‏הצגת רשומות עם תוויות משחקת בבובות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משחקת בבובות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 12 בדצמבר 2011

365

תגידו לי, מי זו המשוגעת שמצלמת בובות פה?

זה אמנם לא יאמר בפני, אבל זו התחושה שיש לי כל פעם שאני לוקחת את אחת הבובות שלי לטיולי צילום. זה יכול להיות סתם פה במושב, זה יכול להרחיק לחיפה או תל אביב, וזה אפילו הגיע פעם אחת לאמסטרדם :)

הקוראים הוותיקים שלי כבר מכירים את השריטה שלי ושמה “בליית”, ואם במקרה אתם נימנים עם הקוראים החדשים, תוכלו לקרוא רשומה מפורטת מאד על הנושא הזה.

אז למה 365? כי זו קבוצה בפליקר, אליה הצטרפתי לפני שנה פחות שבועיים כשהמטרה היא צילום בובה בכל יום. המושג “פרויקט 365” לא זר בכלל בעולם הקראפט, ויש עשרות (אולי אפילו יותר?) של פרוייקטים כאלו ברחבי הרשת. ת’אמת? פעם כבר התחלתי פרוייקט כזה, אבל התייאשתי אחרי 240 ומשהו ימים. הפעם, אין לי מושג איך למה ומדוע, הצלחתי להתמיד עד הסוף!

מתישהו באמצע השנה היתה לי נקודת משבר. אבל החוקים המאד לא נוקשים של הקבוצה, לפיהם מותר “לזייף” קצת ולעלות תמונות שלא בהכרח צולמו באותו יום עזרו לי לעבור רגעים וימים שלא התחשק לי לצלם. אני חושבת שהשנה הזו עשתה לצילום שלי רק טוב.

אני מעלה פה כמה תמונות, מי שסקרן לראות יותר מוזמן לאלבום שלי בפליקר שם העלתי את כל התמונות, וגם יכול להציץ בקבוצה שלנו ולראות את כל הצילומים של השנה כולה.

        

c

 

 

וזו תמונה שלי שצולמה באחד ממפגשי הבובות שלנו, ולא, זה ממש לא האוסף שלי. אין לי כ”כ הרבה בובות :)

שבוע נפלא,

אילאיל

יום שבת, 29 באוקטובר 2011

מה יהיה?

לא באמת, אני ממש רצינית? אני שואלת מה יהיה? למה אני לא מצליחה להושיב את עצמי לכתוב פוסט ראוי? גרוע מזה, למה אני לא מצליחה להושיב את עצמי לסיים את כמות הפרוייקטים שיושבת לה ב To do  שלי כבר ימים/שבועות/ חודשים (ויש כאלו שאפילו שנים). האמת שחשבתי לעצמי זה רעיון נפלא לפוסט “הפרוייקט שאינו נגמר…” על משקל “הסיפור שאינו נגמר” רק שאפילו לסיפור הזה שמו סוף לבסוף :)

אולי צריך להגדיר שלא קונים יותר חומרי יצירה עד שלא מסיימים את כל הפרוייקטים? או שאולי בלי איומים, פשוט לסיים וזהו! (כי, נו באמת.. לא לקנות חומרי יצירה, על מי אני עובדת, חחח)

באמת שתיכננתי פוסט ראוי עם תוצרים מוגמרים, אבל שוב עבר השבוע ושוב לא הספקתי כלום ופתאום גיליתי שכבר שלושה שבועות שלא כתבתי פה, הרגשתם? כי אני התחלתי להילחץ מההעדרות של עצמי :)

תסלחו לי אם גם הפעם זה יהיה רצף של כל מיני? כנראה זו מן תקופה שכזו, וזה לא שאני לא עושה כלום ממש…

כי דווקא התחלתי שמיכת טלאים חורפית ומפנקת לרותם.

