מערכת שליחת המיילים למנויים שלי קרסה בימים האחרונים ולכן כל מנויי הבלוג לא קיבלו את ההודעה על פירסום הפוסט האחרון.
אני מנסה לשלוח שוב בתקווה שהעניין סודר
הנה קישור לפוסט המקורי:
תודה, אילאיל
מערכת שליחת המיילים למנויים שלי קרסה בימים האחרונים ולכן כל מנויי הבלוג לא קיבלו את ההודעה על פירסום הפוסט האחרון.
אני מנסה לשלוח שוב בתקווה שהעניין סודר
הנה קישור לפוסט המקורי:
תודה, אילאיל
לפני שנתיים בדיוק הייתי אצל עופרה כשהיא סיימה לתפור את שמיכת הטלאים של אורי, נדלקתי עליה ממש! אז עוד הייתי תופרת צעירה ומאד לא מנוסה (לא שהיום אני כזו מקצועית, אבל לפחות טיפה יותר מנוסה) והמשימה, להכין שמיכת טלאים, נראתה לי כמו לפחות לטוס לירח (ולחזור בשלום).
היום, אחרי שנתיים, אני יודעת שדווקא במקרה של שמיכת הטלאים המסויימת הזו (הגזרה לקוחה מתוך הספר של Tilda) השד לא כ”כ נורא. נכון, צריך לגזור המון ורצוי גם לדייק בזמן התפירה (ויעידו על כך כמות הפרימות שלי), אבל בסופו של דבר זה פרוייקט מאד לא מסובך ואפילו מצויין למתחילות, כי הוא מורכב מתפירה בקווים ישרים וזהו בעצם.
לקח לי כמה חודשים לסיים את השמיכה שהתחלתי כבר בתחילת החורף, אבל אתמול התיישבתי סופסופ במטרה לסיים ויהי מה!
השמיכה גדולה יותר ממה שהיא ניראת בתמונות והיא בגודל של 130 ס”מ על 70 ס”מ (גודל סטנדרטי לשמיכת יחיד לילד) ומורכבת מטלאים של בד כותנה ובד פליז תכלת בצידה האחורי.
אני מתנצלת על האיכות המעט ירודה של התמונות אבל עם הגשמים והאפרוריות מסביב ובהעדר ציוד צילום ראוי זה המיטב שהצלחתי להוציא ממנה. ברור היה לי שעד שאתפנה לצלם שוב היא כבר לא ממש תהיה דוגמנית ראויה :)
שבוע חמים ונעים
אילאיל
לפני כשבוע וחצי פירגנתי לעצמי סדנת תפירת כלבלב יויואים אצל שרון רותם, היה מויי כיף!!
הרומן שלי עם הכלבלבון הזה התחיל (איך לא?) כשקיבלתי אחד (או יותר נכון אחת) מתוקה מקסימה וחייכנית כמתנת יום הולדת לפני שנה בדיוק! מאז ידעתי שאני חייבת ללמוד להכין אותם אבל כמו שרבים מוותיקי הבלוג יודעים… תוכניות לחוד ומעשים (שלא נאמר תוצרים) לחוד. השנה חלפה עברה לה ולא נראה היה שאי-פעם אתפור את הכלבלבון המדובר. לכן, כשראיתי ששרון מקיימת סדנאות תפירה מיד נרשמתי!
60 יויואים מרכיבים את גוף הכלבלב וכארבע שעות של סדנה להכנת הראש, יש כבוד!
אגב, הוא יכול להיות גם גברת :)
התלבטתי רבות אם לתת את המתוקון הזה (או המתוקונת, עדיין לא ממש החלטתי) מתנה, אבל בסוף החלטתי שכן, ורק בגלל הסיבה שלפחות זה ידרבן אותי להכין אחד חדש, את היויואים שמרכיבים את החדש כבר כמעט סיימתי להכין :)
ואם גם לכם מתחשק, שרון פתחה עוד כמה מועדים לסדנאות, תבדקו, אולי נשאר מקום.
שבוע נפלא,
אילאיל
כל התמונות צולמו באייפון, בשימוש עם אפליקציית אינסטגרם.
טיול בוקר
מהקטן אל הגדול – בג’ימבורי
הצגה נהדרת מבית תיאטרון אורנה פורת – הברווזון המכוער
הקומיקס הראשון שלו (קצת גדול עליו, בכל זאת בן ארבע וחצי, אבל אהבתי את ההתעקשות לקנות דווקא את זה!)
בנתיים הגדול מגלה התמכרות לסושי. זה מסתדר נהדר עם העובדה שהוא לא מוכן יותר לאכול את ארוחות הצהריים של ההזנה המשותפת בבית הספר, והחל משבוע הבא מביאים אוכל מהבית.
הקטן אוכל הכל (כל עוד זה לא בבית, פה אני זוכה ללא מעט שביתות רעב)
ביקור בבית מרקחת לממתקים בשינקין, העיניים כמעט יצאו להם מהחורים לנוכח השפע.
בכל זאת חנוכה…
היינו בים עם סבא, היה נהדר!!
ביקרנו במשק חיות הבית במושב (האמת ששם אנחנו כל הזמן, אבל התמונה הזו יצאה כ”כ מצחיקה שהייתי חייבת להכניס אותה לפה)
בילינו את רוב החופש ארבעתנו לבד (מלבד הגיחה של סבא) כי אבא התחיל עבודה חדשה ולא יכל לקחת יום חופש. אבל גיליתי בחופשה הזו שהקטנים שלי כבר גדולים, ורוב הזמן (כי הם בכל זאת ילדים ויכולים להיות די קרציות לפעמים) פשוט כיף לבלות איתם ככה סתם לבד.
