לפני כמה שבועות העלתי תמונה לפייס עם הכותרת – “מדהים מה שמוצאים כשמסתכלים מסביב”. המסגרת הזו ישבה לה מתחת לעץ אגוז בשדה נטוש סמוך לבית שלי, ליד ערמת גרוטאות ישנות. היא ישבה שם, כ”כ יפה נשענת לה על העץ שהייתי חייבת לצלם אותה מיד!
לאחר כמה ימים חזרתי אליה שוב רק בכדי לגלות שהיא נשארה שם, מחכה לי.
שבוע נוסף עבר והמסגרת עדיין ישבה שם, מסכנה ועזובה. בירור קצר באיזור הוביל למסקנה החד משמעית שהיא לא שייכת לאף אחד והחלטתי לאסוף אותה לביתי – הפעם כבר היו לי תוכניות בשבילה.
ניקיתי אותה, שייפתי קלות, ריססתי עליה כמה שכבות נדיבות של ספריי צהוב בגוון חלמון, הדבקתי לה בסיס ועליו מתחתי את הבד המדהים הזה. היום בערב היא תינתן מתנה לאחת הנשים המקסימות והמוכשרות שאני מכירה.
אתמול בבוקר כשרציתי לצלם אותה לקראת הפוסט הזה, ידעתי שמסגרת כזו חייבת אתר צילומים מפנק במיוחד וביקשתי מחברתי הגר “מבית המלאכה של הגר” לצלם אצלה בסטודיו.
מלבד המתנה הרשמית נתבקשנו ע”י מארגנות המסיבה להכין משהו קטן לתליה על עץ המשאלות של עלמת היומולדת. התלבטתי מה להכין, ידעתי שאני רוצה להכין משהו שיישאר “קבוע” ולא קישוט זמני. הפור נפל (איך לא) על חישוק רקמה קטנטן ומתוק. בחרתי גמדון משאלות (והרי חברתי נולדה בדיוק ביום חג המולד, כמה סמלי ומתאים) ורקמתי אותו על בד פרחוני.
ומה לקינוח? טראפל שוקולד תפוז. נימוח, מתוק ומשובח ממתכון נפלא וקליל במיוחד מהספר “ששת מתוקים”.
מזל טוב שרון יקירתי, חברתי ומורתי הנפלאה!
ולכם, שבוע נהדר,
אילאיל