הכנתי המון מתוקים מקסימים, חלקם אפילו זכו להצטלם (חלקם חוסלו ע”י ארבעת הגברברים שלי עוד לפני שהוצאתי את המצלמה).

 

נסענו לטייל בירושלים והיה פשוט מקסים! (יותר מדי זמן לא ביקרתי בירושלים)

(את התמונה הזו של טחנת הרוח בימין משה צילם ליריי)

 

ביקרתי בטבעון למפגש בובות (כן, כן יש מספיק “משוגעות” כמוני בכדי שניצור חבורה מכובדת למפגש מהנה) והצגתי את הרכש החדש, פלאם (שזיף באנגלית), ורודה ומתוקה כמו סוכריה.

אח”כ טיילתי עם בכורי במרכז טבעון ומצאנו להפתעתנו סט קוביות וינטאג’ משגעות בדיוק כמו שאני מחפשת כ”כ הרבה זמן! כמה נפלא היה למצוא כאלו בעברית?

את השבוע סיימתי אתמול במכירת החצר שערכו נתנאלה וחברותיה ואפילו הצלחתי (למרות היותי איטית בטירוף וגרועה במירפוק במיוחד שמדובר בעשרות בנות צמאות למציאות) לדוג כמה דברים שווים במיוחד!

סט צלחות וינטאג’ מקסימות, ובבית שמחתי לגלות שכל אחת שונה מחברתה.

 

שני ספרי בובות מתוקים. 

 

שלל בדים נפלאים לכריות שאמורות לשדרג את הסלון וחדר ההורים.

ועכשיו רק נותר למצוא כמה שעות פנויות ליצירה :)

שבוע נפלא,

אילאיל

יום שבת, 8 באוקטובר 2011

סתם, כי התחשק לי לכתוב…

וגם כי יש לי כל מיני תמונות ודברים להראות ככה בקטנה, מפה ומשם. ובכלל, שמתי לב שאני בעיקר מעלה פוסטים לפי “נושא גדול” ואז מצטברים לי כל מיני קטנים כאלו שלא מצליחים להשתחל לשום מקום ועדיין הם נחמדים כאלו, בדרכם הקטנה, השקטה…

כמו למשל זה שאני מאד אוהבת לאפות, ואח”כ אוהבת לצלם את התוצרים.

או צילום מקסים במיוחד של הבליית החדשה שלי, זואי

או של מולי המתוקה…

התמכרתי לחלוטין להכנת נרתיקי הטישו הקטנים

(ופתאום שמתי לב שלא הכנתי מתאימים גם לבנים וזה יתוקן בימים הקרובים)

וחשבתי שכדאי שתדעו שהעלתי בבלוג הבנטו שלי פוסט מקיף ומעניין בנושא קופסאות בנטו, שווה להציץ.

 

מזל שלו שהמציאו את האינסטגרם, כי פתאום הקטן השלישי, שלא זכה לצילומים ראויים בשנה וחצי הראשונות לחייו, מוצא את עצמו בקידמת הבמה לאורך כל היום.

ועם החיוך המתוק שלו, אאחל לכם שנה טובה

ושבוע נהדר

אילאיל

יום שבת, 14 במאי 2011

הבליית’ הציונית

הרעיון להכין פוסט מיוחד לבובות הבליית’ שלי מתגבש אצלי כבר כמה ימים, בעיקר בגלל המיילים והמסרים הרבים שאני מקבלת בנושא. חשבתי לעצמי שיהיה הרבה יותר פשוט לרכז פוסט מפורט וממצה לכל מי שמתעניינת (נו, מה לעשות? זה באמת כמעט לרוב אך ורק בנות) בבובה הזו ומעוניינת לרכוש אחת (או שתיים או שלוש חחח). כשהתחלתי לאסוף את החומר לפוסט ונברתי קצת בארכיון הבלוג שלי גיליתי שלא סתם אני חושבת על זה, כי ממש בימים אלו מלאו שנתיים לקנייתה של הבליית’ הראשונה שלי ובאמצע חודש מאי 2009 העלתי את הפוסט הראשון שלי בנושא בליית’.

