לפני שבוע נולד לי אחיין, בן ראשון לאחי וגיסתי המקסימים. אחיין פצפון ומתוקון שהפך אותי לדודה לראשונה בחיי, ת’אמת? לא ידעתי שזו תהיה כזו התרגשות להיות דודה.
עוד לפני שהוא נולד החלטתי שאכין לו שמיכת טלאים קטנה לעריסה. השתמשתי בגזרה מתוך ספר של טילדה שהשאילה לי עפרה (ובכלל מגיעה לה תודה מיוחדת על כל התמיכה והעזרה ושלל העיצות שבדרך – תודה מקסימה), נסעתי לנחלת בנימין לקנות בדים, גזרתי, תפרתי ובעיקר נהנתי מכל רגע.
מכיוון שאין טוב ממראה עיניים (ומכיוון שנתפס לי הגב בצורה נוראית ואני לא מסוגלת לשבת יותר משלוש דקות רצוף) באמת לא ארבה במילים ואתן לתמונות לעשות את שלהן. אגב, בשיא הצניעות אומר שהתמונות לא מעבירות אפילו חצי מהמתיקות שלה במציאות.
שתי התמונות הראשונות צולמו בצל כבד מדי ולכן הן מעט תכלכלות, התמונות הבאות משקפות את הצבעוניות שלה הרבה יותר טוב.
דוגמן הבית, רותם :)
ארוזה בתוך קופסת בד מהירת הכנה מתוך ההדרכה המצוינת של קרן פרפרים לקופסת טילדה.
המתנה הזו צורפה למתנה הראשית, מזרן פעילות מתקפל לקופסה\ספה, משהו מגניב לחלוטין שאפילו לא ידעתי על קיומו עד לפני כמה ימים וניתנה אתמול בהמון אהבה.
ועכשיו אני מחכה שהגב יחלים ואוכל להתחיל לגזור את הבדים שקניתי לשמיכה של רותם, צפו להתמכרות קשה בתחום :)