיטוט באינטרנט וריור מול כל התמונות של מסיבות הנושא הסופר מושקעות שרואים ברחבי הרשת. יש מסיבות מסוימות שלא מביישות הפקת חתונה, תאמינו לי! מכיוון שלא התחשק לנו להשתגע מדי, כי בכל זאת ועם כל הכבוד מדובר בשעה וחצי של כיף לילדים בני 5-6 השתדלתי להוציא על מה שחייבים ולחסוך במה שניתן.

הפעילות סבבה סביב שני שולחנות יצירה: שולחן מתוק ושולחן מלאכת יד. בשולחן המתוק הילדים הכינו שיפודי ממתקים וקישטו עוגות קאפקייק.

בשולחן מלאכת היד הכינו כובעי פיראטים מתוך גיזרה שהוצאתי מכאן (מה שלא לקחנו בחשבון זה שלגזור 60 חתיכות כאלה לוקח די הרבה זמן, אז אם אתם מתכננים על זה אל תחכו ללילה האחרון לפני המסיבה).

מיד לאחר שולחנות היצירה התפנו הילדים לאכול (חצאי פיתות עם חומוס ושוקולד. אני אוהבת רטרו, הם מסתבר, פחות) ומיד לאחר מכן יצאנו לחפש את “האוצר האבוד”. לחיפוש האוצר חבשו הילדים את כובעי הפיראטים שהכינו, ענדו רטיות ובקול גיל וצהלה (או צווחות מטורפות, הכל בעיניי המתבונן מהצד, החרש יש לציין) יצאנו לשלל פעילויות בעקבות האוצר.

הרעיון המקורי היה משחק ”חפש את המטמון” הקלאסי. לא ממש התחשק לי להשקיע בכתיבת חידות וגם היתה לי הרגשה שהחבורה הזו לא ממש תתחבר לנושא, אז החלטתי לעשות כמה משחקי חברה נחמדים בכל מיני פינות בחצר, בדרך אל האוצר. אל תנסו להבין את ההיגיון כי אין ממש, אבל זה עבד, כי כולם כ”כ חיכו לאוצר שהשלימו את כל המשימות בשמחה. בין שלל הפעילויות היו חבילה עוברת (כשהעטיפה החיצונית היא ניר פיראטים משגע שהבאתי מאמסטרדם), לפוצץ בלונים עם שיפוד, לקלוע כדור למטרה, ונדמה לי שהיתה עוד פעילות אבל אני כבר לא ממש זוכרת.

התחנה האחרונה היתה גילוי העוגה. אני אוהבת להשקיע בעוגות ימי הולדת, אבל איכשהו השנה הנושא נפל די בין הכיסאות ומצאתי את עצמי יומיים לפני המסיבה בלי שום רעיון ראוי או זמן להכין משהו סופר מושקע. דווקא נורא רציתי להכין את עוגת פרצוף הפיראט הזו, שניראת קלה והתוצאה מדהימה ממש, אבל הילד הטיל עליה וטו. להצלתי הגיעה חברתי עופרה, שממש לפני שנה העלתה בבלוג שלה את הרעיון הנפלא הזה. בעצם מדובר בעוגת שוקולד פשוטה עם קרם שוקולד וסוכריות, שהשדרוג של הגליליות והסרט וכמובן המשחקים שעליה הופכים אותה למה שעופרה מכנה “עוגה של מליון דולר בחצי שעה” ובצדק!

   

לאחר שסימנו וי גם על “אין אין מסיבה בלי בלי עוגה” הגיע סופסופ תורו של המטמון. המטמון שלנו היה קופסת אוצרות צבעונית ומתוקה (סחבתי אותה מאמסטרדם בשקית יד כי לא היה מצב שאני מעיזה להכניס אותה למזוודה) מלאה בשקיות הפתעה פיראטיות למהדרין. את השקיות הזמנתי מאיביי יחד עם הפתעות פיראטים קטנות (המשקפות וחוברות הצביעה) והוספתי לכל שקית גם כמה מטבעות שוקולד מוזהבות. אוצר לעניין!

 

וזהו, תם ונשלם. עכשיו נשאר לי קצת פחות משבוע להתאושש כי לתובל (האמצעי שלי) יש יומולדת ביום שישי הקרוב. אז לכל אלו שעדיין לא הביאו ילדים לעולם ומתכננות הפקות יומולדת מושקעות, אני רוצה לתת עצה אחת קטנה: תדאגו למרווחים ראויים בין הילדים :)

שבוע נפלא

אילאיל