את סיפור ההיסטוריה של בובת הבליית’ אתם יכולים לקרוא בפוסט המצויין של עלמה7, אז לא אלאה אתכם יותר. אז מה כן צריך לדעת לפני שקונים בובות בליית’?

היום קיימים בעולם שלושה סוגים של בובות בליית’ מקוריות ועוד עשרות רבות של חיקויים זולים יותר או פחות. רק הבובה המקורית תיקרא blythe אבל גם פה שימו לב לאותיות הקטנות, למה הכוונה:

Kenner Blythe – זו הבובה המקורית משנות ה-70, קראתם בבלוג של עלמה7 שהבובה הזו לא עמדה בתחרות מול הברבי שיוצרה ושווקה בערך באותם שנים ולכן מהר מאד ירדה מהמדפים, מה שאומר בעצם שהיום קיימות בעולם מאות בודדות (או אולי אלפים, במספרים אני לא מעודכנת, אבל מדובר במעט) של בובות בליית’ קאנר מקוריות משנות ה-70. מחיר כל בובה כזו מתחיל סביב 800$ ויכול להרקיע שחקים לכיוון ה-2,000$ ואף יותר, הכל תלוי במצבה וכדומה.

Neo Blythe – זו בעצם בובות הבליית’ הנפוצה ביותר בעולם. מייצרת ומשווקת אותה ענקית הצעצועים היפנית Takara. כיום ישנן בשוק עשרות רבות של בובות נאו בליית’, במגוון צבעי שיער, תסרוקות, איפור, מלבושים ואביזרים משלימים. המחירים נעים בין כמה עשרות דולרים למאות ולעיתים אלפים למהדורות מוגבלות.  

Ashton Drake Blythe -  הבובה האמריקאית המחדשת את הקאנר האגדית, בשוק ישנן 4-5 סוגים שונים של האשטון דרייק והיא בעצם הבובה הדומה ביותר לקאנר המקורית, גם במראה השיער, גם באיפור וגם בלבוש. האשטון דרייק האמריקאית היא לא חיקוי אבל אספנים כבדים שמכבדים את עצמם (בקיצור, קורבנות אופנה כמוני) לא יצרפו אותה לאוסף כי היא בכל זאת מהווה מעין חיקוי לקאנר המקורית.

כפי שציינתי הניאו בליית’ היפנית היא כיום הבובה הנפוצה ביותר בקרב האספנים ברחבי העולם. המבחר הענק בסגנונות והמגוון הגדול בטווח המחירים הופכים אותה לנגישה יותר ואפשרית לקניה גם לכאלו שהם לא אספנים כבדים או מוכנים להוציא מאות רבות של דולרים לבובה.

אז מהי בעצם בובות הבליית’? ולמה היא לא “בדיוק אותה בובה רק עם שיער שונה” כמו שאמא שלי כל הזמן אומרת :)

היום קיימים בשוק לפחות חמש תבניות פנים שונות לבובות הבליית’, אני לא אלאה אתכם בשמות שהם קיצורים שנשמעים כמו מונחים צבאיים יותר מאשר בובה צבעונית, אבל כן אציין שכל תבנית פנים שונה במעט ולכן המתעמקים בתווי הפנים של הבובה יכולים לראות שינויים בגודל העיניים, רוחב האף, זווית החיוך וכדומה. התבנית הנפוצה ביותר היא RBL והיא בעלת עיניים גדולות במיוחד, אף קטן וצר ופה בזווית מעט יותר מחייכת (בקיצור במבי :-)). זו גם התבנית המועדפת עלי, וארבע מתוך שש הבובות שלי הן בובות RBL.

 

אז למה הבובות שלך לא נראות כאילו הגיעו היישר מהמפעל? זו שאלה שאני נשאלת לא מעט על ידי בנות שקנו בובה ולא מבינות למה שלהן היא חדשה, מבריקה ונוצצת, ושלי במראה מט עדין ומאופרות כ”כ שונה.