ושוויץ קטן ולא מזיק לסיום, כתבו עלינו במגזין “להיות הורים”, בכתבה נחמדה שמסקרת אימהות בלוגריות יוצרות (בין היתר גם חברותיי הגר ועופרה מופיעות בכתבה).
שבוע נפלא ושנה אזרחית נהדרת לכולם,
אילאיל
לפני כמה שבועות העלתי תמונה לפייס עם הכותרת – “מדהים מה שמוצאים כשמסתכלים מסביב”. המסגרת הזו ישבה לה מתחת לעץ אגוז בשדה נטוש סמוך לבית שלי, ליד ערמת גרוטאות ישנות. היא ישבה שם, כ”כ יפה נשענת לה על העץ שהייתי חייבת לצלם אותה מיד!
לאחר כמה ימים חזרתי אליה שוב רק בכדי לגלות שהיא נשארה שם, מחכה לי.
שבוע נוסף עבר והמסגרת עדיין ישבה שם, מסכנה ועזובה. בירור קצר באיזור הוביל למסקנה החד משמעית שהיא לא שייכת לאף אחד והחלטתי לאסוף אותה לביתי – הפעם כבר היו לי תוכניות בשבילה.
ניקיתי אותה, שייפתי קלות, ריססתי עליה כמה שכבות נדיבות של ספריי צהוב בגוון חלמון, הדבקתי לה בסיס ועליו מתחתי את הבד המדהים הזה. היום בערב היא תינתן מתנה לאחת הנשים המקסימות והמוכשרות שאני מכירה.
אתמול בבוקר כשרציתי לצלם אותה לקראת הפוסט הזה, ידעתי שמסגרת כזו חייבת אתר צילומים מפנק במיוחד וביקשתי מחברתי הגר “מבית המלאכה של הגר” לצלם אצלה בסטודיו.
מלבד המתנה הרשמית נתבקשנו ע”י מארגנות המסיבה להכין משהו קטן לתליה על עץ המשאלות של עלמת היומולדת. התלבטתי מה להכין, ידעתי שאני רוצה להכין משהו שיישאר “קבוע” ולא קישוט זמני. הפור נפל (איך לא) על חישוק רקמה קטנטן ומתוק. בחרתי גמדון משאלות (והרי חברתי נולדה בדיוק ביום חג המולד, כמה סמלי ומתאים) ורקמתי אותו על בד פרחוני.
ומה לקינוח? טראפל שוקולד תפוז. נימוח, מתוק ומשובח ממתכון נפלא וקליל במיוחד מהספר “ששת מתוקים”.
מזל טוב שרון יקירתי, חברתי ומורתי הנפלאה!
ולכם, שבוע נהדר,
אילאיל
תגידו לי, מי זו המשוגעת שמצלמת בובות פה?
זה אמנם לא יאמר בפני, אבל זו התחושה שיש לי כל פעם שאני לוקחת את אחת הבובות שלי לטיולי צילום. זה יכול להיות סתם פה במושב, זה יכול להרחיק לחיפה או תל אביב, וזה אפילו הגיע פעם אחת לאמסטרדם :)
הקוראים הוותיקים שלי כבר מכירים את השריטה שלי ושמה “בליית”, ואם במקרה אתם נימנים עם הקוראים החדשים, תוכלו לקרוא רשומה מפורטת מאד על הנושא הזה.
אז למה 365? כי זו קבוצה בפליקר, אליה הצטרפתי לפני שנה פחות שבועיים כשהמטרה היא צילום בובה בכל יום. המושג “פרויקט 365” לא זר בכלל בעולם הקראפט, ויש עשרות (אולי אפילו יותר?) של פרוייקטים כאלו ברחבי הרשת. ת’אמת? פעם כבר התחלתי פרוייקט כזה, אבל התייאשתי אחרי 240 ומשהו ימים. הפעם, אין לי מושג איך למה ומדוע, הצלחתי להתמיד עד הסוף!
מתישהו באמצע השנה היתה לי נקודת משבר. אבל החוקים המאד לא נוקשים של הקבוצה, לפיהם מותר “לזייף” קצת ולעלות תמונות שלא בהכרח צולמו באותו יום עזרו לי לעבור רגעים וימים שלא התחשק לי לצלם. אני חושבת שהשנה הזו עשתה לצילום שלי רק טוב.
אני מעלה פה כמה תמונות, מי שסקרן לראות יותר מוזמן לאלבום שלי בפליקר שם העלתי את כל התמונות, וגם יכול להציץ בקבוצה שלנו ולראות את כל הצילומים של השנה כולה.
וזו תמונה שלי שצולמה באחד ממפגשי הבובות שלנו, ולא, זה ממש לא האוסף שלי. אין לי כ”כ הרבה בובות :)
שבוע נפלא,
אילאיל
אני ממש פה ליד, בבלוג השני שלי “ארוחה בקופסה”. אחרי המון זמן שקצת הזנחתי אותו החלטתי שהגיע הזמן לחדש את הפוסטים בו. כנסו כנסו…נחמד שם!
המשך שבוע נהדר,
אילאיל