Custom Blythe – אני לא יודעת בדיוק מתי זה קרה, אבל מהר מאד התגלה הפוטנציאל האומנותי של בובות הבליית’. אמני ואמניות הבובות האלו מתארים את הבליית’ כקנווס לבן ונקי עליו ניתן ליצור את בובת החלומות. במקרה כזה בובת הבסיס (base doll) לרוב לא כ”כ תשנה אלא אם רוצים גוון מסוים או תסרוקת מסויימת. החשיבות היותר גדולה בובות קסטום תינתן לתבנית הפנים, כי היא זו שתגדיר את הבובה ואת תווי פניה.

 

מטבע הדברים בובות קסטום יקרות יותר מבובת סטוק (stock doll) ומחירן ינוע באופן יחסי בהתאם למחיר בובת הבסיס ההתחלתית (בובת בסיס יקרה יותר תהיה מן הסתם גם קסטום יקרה יותר, אבל זה בהחלט לא חוק) ובהתאם לרמת עבודת הקסטום שנעשתה על הבובה. עבודת קסטום יכולה להתחיל ממחיר מינימום של שיוף פנים למראה מט, שינוי עדין בגווני האיפור, דרך שינוי מלא של עיצוב וגילוף שפתיים, שינוי צבעי עיניים, החלפת גוף, ועד השתלות שיער שונות ומשונות.

כיום כל הבובות באוסף שלי הן בובות קסטום שעברו שינוי על ידי או על ידי אמניות קסטום מקצועיות, אני אישית מתחברת יותר למראה היחודי והמקורי של בובות הקסטום שמייחד אותה משאר בובות המפעל.

אז בעצם מי אוספים את הבובות האלו? בתור אדם נורמטיבי למדי עם יציאות קלילות ושריטות מינוריות אני מודה ומתוודה שגם אני הרמתי גבה או שתיים לרעיון של אנשים מבוגרים המשחקים עם בובות, מלבישים, מצלמים ואף מוזר מזה, ממציאים להן שמות ובונים להן אישיות שלמה :) עם השנים בעוד אני נוברת וחופרת בנבכי קהילת הבליית’ העולמית, שכמובן את עיקר עיקריה ניתן למצוא בפליקר בזכות מאות אלפי תמונות וקבוצות, גיליתי שהאספנית הממוצעת (כן, כן, זה לרוב בנות אבל קצת בנים) היא את ואני וממש אין שום דרך להגדיר אותה. היא יכולה להיות ילדה בת 14 או סטודנטית לתואר שני במשפטים, היא יכולה להיות עקרת בית עם ארבעה ילדים או קרייריסטית לוחמנית, פשוט אין שום דרך להגדיר את האספנית מלבד היותה אספנית! אני אישית משוגעת על הבובות שלי ולכל אחת יש שם משלה, אבל אני מודה ומתוודה שלבנות להן אישיות שלמה זה טיפה מעבר לגבולות השפיות שלי, אז בשבילי הן מתוקות ומקסימות אבל עדיין בובות :)

אוקיי השתכנעתי, אז איפה קונים אותן? הכי פשוט זה כמובן באיביי, שם ניתן לעשות חיפוש פשוט לפי מילות החיפוש neo blythe doll ועשרות רבות של בובות שונות ומשונות בכל טווח המחירים יוצעו לכן. מכאן זה רק שאלה של טעם, העדפה אישית וכמובן תקציב! ישנן עוד כמה חנויות און ליין נוספות שניתן לקנות בהן בליית אבל אני אישית לא מכירה ולא התנסתי בקניה דרכן אז קשה לי להמליץ. עוד דרך לקנות היא בסטודיו של ג’ינה גארן, עליה בוודאי כבר קראתן בפוסט של עלמה7. הסטודיו שלה ממוקם במנהטן, ניו יורק וניתן להגיע אליה לרכוש בובות ואביזרים נילווים. כמובן שיש לה חנות און ליין שם היא מוכרת בובות, אבל לטעמי המחירים של הבובות מעט גבוהים וניתן בקלות להשיג מחירים טובים יותר באיביי.

בהמשך דרככן, לאחר שתכירו את הקבוצות השונות בפליקר, תגלו שניתן למכור ולקנות בובות סטוק ובובות קסטום מאנשים פרטיים. רק לפני שבוע שלחתי להולנד את קווין שלי לאחר שהחלטתי שהיא לא מתאימה יותר למשפחת הבליית’ שלי ומכרתי אותה לחברה וירטואלית.

   

אוקיי, קניתי! מה עכשיו? עכשיו אפשר להחליט אם הבובה שלך תשאר סטוק או תשלח לעבודת קסטום, אפשר לקנות לה מליון בגדים, נעליים ואביזרי שיער משלימים בכדי ליפות אותה. עכשיו אפשר לצלם אותה תמונות אומנותיות ולהצטרף לאחת מעשרות הקבוצות בפליקר או שסתם אפשר להשאיר אותה על המדף. בכל מקרה מה שתחליטו זה עיניינכן הפרטי בינכן לבין הבובה שלכן :)

שבוע נפלא

אילאיל

יום שבת, 7 במאי 2011

החלפה בצנצנת

ננזפתי! כן, כן, ננזפתי ע”י חברה שאני מזניחה את הבלוג שלי לאחרונה. האמת שגם אני מרגישה את זה, אבל בדיוק כמו שבחיים יש תקופות של עליות ומורדות, כנראה גם לבלוג שלי יש עליות ומורדות. אז אני לא מתכוונת להבטיח יותר פוסטים בקרוב, או בקצב יותר מהיר אבל אני מבטיחה שאני לא נעלמת… פשוט קצת מאיטה את הקצב.

אבל לאחרונה דווקא הכנתי משהו קטן וחמוד, החלפה בצנצנת! הבקשה היתה מאד פשוטה, להכין משהו שייכנס לתוך צנצנת, כשההוראה היחידה היתה שזו תהיה צנצנת קטנה. לשמחתי הוגרלתי לתת את המתנה שלי לטל המקסימה והעדינה שכבר בכמה הזדמנויות התוודתה בפני שהיא מאוד אוהבת את התכשיטים שלי ואף עונדת שרשרת שלי ביומיום. אז חשבתי שזו תהיה הזמנות נחמדה לרענן לה את המראה בסט אביבי ורומנטי.

הכנתי לה גירסה אישית לשרשרת שפירית מהדגם שכבר מוכר ואהוב בחנות שלי.

    

ומכיוון שהתחשק לי לחדש, התאמתי לאבן הורודה-אדמדה הזו סט עגילים עדין שמהיום יהיה ניתן להשיגו גם בחנות. 

הכל נעטף באהבה בשקיק אורגנזה והוכנס יחד עם פרחי נייר עדינים לתוך צנצנת מקסימה במיוחד שמצאתי בחנות לכלי בית ממש פה במושב. כמובן שהתאמתי תג עבודת יד, והנה ההחלפה מוכנה למסירה.

ומה אני קיבלתי בצנצנת שלי?

מאיוק הנהדרת הכינה לי שמלה עדינה ונפלאה המתאימה באופן מושלם למידותיהן של בובותיי המתוקות. החלטתי שאת השמלה תדגמן אליס שלאחרונה עברה טיפול פנים שכלל ריענון איפור, צביעת שפתיים והבהרת ריסים (חבל שאני לא מפנקת את עצמי בטיפולי יופי כמו שאני מפנקת את הבובות שלי חחח).

לאחרונה פונות אלי המון נשים מתעניינות ושואלות לגבי בובות הבליית’ שלי. אני מאד שמחה לענות לכל אחת ונהנית לראות איך התחביב הקטן שלי צובר תאוצה בארץ ועוד בנות מגלות את הקסם הנפלא של הבובות המתוקות עם העיניים הגדולות.

היום האוסף שלי מונה 6 בובות, כולן עברו שינוי למראה אישי ויחודי על ידי או על ידי אומניות שעוסקות בתחום. ניקו (על שם הבובה הראשונה שהיתה לי ונמכרה לפני כשנה וחצי) היא הבובה האחרונה שלי באוסף, היא הגיעה אלי מארה”ב לפני כמה שבועות, לאחר שעברה טיפול מלא של שינוי איפור והבעת פנים ע”י אמנית בובות מקצועית.

את שמלת הבמבי המתוקה שלה אני תפרתי :)

 

ועם התמונה האחרונה הזו שאני כל-כך אוהבת, אאחל לכם שבוע נהדר, רגוע ונעים.

אילאיל

יום שבת, 5 במרץ 2011

שבת בבוקר יום יפה…

כבר כמה זמן שאני חושבת על הרעיון של לצלם מהלך של יום שלם ולעלות פוסט של תמונות. לא יודעת למה זה לא ממש יצא עד עכשיו, אבל היום הגיע הזמן. הרעיון כמובן לא מקורי שלי ונראה כבר בעשרות בלוגים, אני רק מיישמת :)

אולי זה לא ממש “פייר” שבחרתי יום שבת רווי פעילות כייפית, מצד שני אני מניחה שזה בטוח יותר מעניין מלראות תמונות שלי בוחרת מצרכים במכולת, מרדימה את רותם ומקפלת כביסה, אבל אולי גם זה יבוא :)

אז נתחיל?

7:30 (אמנם ההשכמה היתה ב-6:15 אבל רק בארוחת הבוקר של הילדים חשבתי על הרעיון לצלם את היום אז איתכם הסליחה).

P1390153

7:45 ביקור קצר בגינה, שלל כלניות צצות להן בכל יום.

8:00 בנטו לדרך (יש לי חותכן חדש בצורת פאזל, הייתי חייבת לנסות אותו).

8:45 לכו ותחכו ליד השער…

9:00 סופסופ יוצאים לדרך (הא כן… גם זיגי, הבליית החדשה שלי מצטרפת לטיול, מצולמת על הברכיים שלי ברכב).

10:00 מגיעים לשוק הפישפשים בחיפה.

שבת בתמונות

וגם יוצאים משם עם “שלל”.

 12:00  בבית של סבא

P1390238

12:30 יוצאים לטיול רגלי בשמורת טבע קטנה באיזור.

במקום ישנו עץ אלון עתיק ששרפה פערה בו חור עצום בגזע. כ”כ גדול שילדים בגיל של ליריי ותובל יכולים להיכנס לתוכו ללא שום בעיה.

14:00 חוזרים לסבא להכין ארוחת צהריים.

14:30 מתיישבים לאכול (מזל שרוב האוכל היה כבר מוכן).

15:30 קצת צילומי בובות… זיגי היא הבליית החדשה שלי, קוראים לה כך כי התספורת שלה מזכירה לי את דייויד בואי (זה לא ממש ברור בתמונה כי היא חובשת כובע).

P1390284

16:30 התקנאתי בזיגי ונכנסתי לישון גם :)

18:00 הילדים צופים בסמי הכבאי במחשב של סבא (זה קטע משפחתי אצלנו לוותר על טלוויזיה) ואנחנו מתכוננים לנסיעה חזרה הביתה.

20:30 חזרה בבית אחרי עצירת פיצה\גלידה הכרחית שלא צולמה כי כבר היה ממש חשוך ולא התחשק לי לצלם בפלאש.

22:00 מתחילה לכתוב את הפוסט :)

מקווה שגם לכם היתה שבת נהדרת.

שבוע נפלא

אילאיל